האם חמאס מכין את הקרקע לפשרה?

החמאס יוצר אבחנה בין תנועת החמאס וממשלת החמאס כדי להביא לפיצול בחזית הבינלאומית נגדו היוצרת משבר כלכלי הולך ומחריף ברשות.
תנועת החמאס הודיעה כי שרי הארגון מפסיקים את פעילותם בתנועה באופן רשמי (הארץ, 7/4/06). דוברי הממשלה ביקשו לכנותה "ממשלת הרש"פ" ולא "ממשלת חמאס" (הארץ, 10/4/06).
מכון ראות טוען שמהלכים והצהרות אלה עשויים להיות צעדים ראשונים באסטרטגיה שמטרתה פיצול הקואליציה הבינ"ל.

מה הסוגיה?

ישראל והקהילה הבין-לאומית הציבו שלוש דרישות בפני הפלסטינים: הכרה בישראל, אשרור ההסכמים הקיימים והפסקת האלימות. כדי לכפות קבלת דרישות אלה גובשה קואליציה בין-לאומית, אשר הפחיתה באופן משמעותי את הסיוע הכלכלי לרש"פ.
למרות שחברי הקואליציה הבין-לאומית אינם מעוניינים בכך, מהלך זה עשוי להביא לעצירת רוב הפעילות הכלכלית הפלסטינית, למשבר הומניטרי או אף לקריסת הרש"פ. יתר על כן, כניעת החמאס בדמות קבלת דרישות ישראל או החלטה של החמאס לוותר על השלטון עלולים להביא לשחיקה משמעותית ביכולתה של הרש"פ למשול.
ככל שיחריף המצב הכלכלי ברש"פ תתערער הקואליציה הבין-לאומית. כבר כעת ישנן סנוניות ראשונות לכך: האו"ם, רוסיה, צרפת, סין והודו. לפיכך, אם ישראל אינה רוצה להביא למשבר הומניטרי או לקריסת הרש"פ עליה לבנות את הסולם אשר יאפשר את הירידה מן העץ שעליו טיפסו כל הצדדים.

למה זה חשוב? למה עכשיו?

בין החברות בקווארטט, המובילות את הקואליציה הבין-לאומית, אין תפיסה ברורה ביחס למושא הדרישות:
  • ארה"ב מכוונת דרישותיה כלפי החמאס ומפעילה את הסנקציות שלה על הרש"פ בשל שליטת החמאס בממשלת הרשות (ר' הצעת חוק בקונגרס האמריקאי להקפאת הסיוע לרש"פ באתר AIPAC);
  • האיחוד האירופאי מכוון את דרישותיו כלפי ממשלת הרשות הפלסטינית. קרי, עמידה של הממשלה בדרישות אלה תביא להסרת הסנקציות של מדינות אירופה (ר' הודעת מועצת שרי החוץ של האיחוד האירופי, 10/4/06);
  • האו"ם ורוסיה קראו למדינות העולם שלא להקפיא את הסיוע לרש"פ (ר' אלחיאת אלג'דידה, 1/3/06; אלחיאת, 9/2/06);
גם ישראל אינה מציגה עמדה ברורה בסוגיה זו (ר' הודעת דובר משרד החוץ, 22/3/06), ומתייחסת חליפות לתנועת החמאס ולממשלת החמאס. בהקשר זה נראה שהפסקת חברותם של שרי החמאס בתנועת החמאס עשויה להיות צעד ראשון להכשרת הקרקע למתן מענה לסף שמציב האיחוד האירופאי. מענה כזה עשוי להביא לחידוש הסיוע האירופאי ולפיצול בקואליציה הבין-לאומית.

כיווני חשיבה ופעולה

האם ישראל רוצה "ללכת עם החמאס עד הסוף"? - אם כן, עליה לתבוע מתנועת החמאס לעמוד בשלוש הדרישות במפורש ולא להסתפק בהצהרת ממשלת החמאס.
  • מצד אחד, יש להניח שהשגת יעד זה תחייב משבר כלכלי חריף ברש"פ ואולי אף משבר פוליטי עד כדי נפילת השלטון המרכזי ברש"פ. מצד שני, ככל שיחריף המשבר הכלכלי צפויה הקואליציה הבין-לאומית להיסדק.

האם ישראל מוכנה לקחת חלק בפשרה שתושג עם ממשלת החמאס? הפשרה תהיה שתנועת החמאס תישאר נאמנה לאידיאולוגיה שלה אך ממשלת החמאס תקבל את שלוש הדרישות במפורש או במשתמע.

  • מצד אחד, נכונות כזו לפשרה עלולה למנוע את המשבר ההומניטרי ברש"פ או את נפילת ממשלת החמאס. מצד שני, נכונות כזו עלולה להביא את ישראל להתנהל מול ממשלה שמכהנים בה א-זהאר, הנייה ודומיהם.