פריסת צבא לבנון – כחלק מאיזה הסדר?

מכון ראות טוען שההסכמה של לבנון לפרוס את צבאה בדרום המדינה מחדדת את הדילמה של ישראל בין הרצון לצאת מלבנון בהקדם לבין הצורך להבטיח הישגים מדינים וצבאיים ברי קיימא.

ממשלת לבנון החליטה אתמול על גיוס מילואים כללי לשם פריסת צבאה בדרום לבנון והחלת ריבונותה שם. ממשלת לבנון הבהירה כי צבאה יתפרס בדרום רק לאחר נסיגה מלאה של כוחות צה"ל מהמדינה. ארגון החזבאללה נתן את ברכתו למהלך ושני שריו בממשלה הצביעו בעד ההחלטה (סוכנויות הידיעות, 7/8/06). מכון ראות טוען שההסכמה של לבנון לפרוס את צבאה מעמידה את ישראל בפני דילמה בין הרצון לצאת מלבנון בהקדם לבין הצורך להבטיח הישגים מדינים וצבאיים ברי קיימא.

מה הסוגיה?

מאז נסיגתה מדרום לבנון (5/00), דרשה ישראל לשווא שצבא לבנון יתפרס בדרום המדינה ולא יותיר שטח זה לשליטת החזבאללה.

אחת המטרות המוצהרות של ממשלת ישראל במלחמה הנוכחית בלבנון הייתה הרחקתו של החזבאללה מהגבול והכשרת הקרקע לכניסה של צבא לבנון או כוח בין-לאומי.

הודעתה של ממשלת לבנון באה על רקע הדיונים בטיוטת החלטת מועצת הביטחון בדבר הפסקת אש, הכוללת גם מעורבות של כוח בין-לאומי.

הסרת התנגדות החזבאללה לשליחת צבא לבנון לדרום, מסירה לכאורה את המכשול האחרון מעל פריסה שכזו. לנוכח עמדת ממשלת לבנון, נראה ששליחת כוח בינ"ל חדש הופכת פחות סבירה.

למה זה חשוב? למה עכשיו?

פריסת צבא לבנון בדרום היא רק אחת מהסוגיות התלויות ועומדות בין ישראל ולבנון. סביר להניח שפריסת צבא לבנון תהיה חלק מהסדר מדיני רחב יותר אשר עשוי לעסוק בכל או בחלק מהסוגיות הבאות: החיילים החטופים, פירוק החזבאללה ויישום החלטה 1559, משלוחי הנשק לחזבאללה, חוות שבעא, טיסות חיל האוויר וכיו"ב.

לפיכך, פריסת צבא לבנון מעמידה את ישראל בפני שתי אפשרויות:

  • הסדר כולל – נסיגת ישראל ופריסת צבא לבנון יהיו חלק מעסקת חבילה שתחתור ליישב את כל הסוגיות התלויות ועומדות בין ישראל ללבנון.

    מצד אחד, גדלה הסבירות להכיל את איום החזבאללה ולתת מענה ארוך טווח לאינטרסים הביטחוניים של ישראל;

    מצד שני, קטנה הסבירות שישראל תצא מלבנון בהקדם בשל הקושי להגיע להסדר מקיף, הנובע מהתנגדותו הצפויה של החזבאללה. ישראל עלולה במקרה זה להישאר בדרום לבנון ולהיות חשופה להתקפות החזבאללה לתקופת זמן שקשה להעריך את אורכה.
  • הסדר זמני/חלקי – נסיגת ישראל ופריסת צבא לבנון בדרום המדינה יהיו בבחינת השלב הראשון בהסדר שפרטיו יוסכמו בעתיד, ולא יותנו בהגעה להסדר כולל.

    מצד אחד, קטנה הסבירות להכיל את איום החזבאללה, מאחר שבנסיגתה מדרום לבנון ממשלת ישראל זורקת לכאורה קלף חשוב למו"מ שעשוי לסייע לה לממש אינטרסים ביטחוניים.

    מצד שני, גדלה הסבירות שישראל תצא מלבנון בהקדם עם לפחות הישג מדיני אחד מובטח – פריסת צבא לבנון.

כיווני חשיבה ופעולה

מדיניות ישראל תקבע מתוך הצורך לאזן בין שני אינטרסים: יציאה מהירה מלבנון מול הבטחת הישגים צבאיים ומדיניים ברי-קיימא. ישראל יכולה לנקוט צעדים שיפחיתו את המתח בין שני אינטרסים אלו, לדוגמא:

דרישה לרשימת תביעות ברורה מממשלת לבנון, שתפרט את כלל הסוגיות התלויות ועומדות בינה לבין ישראל. מהלך כזה יצור מסגרת ברורה להמשך המגעים בין ישראל ללבנון לאחר הנסיגה ועשוי להגביל את יכולת החזבאללה לחדש את המאבק נגד ישראל בגין עילות אחרות.

קבלת ערבויות להמשך התהליך מצד גורמים בינ"ל. ערבויות אלה עשויות אף לכלול מעורבות של כוחות בינ"ל ביישום ההסדר, ויוכלו לאפשר את נסיגתו המהירה שלצה"ל.

עיגון ההסדר בהחלטות או"ם, הסכמים בילטרליים וכד'. עיגון נסיגת ישראל ופריסת צבא לבנון במסמך מחייב תקנה לו לגיטימציה בין-לאומית ותגדיל את הסתברות יישומו.