בין פטיש ההתכנסות לסדן החמאס

מכון ראות טוען שממשלת ישראל מתקרבת לרגע הכרעה בין ההגיון שעומד בבסיס תכנית ההתכנסות ונגזרותיו לבין ההיגיון שהנחה את מדיניותה כלפי הרש"פ מאז נצחון חמאס בבחירות

היום תקף חיל האוויר את משרד החוץ הפלסטיני. זהו מהלך נוסף של פגיעה בתשתיות השלטוניות של ממשלת הרש"פ אשר כלל מעצר חברי המועצה המחוקקת ושרים, פגיעה בלשכתו של הנייה ועוד.

מאז ראשית ההסלמה הנוכחית ברצועה, ממשלת ישראל סירבה לקיים משא ומתן עם הצד הפלסטיני. בנוסף, בהזדמנויות שונות נשמעו הצהרות בדבר השאיפה להפיל את ממשלת החמאס.

מכון ראות טוען כי ממשלת ישראל מתקרבת לרגע הכרעה בין ההיגיון שעומד בבסיס תוכנית ההתכנסות ונגזרותיו לבין ההיגיון שהנחה את מדיניותה כלפי הרש"פ מאז נצחון החמאס בבחירות.

נצחון ההיגיון של תוכנית ההתכנסות – משמעו התנהלות מול רש"פ עם ממד חמאסי משמעותי. נצחון ההיגיון של המדיניות כלפי החמאס – משמעו פגיעה ביכולת לבצע את ההתכנסות.

מה הסוגיה?

מכון ראות מזהה התנגשות בין שני רעיונות מארגנים המנחים את ישראל מאז ניצחון החמאס (1/06) – הגיון המדיניות כלפי הרש"פ בשליטת החמאס (להלן, "הגיון החמאס") ו"הגיון ההתכנסות".

הגיון ההתכנסות:

  • תוכנית ההתכנסות משרתת אינטרסים קיומיים – הבטחת רוב יהודי וסיום השליטה בפלסטינים הם אינטרסים קיומיים של ישראל. יציאתה של ישראל ממרכזי הערים (שטחי A) במסגרת הסכמי אוסלו אינה מספקת על מנת לשרת אינטרסים אלה ויש "לסיים הכיבוש" בגדה "להסיר האחריות" מעליה.
  • מאחר שאין שותף בצד הפלסטיני להסכם ביניים או הסכם קבע עם ישראל, מהלך חד-צדדי לסיום השליטה בפלסטינים חיוני.
  • אין התכנסות ללא "כתובת" – מטחי הקסאמים מעזה מטילים ספק רב ביכולת לממש את ההתכנסות ללא "כתובת" בצד הפלסטיני אשר תאכוף הפסקת אש. ירתה מכך, ספק אם ישראל תוכל לצאת מן הגדה ולהסיר אחריות בהיעדר "כתובת" אשר תספק שירותים בסיסיים לאוכלוסיה.
  • לכן, "כתובת" היא תנאי הכרחי – ישות פוליטית בעלת יכולת לעצב מדיניות ולבצעה – היא תנאי הכרחי (אך לא מספיק) לביצוע ההתכנסות (ר' נקודת ראות "בלי כתובת אין התכנסות").
  • הכתובת היא הרש"פ – הישות המדינית היחידה המעוגנת בהסכמים ובחוקי היסוד הפלסטינים אשר יכולה לשמש "כתובת" בשטחי הגדה והרצועה היא הרשות הפלסטינית.
  • אין רש"פ ללא חמאס – כדי שהרש"פ תהיה "כתובת" עליה להיות בעלת מעמד חוקתי, יכולת פוליטית ולגיטימציה:
    • חוקתית – ממשלת הרש"פ מואמנת ע"י המועצה המחוקקת, אשר נתונה לשליטת החמאס. לכן, כל ממשלה שתזכה באמון המועצה הנוכחית תהיה בשליטת החמאס או בהשתתפותו. רק המועצה (ולא אבו-מאזן) יכולה להחליט על פיזורה ועריכת בחירות חדשות.
    • פוליטית – גם בבחירות חדשות החמאס צפוי לזכות בהישג משמעותי ואולי אף לשוב ולנצח (כך לפי סקר שנערך לאחרונה. ר' הארץ, 4/7). גם אם הפת"ח יזכה בבחירות הבאות, הוא לא יכול לכונן כתובת כמוגדר לעיל ללא שיתוף פעולה של החמאס.
    • לגיטימציה – ממשלת פת"ח שתכונן על רקע פעולת ישראל נגד ממשלת החמאס, עלולה להיתפס כחסרת לגיטימציה.
      לפיכך, בטווח הנראה לעין, כל עוד משתתף החמאס במערכת הפוליטית ברש"פ הוא יזכה לנוכחות משמעותית – מיעוט גדול או אף רוב – במועצה ובממשלה. לכן, ההיגיון של תוכנית ההתכנסות יחייב את ישראל להתנהל מול רש"פ בעלת ממד חמאסי.

