החלטת מועצת הביטחון של האו"ם 1701

החלטת מועצת הביטחון של האו"ם 1701 (8/06) הובילה להפסקת הלחימה בלבנון וקראה לגיבוש הסכם כולל וארוך טווח בין ישראל ללבנון.

הגדרה

מונח זה מתאר את החלטת מועצת הביטחון של האו"ם 1701 (8/06) שהובילה להפסקת האש בלחימה בלבנון וקראה לגיבוש הסכם כולל וארוך טווח בין ישראל ללבנון.

רקע

בעקבות חטיפתם של שני חיילים ישראלים (12/7/06) ע"י חזבאללה, פתחה ישראל במתקפה צבאית בלבנון. לאחר ארבעה שבועות של לחימה אימצה פה אחד מועצת הביטחון של האו"ם את החלטה 1701, שקראה להפסקה מיידית של הלחימה והובילה להפסקת האש.1

ניתן להבחין בין שני שלבים שההחלטה מתייחסת אליהם. בשלב הראשון של הפסקת האש נקרא צה"ל לסגת מלבנון, במקביל להתפרסותו של צבא לבנון והכוח הבין-לאומי בדרום לבנון. בהחלטה אין לוח זמנים מדויק עבור הנסיגה הישראלית.

יישום שלב זה אמור להוביל בשלב השני למשא ומתן על הסכם כולל של משטר הגבול. החלטה 1701 לא מספקת מסגרת ברורה להסכם הפסקת האש, אבל מציעה את העקרונות הבסיסיים שלו. אין בהחלטה מנגנוני אכיפה.

השלב הראשון של הפסקת האש

הפסקת הלחימה. (סעיפים 1,7). המבוא2 להחלטה כולל קריאה להפסקת מיידית של הלחימה, המהווה "איום על השלום העולמי ועל הביטחון",3 ולשחרור ללא תנאי של החיילים הישראלים החטופים. אין בהסכם שום מנגנון אכיפה ביחס לשחרור החיילים, ושחרורם אינו מותנה ביישום השלבים הנוספים של ההסכם.4

סידורי הביטחון. מנסחי ההחלטה קיוו היא תסייע לממשלת לבנון להחיל את ריבונותה של שטח המדינה.5 (סעיפים 2-5, 14). לשם כך, נקבע כי צבא לבנון יתפרס בדרום המדינה, במקביל להגעתו של כוח יוניפי"ל מתוגבר (ר' להלן) ונסיגת צה"ל. בנוסף, ההחלטה קוראת לקיים הסכמים קודמים, כהסכם טאא'ף,6 ולכבד את הקו הכחול.7

ההחלטה מגדירה את היקף וסמכויות המנדט של יוניפי"ל8 (סעיפים 11, 12, 14, 16), שכהונתו הוארכה עד ל- 31 באוגוסט 2007, וסמכויותיו הורחבו.9 ואולם, גם המנדט החדש והמורחב של יוניפי"ל אינו מעניק בידיו סמכויות אכיפה ושיטור המאפשרות לו לפעול לפירוק החזבאללה מנשקו.

אספקת נשק. הקהילה הבין-לאומית (סעיפים 6, 15, 19) מתחייבת להימנע מלספק נשק לגורמים בלבנון, אלא באישור של ממשלת לבנון או יוניפי"ל.

השלב השני של הפסקת האש

הסדר כולל. (סעיפים 8, 18). החלטת האו"ם 1701 קוראת להפסקת אש קבועה, שתושג באמצעות משא ומתן בין לבנון לישראל, ואשר במסגרתו ילובנו הסוגיות התלויות ועומדות בין המדינות.

סוגיות אלה כוללות כינונם של סידורי ביטחון, הפיכת דרום לבנון (בין הקו הכחול לנהר הליטאני) לשטח מפורז, אכיפת האמברגו הצבאי על הקבוצות החמושות בלבנון, פירוק הארגונים החמושים, הבטחת עצמאותה של לבנון ממעורבות זרה, שחרור האסירים הלבנונים הכלואים בישראל ופתרון המחלוקת על חוות שבעא.

למסמך המקורי לחץ כאן.


1 הפסקת האש נכנסה לתוקפה בשעה 5:00 בבוקר (זמן GMT), בתאריך 14/8/2006.

2 המבוא הוא החלק ההצהרתי של ההחלטה, הוא אינו בעל אופי מחייב ואין בו אמצעי אכיפה.

3 המונח "איום על השלום העולמי ועל הביטחון" נלקח מסעיף 39, פרק 7 במגילת האו"ם ("פעולות הנוגעות לאיומים על השלום העולמי, הפרות של השלום ופעולות איבה"). פרק 7 מספק לקהילה הבינ"ל מנדט רחב להתמודד עם משברים בינ"ל ומאפשר את השימוש בכוח והטלת סנקציות. גם פרק 6 במגילת האו"ם עוסק בכוחות שמירת שלום (פתרון בדרכי נועם של מחלוקות), ואולם פרק זה מגביל את היקף הכוח והמנדט של הקהילה הבינ"ל. למרות שהחלטת האו"ם 1701 לא מזכירה במפורש את פרק 7 או את פרק 6, ושומרת על סגנון עמום יחסית, ההתייחסות למונח "איומים על השלום העולמי והביטחון" מרמזת לפרק 7 במגילת האו"ם.

4 סוגיות נוספות כוללות את שחרור האסירים הלבנונים הכלואים בישראל והויכוח על השליטה בחוות שבעא.

5 סעיף 5 קורא ל"שלמות טריטוריאלית, בריבונות ובחירות הפוליטית של לבנון", וסעיף 3 מציין "שלא יימצאו כלי נשק בניגוד להסכמת ממשלת לבנון ולא תינתן סמכות לאיש מלבד ממשלת לבנון". (ר' החלטת האו"ם 1701).

6 החלטה 1701 מציינת באופן מפורש את החלטה 1559 (9/04), החלטה 1680 (2006) ואת הסכם הפסקת האש הישראלי לבנוני מ- 1949.

7 הקו הכחול נקבע ע"י האו"ם ומסמל את הגבול בין ישראל ללבנון. מטרתו לשחזר את המצב כפי שהיה לפני הפלישה הישראלית ללבנון ב- 1978. הקו הכחול נקבע לשם אישור נסיגת ישראל מלבנון בהתאם להחלטות 425 ו- 426 (1978), ואינו מהווה גבול בינ"ל מוכר. (דוח המזכיר הכללי על יישום החלטת האו"ם 425 ו- 426 (1978), החלטת מועצת הביטחון של האו"ם, 22/5/2000).

8 המנדט של יוניפי"ל כולל סיוע לפריסת צבא לבנון, פיקוח על הפסקת האש, מניעת פעולות איבה בדרום לבנון, תיאום בין ישראל ללבנון והגשת סיוע הומניטרי לאוכלוסיה האזרחית ולפליטים השבים לבתיהם.

9 כוחו של יוניפי"ל יורחב בציוד, במנדט, בהיקף פעולותיו, ובחיזוק כוחו, שיגדל לכ- 15,000 חיילים.