הרפורמה שישראל באמת צריכה
עוד בנושא

הרפורמה שישראל באמת צריכה

שיפור האפקטיביות של השירות הציבורי הוא אחד האתגרים המרכזיים של ישראל. כיום הוא תלוי ביכולת של השירות הציבורי להפוך למקום עבודה שמשלב בין אתוס של משרתי ציבור לבין מקום עבודה מקצועי ויוקרתי.
ראש הממשלה, בנימין נתניהו, ויו"ר ההסתדרות, עופר עיני, החלו בימים האחרונים במשא ומתן סביב שתי רפורמות שעומדות על הפרק: הרפורמה בנמלים והרפורמה בשירות המדינה. בעוד שסוגיית הנמלים מעוררת יותר רגש ומצטלמת טוב יותר, לרפורמה בשירות המדינה משמעויות בטווח הארוך.

התרבות הארגונית בשירות המדינה תשפיע על איכות השירות שיקבל האזרח בבואו לפנות למשרד ממשלתי, על רמת השירותים החברתיים ובעיקר על טיב המדיניות שהממשלה תגבש. מכאן, שהרפורמה היא מהלך חשוב וחיוני, ורצוי שיתקיים סביבה שיח ציבורי ער.

השאלה שצריכה להעסיק אותנו כאזרחים היא איזה שירות ציבורי ישראל צריכה? כזה המאופיין בשיטות ניהול ארכאיות ובקיפאון, או שירות ציבורי פעיל המותאם למציאות של המאה ה–21 מתמרץ מצוינות ומושך אליו את המוכשרים ביותר, שרוצים לעסוק בעשייה ציבורית.

ועדת טרכטנברג שהוקמה בעקבות המחאה החברתית של קיץ 2011 עסקה במספר רב של סוגיות, אך המלצתה המבנית המרכזית היתה לקדם רפורמה מקיפה בניהול כוח האדם בשירות המדינה.

בעקבות ההמלצה, הניעה הממשלה עבודת מטה מקיפה שנמשכה יותר משנה. עבודת מטה זו נועדה להמליץ כיצד ניתן לחדש את שיטות ניהול וסביבת העבודה בשירות המדינה. עקרונות הרפורמה שגובשו לא יפתרו את כל תחלואי שירות המדינה, אבל הם בהחלט צעד בכיוון הנכון. הרפורמה שמה דגש נרחב על הכשרה, הערכה וטיפוח יכולות העובדים. בנוסף, הוצע לקדם ניידות רוחבית של עובדים שנועדה לחזק את התפישה המערכתית של השירות הציבורי, לצד תחלופה ורענון השורות.

בטווח הארוך, תימדד הצלחת הרפורמה ביכולת של השירות הציבורי לקלוט לשורותיו אנשים צעירים ומוכשרים, שיתרמו להתחדשותו. בעקבות המחאה החברתית, מורגש רצון רב בקרב צעירים להצטרף לעשייה ציבורית ולקדם את המערכת. ואולם, במציאות העכשווית אותה מוטיבציה נתקלת בחסמים רבים - זמן מיונים ממושך, סבך ביורוקרטי ובעיקר מספר מצומצם של משרות פנויות.

החסם האחרון נובע מכך שבסגל הבכיר של שירות המדינה אין מגבלה על משך הזמן שעובד נמצא בתפקיד, וכך נוצר מצב ששליש מבעלי התפקידים מאיישים את אותן משרות יותר מ–12 שנה. כך, חוסר התחלופה של בעלי משרות בראש הפירמידה חוסם את אפשרויות התחלופה בדרגי הביניים ובדרגים הזוטרים.

רשימת ההמלצות שהממשלה אישרה כוללת, בין השאר, קיצור תקופת המיונים, יצירת נתיבי כניסה למערכת באמצעות תוכנית מצטיינים והגבלת משך הקדנציות של הסגל הבכיר. במשא ומתן המתנהל כעת מול ההסתדרות, חשוב שהמלצות אלה יישארו בתוקף ויזכו למימוש. משיכתם וקליטתם של אנשים מוכשרים ומחויבים הן אינטרס ציבורי מובהק.

שיפור האפקטיביות של השירות הציבורי הוא אחד האתגרים המרכזיים של ישראל. כיום הוא תלוי ביכולת של השירות הציבורי להפוך למקום עבודה שמשלב בין אתוס של משרתי ציבור לבין מקום עבודה מקצועי ויוקרתי. כך, ניתן יהיה להתקדם למציאות רצויה שבה הקביעות והשמירה על מקום העבודה מפנים את מקומם לטובת טיפוח היכולות של העובדים והרחבת אפשרויות התעסוקה שלהם בתוך ומחוץ למערכת.