הסכם עזה ויריחו

הסכם עזה ויריחו (5/94) נחתם בקהיר בין ישראל והפלסטינים, במעמד ארה"ב, רוסיה ומצרים, ונועד ליישם את הצהרת העקרונות (9/93) בדרך למצב הקבע.

הגדרה

המונח הסכם עזה ויריחו (5/94) (בשמו הרשמי: "הסכם בדבר רצועת עזה ואזור יריחו". ידוע גם כ"הסכם קהיר" או "הסכם עזה ויריחו תחילה") מתייחס להסכם שנחתם בקהיר, במעמד ארה"ב, רוסיה ומצרים, שנועד ליישם את הצהרת העקרונות (9/93) בדרך למצב הקבע. במסגרת ההסכם, הוחלט על הקמת ממשל עצמי פלסטיני בעל סמכויות חקיקה, שיפוט ושיטור, ועל העברת רצועת עזה ואזור יריחו לידי הפלסטינים.

רקע

הצהרת העקרונות (9/93) התוותה את מבנה התהליך המדיני הישראלי-פלסטיני, הידוע כתהליך אוסלו. הסכם עזה ויריחו נועד ליישם את השלב הראשון בהצהרת העקרונות.

מועד חתימתו – 4/5/1994 – נקבע כמועד תחילת תקופת הביניים בת חמש שנים (5/94-99). בהתאם להסכם זה, הועברו הסמכויות בשטחים הללו לידי הפלסטינים (קיץ 94);1 נחתם הסכם הביניים (9/95) על מנת להסדיר את היחסים בין ישראל לפלסטינים בתקופת הביניים הנ"ל; התקיימו בחירות למועצה הפלסטינית (1/96); והחל המו"מ על הסכם הקבע (5/96), אשר נפסק בשל מתקפת הטרור הפלסטינית (2-3/96) והבחירות בישראל (5/96). בעקבות החתימה על ההסכם, שב יו"ר אש"ף והרשות הפלסטינית, יאסר ערפאת, לעזה (7/94).

תוכן ההסכם

הממשל הצבאי הישראלי ייסוג מרצועת עזה ואזור יריחו והמנהל האזרחי יבוטל. סמכויותיהם בתחומים אזרחיים בשטחים אלו יועברו לפלסטינים;2 תוקם הרשות הפלסטינית, כמימוש עיקרון ממשל עצמי פלסטיני שנקבע בהסכמי קמפ דיוויד 1978 (9/78) ואומץ בהצהרת העקרונות;3

תחום שיפוטה של הרשות הפלסטינית יכלול את רצועת עזה והגדה המערבית אשר יהוו יחידה טריטוריאלית אחת;4 לרשות הפלסטינית יהיו סמכויות חקיקה, ביצוע, שיפוט ושיטור, אך לא תהיה לה סמכות לנהל מדיניות חוץ עצמאית;5יוקם כח משטרה פלסטיני לשמירת הסדר וביטחון הפנים בעוד ישראל תמשיך לשאת באחריות הביטחונית החיצונית גם בשלב הראשון אחרי ביצוע פריסה מחדש של כוחות ישראליים;6שני הצדדים יתחייבו לנקוט את כל האמצעים הנחוצים למניעת פעולות טרור משטחם.7יוסדר מעבר בטוח לתנועת פלסטינים בין רצועת עזה ואיזור יריחו.8ועדה משותפת לישראל, הפלסטינים, מצרים וירדן תדון בקריטריונים להתרת כניסתם של אנשים שעזבו את הגדה המערבית ורצועת עזה ב- 1967 (ר' עקורים וסוגיית הפליטים הפלסטינים).9מועד החתימה על ההסכם (4/5/94) נקבע כמועד תחילת תקופת הביניים (5/94-99), בה יחלו הדיונים על מצב הקבע בו יידונו הסוגיות התלויות ועומדות הנובעות מן הסכסוך ההסטורי.10


1 העברת הסמכויות הוסדרה באופן פרטני בהסכם ההעברה המכינה

(8/94) ופרוטוקול ההעברה הנוספת (8/95).

2 ר' סעיף 3 – "העברת סמכות".
3 ר' סעיפים 3 – "העברת סמכות", וסעיף 5 – "תחום סמכות".
4 ר' סעיף 23 – הוראות שונות.
5 ר' סעיפים 4 – "מבנה והרכב הרשות הפלסטינית"; 5 – "תחום סמכות"; 6 – "הכוחות והאחריות של הרשות הפלסטינית"; 7 – "סמכויות חקיקה של הרשות הפלסטינית"; ו-8 – "הסדרים בדבר ביטחון וסדר ציבורי".

6 ר' סעיף 8 – "הסדרים בדבר ביטחון ציבורי".

7 ר' סעיף 28 – "מניעת פעולות עוינות".
8 ר' סעיף 11 – "מעבר בטוח בין רצועת עזה ואזור יריחו", ונספח 1 סעיף 9.
9 ר' סעיף 16 – "קישור ושיתוף פעולה עם ירדן ומצרים".
10 ר' סעיף 23 – "הוראות שונות".
מקורות נוספים

מקורות נוספים

  1. הירשפלד יאיר, אוסלו: נוסחה לשלום, תל-אביב: עם-עובד, 2000, עמ' 159-157.
  2. סביר אורי, התהליך: מאחורי הקלעים של הכרעה היסטורית, תל-אביב: ידיעות אחרונות/חמד,19983.
  3. על הרקע לשיחות, ר': רבינוביץ איתמר, חבלי שלום, אור יהודה: דביר, 2004, עמ' 63-45.