הגיע הזמן להיפרד מפרוטוקול פאריס
עוד בנושא

הגיע הזמן להיפרד מפרוטוקול פאריס

פרוטוקול פאריס הוא הבסיס ליחסים הכלכליים בין ישראל לרשות וקבע משטר מכס אחיד לישראל, לרצועת עזה ולגדה המערבית.

ערן שישון, דה מרקר, 10.10.2012:

על רקע המהומות בגדה המופנות נגד הרשות הפלסטינית, גוברים הלחצים על הנהגתה לבטל את פרוטוקול פאריס שנחתם ב-94' בין ישראל לאש"ף, משום שלכאורה, בו טמונה המצוקה הכלכלית של הרשות.

ישראל הודיעה כי היא דוחה אפשרות זו לנוכח החוב העצום של הרשות לישראל ופעולותיה נגד ישראל במוסדות בינלאומיים. ואולם על ממשלת ישראל לשקול את ההזדמנות המדינית הטמונה בעדכון או בשינוי ההסדרים הכלכליים עם הפלסטינים לנוכח שחיקת הרלוונטיות שלהם מבחינת ישראל ולנוכח השחיקה המואצת בעיקרון שתי מדינות לשני עמים.

פרוטוקול פאריס הוא הבסיס ליחסים הכלכליים בין ישראל לרשות וקבע משטר מכס אחיד לישראל, לרצועת עזה ולגדה המערבית. לפי הסכם זה, ישראל אמורה לגבות את המכסים עבור הפלסטינים ולהעביר להם אותם בניכוי עמלה. ההסדר נשען על כמה הנחות יסוד שהיו נכונות לשעתן, שהמרכזיות שבהן היו שעד להסדר הקבע לא יתקיימו גבולות פיסיים בין ישראל לשטחי הרשות, ושלפיכך תמשיך להתקיים תנועה חופשית של סחורות, עבודה והון בין ישראל לשטחים אלה.

ואולם הנחות אלה איבדו את תוקפן, לנוכח בניית גדר ההפרדה, הקיפאון המדיני, המגבלות על תנועת אנשים וסחורות והיציאה של ישראל מרצועת עזה והשתלטות החמאס עליה. מצוקתה הכלכלית של הרשות היא בראש ובראשונה ביטוי להתנהלותה "הא-כלכלית". יותר ממחצית מהתוצר הגולמי של הרשות מגיע מתרומות הקהילה הבינלאומית ולא כתוצאה מפעילות כלכלית. חלוקת התקציב ברשות נעשית בהיגיון פוליטי ומממנת מנגנון ציבורי מסואב בגדה המערבית ואת פקידי הרשות בעזה - שיושבים בביתם ואינם עובדים הלכה למעשה מאז השתלטות החמאס על עזה.

במלים אחרות, סלאם פיאד ואבו מאזן משתמשים בכספי התרומות כדי לבסס את שלטונם ואינם משקיעים בייצור תשתיות שיש בהן סיכוי ליצור כלכלה צומחת שאינה תלויה בכספי תרומות. אין ספק שלנוכחות ישראל בגדה יש השפעה גדולה על הכלכלה הפלסטינית, אך התלות הכלכלית של הפלסטינים בישראל, שמעוגנת בפרוטוקול פאריס, מאפשרת להנהגה הפלסטינית להטיל את מלוא האחריות למצב הרשות לפתחה של ישראל.

פרדוקסלית, עד לא מזמן, היו אלה הפלסטינים שהתנגדו לשינוי פרוטוקול פאריס בשל ההשלכות הצפויות של המהלך על הכלכלה הפלסטינית והחשש שישראל תשתמש בשינוי כדי להנציח את ההפרדה בין עזה לגדה. יתרה מכך, מנהיגים פלסטינים קראו לשמור על הפרוטוקול ומעטפת המכס כביטוי מוחשי לכיבוש. קולות אלה הגיעו גם מזרמים מתונים. לדידם, שימור האחריות הכלכלית של ישראל בשילוב עם פירוק מרצון של הרשות הפלסטינית יקרב את פתרון המדינה דו-לאומית בכל שטחי "פלסטין ההיסטורית".

נראה שקולות אלה לא השפיעו על ההתנהלות הישראלית, שעדיין משקפת דפוס מחשבה שלפיו הפרדה ישראלית-פלסטינית היא קלף ישראלי בתהליך המדיני, משום שהיא יותר אינטרס פלסטיני מישראלי. יש לזכור שלמרות פעולות הרשות נגד ישראל בזירה הבינלאומית, הפרדה בין ישראל לפלסטינים היא אינטרס קיומי של ישראל. יתרה מכך, דרישתה של ישראל מהרשות לשלם את חובות העבר שלה לא קשורה לשינוי מעמדו של פרוטוקול פאריס בעת הנוכחית.

לפיכך, על ישראל לפעול לשדרוג סממני הריבונות הכלכלית של הרשות ללא תלות בגורל התהליך המדיני. ביטול או שינוי פרוטוקל פאריס עשוי לשרת את ישראל, דווקא משום שיש בו העצמה של מעמדה המדיני של הרשות, שכן הוא עשוי לגלגל את האחריות הכלכלית למצבם של הפלסטינים אל הרשות. מהלך כזה אין בו כדי לסכן את האינטרסים הביטחוניים של ישראל והקהילה הבינלאומית עשויה לפרש אותו כמחווה לפלסטינים, בעת שתמיכה מדינית בישראל היא מצרך מבוקש.

מאמר בעיתון דה מרקר לחץ כאן