האם הכרה בקיומה של מדינת ישראל מספיקה?

ממשלת ישראל צריכה להחליט האם היא דבקה בדרישתה מהחמאס להכיר בזכותה להתקיים או מסתפקת בהכרה משתמעת במציאות קיומה

שר החוץ הבריטי ג'ק סטרו אמר כי בריטניה מעוניינת ב"יחסים נורמלים" עם החמאס וציין כי "הכרה בישראל אינה מחייבת הכרה רשמית של חמאס, אלא קבלה מעשית של המציאות." (אתר הארץ, 20/4/06). מכון ראוּת שואל: האם הכרה "בקיומה של ישראל" תספק את ממשלת ישראל?

מה הסוגיה?

עד כה, הקהילה הבינ"ל התאחדה סביב הדרישות מהחמאס להכרה בישראל, לכיבוד ההסכמים ולהפסקת האלימות – כתנאי להמשך העברת הכספים לממשלת הרש"פ בשליטת החמאס.
אי העברת הכספים לרש"פ יוצרת מצוקה אמיתית לחמאס, והארגון מחפש כעת את הדרך להסיר את הלחץ הבינ"ל.
מדברי מנהיגי החמאס עולה כי אחת הדרכים בעזרתן מנסה הארגון להתמודד עם הלחץ הבינ"ל היא ע"י הכרה במציאות קיומה של ישראל – להבדיל מהכרה בזכותה של ישראל להתקיים:
  • מוסא אבו-מרזוק: "היחסים עם המדינה היהודית בלתי ניתנים לביטול מכיוון שהיא עובדה קיימת" (הארץ, 26/1/06); "אין ספק שיש הכרה מציאותית שלנו בישראל" ( Ynet, 20/1/06 )
  • השיח' עצפור: "החמאס מכיר בקיומה של ישראל בשטח"(מעריב, 31/1 )

למה זה חשוב? למה עכשיו?

נראה שהחברות בקואליציה הבינ"ל מעוניינות למנוע משבר הומניטרי ולשם כך מחפשות סולם לרדת מעץ הדרישות מהחמאס (ר' התבטאותו של סטרו, ומדיניות רוסיה, סין, צרפת והודו).

לפיכך, הקהילה הבינ"ל עשויה להסתפק בהכרה של החמאס במציאות קיומה של ישראל.

כיווני חשיבה ופעולה

ממשלת ישראל צריכה להחליט האם היא:
  • דבקה בדרישתה מהחמאס להכיר בזכותה להתקיים. מבחינת החמאס משמעות קבלת דרישה זו היא כניעה אידיאולוגית. מבחינת ישראל:
    • מצד אחד, מדיניות זו עשויה להפוך חסרת תוחלת אם הקואליציה הבינ"ל תתפרק;
    • מצד שני, אפשר שלישראל יהיה נוח להתבצר בעמדתה "המשברית" על אף פירוק הקואליציה הבינ"ל, כשצדדים שלישיים מתנהלים מול הרש"פ ומונעים משבר הומניטארי.
  • מסתפקת בהכרה של החמאס במציאות קיומה. מהלך זה יאפשר לישראל לשמור על מדיניות מתואמת עם הקהילה הבינ"ל לקביעת דרישת הסף הבאה מהחמאס, כגון הפסקת האלימות ופירוק תשתיות הטרור.