גישת הפיצול והדילול להסכם קבע ישראלי-פלסטיני

מושג זה מציג פיתרון הסכמי של הסכסוך הישראלי-פלסטיני באמצעות פיצול הסכם הקבע למספר הסכמים קטנים ודילול הסוגיות ההיסטוריות.

הגדרה

המושג גישת הפיצול והדילול להסכם קבע ישראלי-פלסטיני (להלן גישת הפיצול והדילול) מתייחס לפיתרון הסוגיות ההיסטוריות ולכינון היחסים העתידיים בין ישראל והפלסטינים על ידי:

  1. פיצול הסכם הקבע – חתימת מספר רב של הסכמים נפרדים בין ישראל לבין המדינה הפלסטינית אודות הסוגיות התלויות ועומדות;
  2. דילול הסוגיות ההיסטוריות – באמצעות שילוב בין מהלכים חד-צדדיים לבין מהלכים המתואמים עם צדדים שלישיים (ר' אסטרטגיה חלופית למו"מ).

גישת הפיצול והדילול מבוססת על קיומה של מדינה פלסטינית, ופותחה בהקשר של מדינה פלסטינית בגבולות זמניים.1

רקע

המושג הסכם קבע מתייחס להסכם בין ישראל והפלסטינים, אשר מסדיר, לכל הפחות, את הנושאים הבאים:

  1. מתכונת לסופיות התביעות ביחס לנושאים ההיסטוריים;
  2. הגעה לסיום הסכסוך בין ישראל לפלסטינים;
  3. סיום מצב הכיבוש (ר' סוף הכיבוש) בגדה המערבית ורצועת עזה לפי החוק הבין-לאומי; כינון מדינה פלסטינית; וכינון יחסים דיפלומטיים בין ישראל למדינה הפלסטינית.

גישת החבילה להסכם קבע ישראלי-פלסטיני מציעה להגיע למצב הקבע באמצעות הסכם מקיף אחד בין ישראל ואש"ף אשר:

  1. מיישב את כל הנושאים ההיסטוריים הנובעים מהסכסוך ב- 1948 ואחריו (כגון שטחים, גבולות ופליטים);
  2. ומגדיר את העקרונות ליחסי ישראל והמדינה הפלסטינית במצב הקבע.

גישת החבילה היוותה את הבסיס לתהליך השלום הישראלי-ערבי מראשיתו. היא נקבעה בהסכמי קמפ-דיויד (1978) ואומצה על ידי ישראל ואש"ף בהצהרת העקרונות (9/93), שהפכה למסגרת המוסכמת של תהליך אוסלו ( ר' מבנה התהליך המדיני הישראלי-פלסטיני).גישת הפיצול והדילול שונה מגישת החבילה בכך שהיא גורסת כי עדיף לפצל את סדר היום של הסכם הקבע ולדלל את הנושאים ההיסטוריים. לדוגמה:

  • לפי גישת החבילה, סוגיות הקשורות לגבולות הקבע בין ישראל והמדינה הפלסטינית העתידית, צריכות להיפתר במו"מ בין ישראל לאש"ף במסגרת הסכם אחד כולל, אשר מסדיר, בנוסף, את כל הנושאים ההיסטוריים, ובכללם סוגיית הפליטים, כמו גם את הנושאים הנוגעים לדו-קיום העתידי כגון הסדרים ביטחוניים.
  • לפי גישת הפיצול והדילול:
  1. פיצול: ישראל והמדינה הפלסטינית (להבדיל מאש"ף) תוכלנה לחתום על שני הסכמים נפרדים בין שתי המדינות ביחס להסדרים הביטחוניים וביחס לגבולות הקבע.
  2. דילול: במקביל, ישראל יכולה לנסות ולדלל את סוגיית הפליטים באמצעות ניסיון להבטיח שיוויון זכויות מלא לפליטים במדינה הפלסטינית, לחץ להעברת סמכויות אונר"א לממשלה הפלסטינית ופתיחת ערוץ ישיר לפיצוי הפליטים בגין רכושם.

שיקולים רלבנטיים

  1. גישת החבילה מטפלת בבעיות המהוות את לב הסכסוך הישראלי-פלסטיני שפתרונן יאפשר סיום הסכסוך וסופיות התביעות. עם זאת, זוהי גישה הנוטה למהלכים מדיניים של הכל-או-לא-כלום.
  2. גישת הפיצול והדילול מורידה את רמת החשיפה המדינית של מקבלי ההחלטות אך משאירה את הנושאים הבעייתיים ביותר, למרות דילולם, פתוחים. קרי, השגת יעדים כגון סוף סכסוך וסופיות תביעות – נדחית למועד בלתי ידוע.
  • אש"ף או מדינה פלסטינית? –
  1. עפ"י גישת החבילה, השותף העיקרי של ישראל הוא מאש"ף – גוף לא-ממשלתי המייצג את הפזורה הפלסטינית (בעיקרה פליטים) ותושבי הגדה והרצועה.
  2. עפ"י גישת הפיצול והדילול, השותפה העיקרית של ישראל היא המדינה הפלסטינית – ישות הנבחרת על ידי תושבי הגדה והרצועה ומייצגת אותם.


1 גישת הפיצול והדילול פותחה בהקשר של השלב השני של מפת הדרכים, בו אמורה לקום מדינה פלסטינית בגבולות זמניים עוד לפני כינונו של מצב הקבע. גישת הפיצול והדילול עשויה להיות רלבנטית גם בתרחישים מדיניים נוספים שאינם קשורים למפת הדרכים, בהם ישראל תעדיף שלא לדון על מצב הקבע.