הגיון החמאס - שלש דרישות או שיתוק:

  • עם נצחונו של החמאס, ישראל הציבה 3 דרישות: הכרה מפורשת בישראל, אשרור ההסכמים הקיימים והפסקת הטרור. דרישות אלה – משמען כניעה אידיאולוגית של החמאס. ההסתברות למימושן קלושה.
  • כל עוד 3 הדרישות לא מתמלאות, ישראל פעלה לשיתוק ממשלת החמאס. לשם כך הופסקה העברת הכספים, הוגבלה התנועה של חברי הממשלה ונבנתה קואליציה בינ"ל.

לאחר חטיפת החייל נשמעו קריאות בצד הישראלי להפלת החמאס. בכלל המהלכים ברוח זו יש המונים את מעצר חברי המועצה ושרי הממשלה, ההפצצה של לשכת הנייה ושר החוץ הפלסטיני ועוד.

ואולם, בעוד שישראל יכולה לשתק את החמאס כנ"ל, אין היא יכולה "להפילו" (ר' נקודת ראות "ישראל לא יכולה להפיל את החמאס")

עד כה ישראל סירבה לכל פשרה בנוגע ל- 3 הדרישות. מכוח עמדה זו היא דחתה כל רעיון של גישור על יסוד היוזמה הסעודית, מסמך האסירים וכיו"ב.
בין השאר דחתה ישראל את היוזמה לכונן ממשלת אחדות לאומית פלסטינית שתביא לחלוקה מחדש של כוחות וסמכויות בין היו"ר לרה"מ, לחילופי תיקים ולשילוב אנשי פת"ח בעמדות מפתח.

למה זה חשוב? למה עכשיו?

מיצוי היגיון החמאס = אין כתובת = אין חלופה מדינית

  • נראה כי הרעיון המארגן של המדיניות הישראלית ביחס לפתרון המשבר בעזה הוא הגיון החמאס הנ"ל.
  • מיצוי היגיון החמאס עשוי לאיין את הכתובת בצד הפלסטיני (ר' דברי אבו-מאזן לרייס אודות פירוק הרש"פ (11/7)).
  • במצב זה ישראל לא תוכל לקדם כל תכנית מדינית בטווח הנראה לעין, לרבות תכנית ההתכנסות.
  • כלומר, העימות בעזה, שהחל בעקבות אירוע החטיפה בעל ממד צבאי-טקטי, הופך לסוגיה ברמה האסטרטגית של הביטחון הלאומי. זאת משום שישראל מתקרבת לנקודת החלטה בין הרעיונות המארגנים שבבסיס פעולתה הנוכחית – הגיון ההתכנסות והגיון החמאס הנ"ל.

כיווני חשיבה ופעולה


מימוש היגיון החמאס יחייב את ישראל להיערך לאפשרות של הרחבת אחריותה כלפי הפלסטינים בעקיר בגדה עד כדי חידוש המנהל האזרחי (ר' המושג "איום המדינה האחת")

מימוש תכנית ההתכנסות מחייב:

  • כינונה של כתובת פלסטינית על בסיס הרש"פ מתוך הבנה כי יהיה ברש"פ ממד חמאסי רשמי.
  • לפיכך מטרה מדינית מרכזית של העימות הנוכחי היא כינון כתובת כזו (מעבר ליעדים של החזרת גלעד שליט, הפסקת ירי הקסאמים והפסקת אש (הודנא או ת'הדייה).
  • מטרה זו מחייבת כינון ממשלת רש"פ שמשלבת את הפת"ח עם החמאס על יסוד מסמך ההסכמה הלאומית (שטרם נחתם) שמבוסס על מסמך האסירים.
  • מדיניות זו תחייב הגמשת העמדה הישראלית ביחס לשלש הדרישות ודילול הקואליציה הבין-לאומית שנועדה לשתק את החמאס ולמזער את משילותו בשטחי הרש"פ.