חמאס וחיזבאללה: מדינות סוררות או ארגונים תת-מדינתיים?

המשבר הנוכחי בלבנון ובעזה מתואר מחד כמלחמה קונבנציונאלית נגד מדינות סוררות, ומאידך כמלחמת גרילה נגד קבוצות חמושות. כל אחת מהפרדיגמות הנ"ל דורשת תגובה צבאית, מדינית ובין-לאומית שונה.

ניתוח המצב הנוכחי בעזה ובלבנון מתחלק לשתי פרדיגמות שונות:

הפרדיגמה הראשונה: ארגונים תת-מדינתיים חמושים

מאמר שפורסם בעיתון הלבנוני א-ספיר מזהה את עלייתם של ארגונים תת-מדינתיים כשחקנים הפוליטיים הבולטים במשבר האזורי הנוכחי.

במאמר נטען כי חזבאללה וחמאס ממלאים את הואקום שנוצר בעקבות חוסר האונים של המשטרים הערבים והופכים לכוחות המובילים בסכסוך הישראלי-ערבי. התפקיד הראשי שממלאים כוחות אלה משנה את מאזן הכוחות האזורי ויוצר כללי משחק חדשים.

עפ"י המאמר, ישראל מתייחסת לחמאס ולחזבאללה ככוחות בעלי סממנים ריבוניים, ואולם יחס זה חושף את המציאות הבעייתית. מאחר ומקור כוחם של ארגונים אלה נובע ישירות מיכולתם לפעול מחוץ למסגרת הממסדית-ריבונית של ממשלת לבנון וממשלת הרשות הפלסטינית.

לסיום, הדילמה המרכזית של ישראל עפ"י ניתוח זה, היא כיצד להתייחס למציאות שנוצרה בואקום שבין כישלון אכיפת הריבונות של המשטרים הערביים לבין ארגוני הטרור.

הפרדיגמה השנייה: ברית בין מדינות סוררות

רוברט סאטלוף ממכון וושינגטון מציע פרשנות שונה, וטוען כי ישראל מתמודדת כעת מול מדינות סוררות.

ה"קוורטט" החדש מורכב משתי מדינות (איראן וסוריה), מדינה ינוקא (החמאס) ותת מדינה בתוך מדינה (חזבאללה). חזית זו הופכת את הסכסוך הישראלי-פלסטיני לסכסוך אזורי במטרה לשנות את המאזן האסטרטגי באזור.

מבנה אזורי זה טומן בחובו אתגרים חדשים למדינת ישראל.

השלכות על המדיניות הישראלית

מכון ראות טוען כי כל אחת מהפרדיגמות בעלת השלכות שונות על שלושת רבדי המדיניות הישראלית:

  • ברובד הצבאי: בעוד שהפרדיגמה הראשונה דורשת פעולה צבאית נגד יעדי הטרור התת-מדינתיים בלבנון ובעזה, הפרדיגמה השנייה יכולה לכלול פעולה צבאית נגד סוריה ואיראן.
  • ברובד המדיני: רובד זה משפיע בעיקר על השאלה – עם מי יש לדבר? האם ממשלת לבנון היא הכתובת הרלוונטית? האם סוריה היא הכתובת האמתית?
  • ברובד הבין-לאומי: אופי המעורבות הבין-לאומית, שיתוף הפעולה והלגיטימציה הנדרשות בסכסוכים לא מדינתיים שונה מאופי המעורבות הבין-לאומית הנדרשת במלחמות אזוריות בין מדינות.

על מנת לעצב אסטרטגיה אפקטיבית ולתכנן תגובה מתאימה לאיומים העכשוויים חיוני להבין את הסביבה הביטחונית ולזהות את אופיו האמיתי של היריב.

מקורות:

  • רוברט סאטלוף, וויקלי סטאנדרט, 14/7/06, לכתבה המלאה באנגלית.
  • חוסיין יתאני, א-ספיר, 17/7/06, (שירות של המיד איסט מירור).