האם מעבר רפיח מוביל לחידוש הכיבוש בעזה?

מדיניות סגירת מעבר רפיח בין עזה למצרים עלולה להביא לקריסת מערך הבקרה והשליטה האירופי בגבול ואף לחידוש האחריות הישראלית כלפי עזה.

במסמך שפרסם אתמול עיתון הארץ עולה כי צה"ל והשב"כ דורשים לסגור את מעבר רפיח כאמצעי לחץ לשחרור גלעד שליט (יששכרוף, הארץ, 30/8/06).

מכון ראות טוען שמדיניות סגירת מעבר רפיח בין עזה למצרים עלולה להביא לקריסת מערך הבקרה והשליטה האירופי בגבול ואף לחידוש האחריות הישראלית כלפי עזה.

מה הסוגיה?

עם יישום ההתנתקות (8/05), נאלצה ישראל לצאת מציר פילדלפי וממעבר רפיח כדי שתוכל לטעון שהכיבוש בעזה הסתיים ועימו אחריותה כלפיה.

ב"הסכם המעברים" (11/05) ויתרה ישראל לראשונה על שליטה מלאה במעטפת החיצונית של הרש"פ והעבירה את האחריות על סידורי הביטחון במעבר רפיח לפקחי האיחוד האירופי, מצרים והרש"פ.

אף כי היקף ההברחות של נשק וסחורות לעזה עלה באופן משמעותי, המעבר נחשב לעורק החיים המרכזי של רצועת עזה.

מאז ניצחון החמאס, סוגרת ישראל את מעבר רפיח לעיתים תכופות בעילה של חשש לכאורה מפני פיגועים, שבגינו מנועים הפקחים מלהגיע למעבר.

ואולם, מאז חטיפתו של החייל גלעד שליט משתמשת ישראל בסגירת המעבר כאמצעי לחץ על הפלסטינים להביא לשחרור החייל (הארץ, 30/8).

למה זה חשוב? למה עכשיו?

הסגירות התכופות של מעבר רפיח זוכות לביקורת של גורמים בין-לאומיים שרואים בהן ענישה קבוצתית לצורך לחץ על הפלסטינים. זאת בניגוד להבטחותיה המפורשות של ישראל לארה"ב ולאירופה.

סגירת המעבר בניגוד להסכם המעברים ומסיבות שאינן קשורות להתראות מפני פיגועים, עלולה להביא לקריסת מערך הבקרה שם. במקרה כזה, ישראל תמצא עצמה:

  • ללא פיקוח על המעטפת של עזה – הסתלקות של הפקחים האירופים עלולה להותיר את ישראל ללא כל פיקוח ושליטה על מעבר הגבול בין עזה למצרים; או
  • עם אחריות מחודשת כלפי עזה – קריסת ההסדרים במעבר רפיח עלולה להביא לחידוש הנוכחות הישראלית בציר פילדלפי כדי למנוע הברחות של נשק ותחמושת לרצועה. מהלך כזה יבטל את ההישג של סיום הכיבוש בעזה ויטיל את האחריות כלפי האוכלוסייה בעזה חזרה לפתחה של ישראל.

כיווני חשיבה ופעולה

סוגיית מעבר רפיח היא מקומית וטקטית לכאורה. עפ"י הארץ היא אכן מנוהלת ברמת הפקידים במשרד הביטחון ובצבא.

אולם, זוהי סוגיה שעשויות להיות לה משמעויות אסטרטגיות ואפילו קיומיות למדינת ישראל. התמוטטות ההסדר ברפיח עלולה להחריף מאוד את מצב הביטחון בעזה ואף להביא לחידוש מצב הכיבוש של ישראל בעזה והאחריות של ישראל כלפיה.

לאחרונה נשמעות אמירות בדבר החלת מודל המעורבות הבינ"ל שגובש בלבנון גם לרצועת עזה. ואולם, אם ישראל תיתפס כמי שמפרה באופן שיטתי הסכמים עם גורמים בינ"ל (ר' התבטאותו של ענאן ביחס להפרה של ישראל את החלטה 1701 מאתמול), יקשה לשכנע את הקהילה הבינ"ל לקחת אחריות בעזה.

מקורות נוספים