הודנה

המושג הודנה לקוח מהמסורת הערבית-מוסלמית ופירושו הפסקת אש הדדית לזמן קצוב ובתנאים מוסכמים. מושג זה עלה לאחרונה כמתווה אפשרי להפסקת אש ישראלית פלסטינית על אף חוסר הבהירות לגבי מהותו.

הגדרה

המושג "הודנה"1 לקוח מהמסורת הערבית-מוסלמית ופירושו הפסקת אש הדדית לזמן קצוב ובתנאים מוסכמים. ביחסי ישראל והפלסטינים, עלה המושג כמתווה אפשרי להפסקת אש בין ישראל והפלסטינים. עם זאת, קיים חוסר בהירות בנוגע לתנאים לקיומה של הודנה, תכליתה ומעמדה.

רקע

פירושה של המילה הודנה הוא: "שביתת נשק; הפוגה; הפסקה".2 במסורת הערבית-מוסלמית אפשרה ההודנה הפוגה בלחימה בעת מו"מ בין שבטים יריבים.3

ניתן לזהות שתי פרשנויות עקרוניות סותרות בנוגע לתכלית ההודנה:

  • אמצעי ליישוב סכסוכים: הודנה היא שביתת נשק זמנית בין צדדים לסכסוך אשר במהלכה פועלים הצדדים להשגת הסכם פיוס.4
    פרשנות זו נסמכת על התפקיד שממלאת ההודנה כיום, כחלק מתהליכי פתרון סכסוכים בחברה הערבית-מוסלמית,5 ועל תקדימים היסטוריים בסכסוכים בין-דתיים ובין-לאומיים.6 על-פי גישה זו, הכרזה מפורשת על הודנה נחשבת למחייבת.7
  • אמצעי לשיפור עמדות במהלך לחימה: הודנה היא שביתת נשק זמנית לצורך שיפור עמדות לקראת המשך לחימה. במובן זה היא נחשבת לאחד הכלים המשרתים את מטרת הג'יהאד (מלחמת הקודש של האסלאם בכופרים), ואין היא מבטאת נכונות לפתרון הסכסוך או מחויבות לשמירה על שביתת הנשק.8
    המצדדים בגישה זו טוענים כי תפיסת ההודנה בעולם המוסלמי מתבססת על התקדים של הסכם חודייביה, אשר נחתם בין הנביא מוחמד לבני שבט קוריש בשנת 628, ואשר הופר על-ידי מוחמד בשנת 630, לאחר שצבר די כוח צבאי כדי לכבוש את מכה.9

הודנה והסכסוך הישראלי-פלסטיני

עד לעשור האחרון, המושג הודנה לא היה חלק מהשיח המדיני הישראלי-פלסטיני. עם זאת, יש לציין כי חלק ממקורות הספרות והעיתונות הערבית משתמשים בביטוי "קווי ההודנה של 1949" בהקשר של קווי הפסקת האש משנת 1949.10

מהשימוש במושג "הודנה" בשנים האחרונות, עולה כי טרם גובשה תפיסה קוהרנטית ביחס למהות הרעיון ולמקומו בתהליך המדיני הישראלי-פלסטיני. רעיון ההודנה עלה עד כה בכמה אירועים והקשרים:

יוזמה אזרחית ישראלית (2001-2002)

בשנת 2001 הובילו אייל ארליך, פרופסור יוסף גינת וחבר הכנסת לשעבר עבד אל-ואהב דראושה יוזמה אזרחית ישראלית לקידום רעיון ההודנה כאמצעי להשגת הפסקת אש בין ישראל והפלסטינים שתאפשר מו"מ על הסכם שלום.11מצרים, ירדן, ארה"ב והפלסטינים תמכו ביוזמה לפיה ינאם נשיא ישראל בפני המועצה המחוקקת הפלסטינית ויקרא לעם הפלסטיני להכריז על הודנה עם ישראל. אולם ההצעה נדחתה על-ידי ממשלת ישראל בינואר 2002.12

מאמצי התיווך המצרים (2002-2003)

בשנים 2002-2003 נעשו מאמצים, חלקם בחסות מצרים, להביא להסכמה של הפלגים החמושים הפלסטינים על הפסקת אש זמנית בין ישראל לפלסטינים.

