משבר מנהיגות במדינות ערב?

ביקורת פנימית גוברת כלפי המשטרים המתונים הערבים עלולה להצביע על אי-יציבות גוברת במדינותיהם ועל היחלשותם ככתובת מדינית.

ניסיונם של חברי הליגה הערבית להשיק יוזמה ערבית חדשה לפתרון הסכסוך הערבי-ישראלי בחסות מועצת הביטחון של האו"ם כמעט שלא הורגש. הביקורת הפנימית כלפי אותם מנהיגים ערבים מתונים אשר עמדו בראש יוזמה זו עלולה להצביע על חולשת משטריהם.

מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל מתבססת על משטר גבול נפרד מול כל אחת מהמדינות השכנות, בין אם מדובר בהסכם שלום עימם, כיבוש של אדמות או באמצעות בנייתו של קיר לגיטימציה מולם. מדיניות זו מבוססת על ההיגיון לפיו ישראל צריכה לפעול מול "כתובת" מדינית אחת.

מכון ראות טוען כי ישנה אפשרות שישראל תצטרך לבחון מחדש היגיון זה לאור האינדיקציות להתפתחות מגמה של שחיקת ה'כתובתיות' של ההנהגה הערבית המתונה:

  • הביקורת הפנימית הגוברת כלפי המשטרים הערבים באזור, הנוטים לקדם מדיניות של פשרה עם ישראל, מצביעה על אי-יציבות פנימית גוברת והיחלשות היכולת של אותם מנהיגים להוות כתובת מדינית מול ישראל.
  • שחקנים בין-לאומיים ואזוריים, ובראשם ישויות לא-מדינתיות חמושות המהוות חלק מההתנגדות הקבועה לישראל והפועלות מתוך רציונל פאן-אסלאמי, זוכות לתמיכה עממית גוברת המחזקת את כוחם הפוליטי והצבאי.

מקורות

  • סמאה, אל-אחבאר, 27/9/06. (באדיבות Mideast Mirror)
  • סלקמן, ניו-יורק טיימס, 20/8/06. לכתבה המלאה.