פירוק הרשות הפלסטינית - התעצמות המגמה

בעקבות המשך מעצרי נציגי החמאס גברו הקריאות לפירוק הרשות הפלסטינית. להתעצמות מגמה זו עשויות להיות השלכות ארוכות טווח על יחסי ישראל והפלסטינים

כוחות צה"ל עצרו בליל שבת את יו"ר המועצה המחוקקת הפלסטינית ונציג החמאס, הד"ר עבד אל-עזיז דוויכ. בעקבות המעצר הוחלט כי המועצה המחוקקת תתכנס ביום רביעי הקרוב (9/8/06) לדון בסוגיית המעצרים (אל-ג'זירה, 7/8/06).

כמה מחברי המועצה המחוקקת, מהחמאס ומהחזית העממית הכריזו כי יש לדון בישיבת המועצה באפשרות לפרק את הרשות הפלסטינית (אל-חיאת, אל-איאם, 7/8/06).

מכון ראות טוען כי השיח הפלסטיני בסוגיית פירוק הרש"פ מתעצם והופך למגמה של ממש. לקריסתה של הרש"פ עשויות להיות השלכות אסטרטגיות על יחסי ישראל והפלסטינים.

מה הסוגיה?

מאז ניצחון החמאס (1/06) עלו במערכת הפוליטית הפלסטינית מספר קריאות לפרק את הרש"פ.

בתחילה זכה הרעיון לתמיכת גורמים בפת"ח והתפרש כחלק ממאבק הכוחות בין פת"ח לחמאס על השליטה ברשות (Ynet, 15/3/06).

נייר עמדה שהוציא מכון ראות באותה עת העריך כי הפת"ח לא יכול לפרק את הרשות הפלסטינית ללא שיתוף פעולה מצד החמאס. אז נראה היה כי החמאס אינו מעוניין בפירוק הרש"פ, אך "אין להוציא מן הכלל אפשרות כי אם יחליט שהמשך השליטה ברש"פ אינו מביא לו תועלת, יפעל לפירוקה".

לאחר פעולת הזרוע הצבאית של החמאס בכרם שלום וחטיפת החייל גלעד שליט גברו גם הקולות בתוך תנועת החמאס לפירוק הרש"פ (אל-חיאת, 27/6/06).

יתר על כן, יו"ר הרשות הפלסטינית, אבו-מאזן, העלה את אפשרות פירוק הרש"פ בשיחה שערך עם שרת החוץ האמריקאית בחודש שעבר (א-שרק אל-אוסט, 12/7/06).

למה זה חשוב? למה עכשיו?

מבנה המערכת החוקתית של הרש"פ אינו כולל מנגנון לפירוקה. ואולם, פירוק הרש"פ יהיה אפשרי במקרה של שיתוף פעולה בין הפת"ח לחמאס, שיכלול התפטרות של אבו מאזן והחלטה של המועצה המחוקקת על פיזורה ללא קביעת מועד לבחירות חדשות.

לפיכך, העלאת הנושא לדיון במועצה המחוקקת הפלסטינית בתמיכת גורמים בתוך החמאס מהווה ציון דרך בהתפתחות מגמת פירוק הרש"פ.

לקריסתה של הרש"פ יהיו השלכות ארוכות טווח על יחסי ישראל והפלסטינים:

  • ישראל עשויה להידרש לשאת באחריות מלאה כלפי תושבי הגדה והרצועה.
  • פירוק הרש"פ יקשה על יצירת הפרדה בת-קיימא בין ישראל לפלסטינים, בין אם בהסכמה או בצעדים חד צדדיים (ר' בלי כתובת פלסטינית אין התכנסות).
  • פירוק הרש"פ עשוי להיתפס בחברה הפלסטינית כהוכחה לכישלון "האופציה המדינית" - מו"מ והידברות כדרך לקידום האינטרסים הלאומיים הפלסטיניים, ובשל כך לחזק את תומכי המאבק המזוין (ר' פרדוקס חיבוק הדוב).
  • פירוק הרש"פ עלול לערער את הקונצנזוס הקיים לגבי העיקרון של שתי מדינות לשני עמים, ולחזק את הקולות הקוראים להקמת מדינה דו-לאומית על כל שטחי ישראל והרש"פ.

כיווני חשיבה ופעולה

אם ממשלת ישראל מעוניינת להבטיח את המשך קיומה של הרש"פ, עליה:

  1. לתת לחמאס למשול - מניתוח מכון ראות עולה כי נוכחותו הדומיננטית של החמאס בפוליטיקה הפלסטינית היא בלתי הפיכה בטווח הנראה לעין. יתרה מזו, עד לבחירות הבאות למועצה המחוקקת הפלסטינית (2010), לא תוכל לקום ממשלה פלסטינית ללא תמיכת החמאס (ר' בלי חמאס אין כתובת פלסטינית).
    ככל שישראל תמנע מהחמאס לתפקד בתוך מוסדות הרש"פ, יגבר התמריץ של החמאס להביא לפירוקה.
  2. לתת לרשות לתפקד - הקריאות לפירוק הרשות הפלסטינית נובעות מהטענה כי הרשות הפכה לקליפה ריקה, חסרת סמכויות וכוחות. המשך שחיקת מוסדות הרשות על-ידי מעצר שריה, עצירת הכספים לרש"פ ופגיעה במוסדותיה, עשוי לחזק את התומכים בפירוקה.
  3. הרשות היא הכתובת - על ישראל לשקול להפוך את הרשות הפלסטינית לכתובת המדינית עמה היא מתנהלת בכל רמות השלטון, ללא קשר לזהות הפוליטית של הגורמים בה.