הפלגים הצליחו להגיע להסכמה עקרונית על הפסקת אש וב- 29/6/03 התפרסמו שלוש הכרזות נפרדות - האחת מטעם חמאס וארגון הג'האד האסלאמי, השנייה מטעם פת"ח והשלישית מטעם אש"ף. מבין השלושה, רק הפת"ח הכריז במפורש על הודנה. אש"ף, החמאס והג'האד האסלאמי נמנעו מלציין את המילה בהכרזותיהם והשתמשו בביטוי "הקפאת הפעילות הצבאית".14

גם במקרה זה דחתה ישראל את הכרזת ההודנה בטענה כי מדובר בהפסקה לצורך התארגנות מצד החמאס, וניסיון של הרשות הפלסטינית (רש"פ) להתחמק מהחובה לפרק את תשתיות הטרור.15

הפסקת אש זו לא נשמרה באופן מוחלט במהלך החודשים שאחריה, והגיעה לקצה הרשמי ב-19/8/03 בפיגוע שביצעו הג'יהאד האסלאמי והחמאס בירושלים.16

תהדיאה במקום הודנה (3/05)

ב- 15/3/05 החל בקהיר סבב שיחות נוסף בין הפלגים הפלסטינים במטרה להגיע להפסקת אש. למרות ניסיונותיו של יו"ר הרש"פ אבו-מאזן להביא להכרזה על הודנה למשך שנה, הסכימו נציגי הארגונים החמושים רק להכרזה על "תהדיאה" - שפירושה רגיעה, והיא אינה בעלת הקשר מסורתי או מחייב.18

חמאס לאחר הניצחון בבחירות (1/06 - )

מאז החתימה על הסכמי אוסלו (9/93) הכריזו ראשי החמאס מספר פעמים על נכונותם להכריז על הודנה בתנאי שישראל תיסוג לגבולות 1967 ותשחרר את האסירים הפלסטינים. עד כה דחתה ישראל הצעות אלו על הסף.19

מאז ניצחון החמאס בבחירות למועצה המחוקקת של הרש"פ (1/06) הופיעו בתקשורת התבטאויות שונות, חלקן סותרות, של מנהיגי הארגון בנושא. לצד ידיעות על נכונות החמאס להמשיך את הפסקת האש ואף להכריז על הודנה חד-צדדית וללא תנאים,20 הופיעו גם התבטאויות על התנגדות החמאס להכרזת הודנה ארוכת-טווח.21


1 "הדנה" (هدنة) בתעתיק מערבית.

2 דוד איילון ופסח שנער, מלון ערבי-עברי, (ירושלים 2001).

3 דני רובינשטיין, "מוחמד היה החותם הראשון, והמפר הראשון", הארץ, 29/6/03: "במילון למונחי האסלאם נאמר, שההודנה היא 'הפסקת הרג בין הלוחמים, לזמן מוגבל, בעוד מצב המלחמה נמשך'".

4 דפנה גולן-עגנון, "טקס של כבוד", הארץ, 4/1/02

5 לפירוט על מקומה של ההודנה בתהליכי יישוב סכסוכים ר' יוסף גינת, נקמת דם: נידוי, תיווך וכבוד המשפחה, (תל-אביב, 2000) וכן George Irani and Nathan Funk, "Rituals of reconciliation: Arab-Islamic perspectives", Arab Studies Quarterly, 20.4 (Fall, 1998), p. 53.

6 Joseph Ginat, "Hudna: Origins of the Concept and its relevance to the Arab-Israeli Conflict" in Elie Podeh and Asher Kaufman (eds.), Arab-Jewish Relations, (Sussex Academic Press, 2006), pp. 251-276. התקדימים ההיסטוריים מתייחסים, בין השאר, להסכמי הודנה שכרת צלאח א-דין עם הצלבנים, ולהודנה בין ספרד ומרוקו בשנת 1860 שבמהלכה חתמו הצדדים על הסכם שלום.

7 שם, ע' 254.

8 משה שרון, המימד האסלאמי של מלחמת ישראל ערב, לקריאה לחצו כאן.

