"כתובת"

"כתובת" היא ישות מדינית שיש לה יכולת לקבל וליישם החלטות והיא נחשבת אחראית מכוח הסכמים מדיניים או בין-לאומיים.

הגדרה

המושג "כתובת" עוסק בישות מדינית, שבהקשר מדיני משתנה יש לה יכולת נשיאה או אחריות. המושגים "כתובת" ו"שותף" שונים בכך ששותף הוא כתובת שיש לה גם רצון להשיג מטרה פוליטית מוסכמת.

רקע

בעשור האחרון שב ועלה הדיון בסוגית קיומו של שותף פלסטיני והתנאים בהם על ישראל לשאת ולתת עם הפלסטינים. הערכות ומידע פוליטיים ומדיניים עלולים שלא להספיק לצורך הכרעה בין אסטרטגיות של מו"מ ישיר (Across-the-Table Strategy) לבין אסטרטגיות חלופיות למו"מ ישיר (Off-the-Table Strategy). מכון ראות מציע מסגרת מושגית להבנה עשירה יותר של סוגיה זו. המושג כתובת מורכב משני רכיבים: יכולת נשיאה ואחריות:
  • יכולת נשיאה – יכולת לקבל וליישם החלטות. ליכולת זו מספר רכיבים כולל: זמינות של משאבים אנושיים, פיננסיים ופיזיים; לגיטימציה פנימית ובין-לאומית; היכולת הפוליטית להישאר בשלטון; היכולת לאשרר את החלטות הזרוע המבצעת או המחוקקת במוסדות החוקתיים ובערכאות השיפוטיות; והיכולת לשתף פעולה על מנת ליישם את מדיניות הממשלה והכרעות חקיקתיות.
    לדוגמא, קיימת אי-ודאות לגבי יכולת הנשיאה של "הרשות הפלסטינית" להילחם בפלגים הקיצוניים ובכך להוות "כתובת". אי-ודאות זו מתייחסת לרכיב החומרי ולרכיב הלגיטימציה הפנימית של המושג "יכולת נשיאה". במילים אחרות, האם לרש"פ יש את המשאבים ואת הלגיטימציה להילחם בחמאס ובג'יהאד האיסלמי?
ו/או
  • אחריות – במובן של חובה לנהוג בדרך מסויימת על-פי הסכמים מדיניים, או עפ"י נוהגים ונורמות של המשפט הבין-לאומי (ר' חובות של מדינות).
    במקרה הפלסטיני למשל, ישנו ויכוח פנימי בין "אש"ף" לרש"פ ביחס לסמכות לנהל את יחסי החוץ הפלסטינים.1 נושא זה הוא בעל חשיבות לישראל, מאחר והוא עשוי לקבוע מי משני הגופים הללו יכול להוות כתובת למשא ומתן מדיני.


1 הארץ, רגולר, 1 במאי 2005.