הכרה חד-צדדית במדינה פלסטינית

מושג זה מציג רעיון להפיכתה של הרשות הפלסטינית למדינה על-ידי מהלך ישראלי חד-צדדי.

הגדרה

המושג "הכרה ישראלית חד-צדדית במדינה פלסטינית" (להלן "הכרה חד-צדדית") מתייחס לשדרוג מעמדה המדיני של הרשות הפלסטינית לכדי מדינה. מהלך שמבוסס על פעולה מדינית חד-צדדית של ישראל, המתואמת עם צדדים שלישיים, אך לא מבוססת על משא ומתן עם הצד הפלסטיני.

רקע

עפ"י המתווה של תהליך אוסלו המדינה הפלסטינית אמורה לקום לאחר חתימת הסכם הקבע, מכוח סעיפיו ובמסגרת יישומו. הסכם הקבע אמור היה לקבוע את מועד הקמתה של המדינה הפלסטינית, מתכונת מימוש הזכות הפלסטינית להגדרה עצמית, ולהבטיח הכרה הדדית בין המדינה הפלסטינית לבין ישראל וכינון יחסים דיפלומטיים ביניהן.1

המושג הכרה חד-צדדית מתייחס למצב בו:

  1. ישראל מגיעה למסקנה כי האינטרס הישראלי הוא הקמתה של מדינה פלסטינית;
  2. ישראל ו/או הפלסטינים אינם יכולים ו/או אינם רוצים להביא להקמת המדינה הפלסטינית באמצעות מו"מ והסכם דו-צדדי.

במקרה כזה, ישראל עשויה לבחור באסטרטגיה חלופית למו"מ, המיועדת לשדרג את מעמדה המדיני של הרשות הפלסטינית לכלל מדינה ריבונית (ר' התנאים להיווצרותה של מדינה ריבונית).

עמוד התווך של חלופה זו הוא מהלך מדיני ישראלי המשלב:

  1. צעדים לשדרוג מעמדה המדיני של הרשות הפלסטינית (הכוללים הסרת אחריות ישראלית והעברת סמכויות לצד הפלסטיני);
  2. הצהרה רשמית בה ישראל מתייחסת לרשות הפלסטינית כמדינה;
  3. הכרה מקבילה מצד ארה"ב ומדינות חשובות אחרות.

המטרה הסופית של מהלך זה היא שדרוג מעמד הנציג הפלסטיני באו"ם ממעמד של משקיף (של אש"ף) למעמד של שגריר (של המדינה הפלסטינית).

החוק הבינלאומי מציב ארבעה תנאים בסיסיים לכינונה של מדינה: טריטוריה מוגדרת, אוכלוסיה, ממשל עצמי, ויכולת לקיים קשרי חוץ, אשר משמעותם, כיום, היא חברות באו"ם.

הנוהג הבין-לאומי ביחס לכינונן של מדינות הוא הכרה בין-לאומית בהכרזת העצמאות של יישות מדינית, במידה וזו עומדת בתנאים להיווצרותה של מדינה ריבונית. הכרה זו סוללת את דרכה של המדינה החדשה לחברות באו"ם.

ייחודיות המקרה הפלסטיני

כבר כיום, מעמדה המדיני של הרשות הפלסטינית נופל אך במעט ממעמדן של מדינות ריבוניות (ר' מעמד המדינה הפלסטינית).

לכאורה, מטרת התנועה הלאומית הפלסטינית היא מימוש הזכות הפלסטינית להגדרה עצמית באמצעות הקמת מדינה פלסטינית. הכרה ישראלית ואמריקאית תבטיח מימוש יעד זה.

ואולם, קיימים כוחות בצד הפלסטיני, אשר מתנגדים להקמת מדינה פלסטינית, אשר נתפסת כמובילה לחלוקת הארץ לשתי מדינות.

כוחות אלה עלולים לפעול כדי למנוע את כינונה של המדינה הפלסטינית גם לאחר הכרה ישראלית חד-צדדית. (להרחבה ר' איום המדינה האחת, רגע ההיפוך ביחס למדינה פלסטינית, ו- הדיון הנוכחי בטיעון המדינה האחת).

מאחר שישראל נתפסת על-ידי הקהיליה הבין-לאומית כ"כובשת" של הגדה המערבית ורצועת עזה, הרי שהכרה חד-צדדית של ישראל במדינה פלסטינית, שלא במסגרת הסכם, עלולה להציג את ישראל כמי שמפירה את הזכויות המוקנות של המדינה הפלסטינית.


1 דוגמאות למודלים נוספים להסכמי קבע המכוננים מדינה פלסטינית הם: הבנות ביילין-אבו מאזן (10/95), טיוטת הסכם מסגרת על מצב הקבע (1/01), מסמך ה- ICG להסכם קבע ישראלי פלסטיני (7/02) ויוזמת ז'נבה (10/03).