9 לפירוט בנוגע להסכם חודיביה ר' ברנרד לואיס, הערבים בהיסטוריה, (תל-אביב, 1995), עמ' 52-53. קיימת אי הסכמה בקרב מזרחנים בנוגע למהותו התקדים של הסכם חודיביה. בניגוד לאלה הטוענים כי ע"פ תקדים זה, כל הסכם שנערך עם כופרים הינו בר-הפרה. מאידך, יש הטוענים כי התקדים נותן הצדקה לחתימת שלום עם כופרים בכורח הנסיבות ולוויתור על שימוש באלימות לפתרון סכסוכים (ר' עמנואל סיון, "חטאי המזרחנות", הארץ, 17/5/96). יש לציין כי בחתימת הסכם השלום עם ישראל בשנת 1978 נסמך נשיא מצרים על פסק הלכה שהתבסס על הסכם חודיביה (ר' גיא בכור, "סאדאת הסתמך על הסכם חודיביה כדי לבסס את הסכם השלום עם ישראל", הארץ, 24/5/94).

10 ח'טוט הדנה 1949 (خطوط هدنة 1949) בתעתיק מערבית. ר' לדוגמה אתר עיתון א-שרק אל-אוסט.

11 לפירוט על התהליכים שהביאו לגיבוש היוזמה ועל תוצאותיה ר' אייל ארליך, הודנה: הרפתקה מדינית, (תל אביב, 2005).

12 מהתגובות הישראליות להצעה עולה כי הממשלה ומערכת הביטחון לא האמינו בכנות ההסכמה הפלסטינית לרעיון ההודנה, וראו בה ניסיון לשיפור עמדות צבאי לקראת המשך הלחימה. יש לציין כי בתקופה שבה עלתה ההצעה כבר היה בידי רשויות הביטחון בישראל מידע על ניסיון הברחת הנשק לרש"פ בספינה "קארין איי". ר' שם, עמ' 35-109; וכן חנה קים, "הסיפור המופלא על ההודנה", הארץ, 4/1/02.

13 ארגונים פלסטינים אחרים, כמו החזית העממית, החזית הדמוקרטית וגדודי חללי אל-אקצא הודיעו כי הם מתנגדים לתוכן ההכרזה. לפירוט אודות התבטאויות בנוגע להכרזה ר' MEMRI, "the Domestic Palestinian Dispute over the Hudna", Inquiry and Analysis Series - No. 144, July 25, 2003.

14 תעליק אלעמליאת אלעסכריה (تعليق العمليات العسكرية) בתעתיק מערבית. יתר על כן, נבדלו ההכרזות זו מזו בפרק הזמן שקבעו להפסקת האש, ובתנאים לשמירה עליה. החמאס והג'האד האסלאמי הציבו כתנאי להמשך הפסקת האש את הפסקת כל הפעילות של ישראל נגד הפלסטינים ואת שחרור כל האסירים הפלסטינים והערבים מבתי הכלא הישראליים; הפת"ח ואש"ף הוסיפו על דרישות אלה גם נסיגה של ישראל מהשטחים שתפסה מאז 09/00, קריאה להגעת משקיפים בינ"ל והכרזה על מחויבותם להקמת מדינה פלסטינית בגבולות 1967.

15 ארליך, שם, ע' 237.

16 לפרטים על "הפרות ההודנה" בקיץ 2003 ר' ארליך, שם, ע' 349.

17 תהדאה (تهدئة) בתעתיק מערבית.

18 לפרטים אודות המו"מ, מטרותיו ותוצאותיו ר' MEMRI, "Abu Mazen's Presidency: an Interim Assessment", Inquiry and Analysis Series - No. 223, May 23, 2005.

19 זאב שיף, "הצעת החמאס לישראל: שקט תמורת שקט", הארץ, 7/4/2006. אחת מההצעות הנ"ל נעשתה בשנת 1997 בתיווך ירדני, ימים ספורים לפני ניסיון ההתנקשות של המוסד בחאלד משעל. (Black, The Guardian, 4/5/06).

20 שיף, שם, וכן "Abbas, Egypt tough on Hamas", Al-Jazeera, 2/1/06.

21 חאלד משעל הודיע כי החמאס אינה מוכנה לשקול הודנה ארוכת טווח, אל-איאם, 9/2/06.