אקוסיסטם
עוד בנושא

אקוסיסטם

מושג זה מציג את רעיון האקוסיסטם והשלכותיו בהקשרים חברתיים ומדיניים

הגדרה

אקוסיסטם הוא מושג המתאר מערכת אנושית סבוכה על מכלול הפרטים, הקבוצות, הארגונים, הכוחות, המעשים והתפיסות המרכיבים אותה. האקוסיסטם מתאר מציאות רב-רובדית הנוצרת ממפגש של מספר רב של מערכות המורכבות מתתי-מערכות ומפרטים, ואת השפעתם אלה על אלה.1

תנאי הבסיס באקוסיסטם

  • מגוון (biodiversity) - המערכות והפרטים באקוסיסטם פועלים כדי לייצר ריבוי של אפשרויות. מציאות זו מובילה להיווצרותו של מגוון גובר של זהויות אישיות וקולקטיביות. המגוון מהווה מנגנון המאפשר הסתגלות מהירה לאור ריבוי נקודות הייחוס הגלומות בו;2
  • קישוריות (interconnectivity) - פרטים בתוך המערכות יוצרים בניהם מערכות קשרים מרובות, המסתעפות גם לקשרים חוצי מערכות. הקישוריות היא למעשה מגוון הקשרים וההשפעות בין גורמי האקוסיסטם. ניתן לחלק את הקישוריות הקיימת לשתי רמות שונות: קישוריות מיידית המתאפיינת ביחסי השפעה הדדיים, צמודים, אינטנסיביים ודינאמיים. קישוריות זו רלוונטית בדרך כלל ליחסים בתוך המערכות; וקישוריות עקיפה ומתווכת שהינה תוצר של מפגשים בין המערכות עצמן. הקישוריות העקיפה מייצרת קשרי השפעה מתמשכים, אך גם חד צדדיים, מאחר והפרטים במערכות הנפרדות אינם מצויים בעצמם ביחסי גומלין;3
  • חוללות עצמית - היכולת של הגופים השונים לממש את עצמם באופן עצמאי ולהניע את עצמם לפעולה ולמידה, חיונית ליכולתם להסתגל לאקוסיסטם המשתנה ולהביא את תת המערכות לכדי הסתגלות. למרות פוטנציאל הכאוס הגלום בחוללות העצמית, הרי שכאשר זו מאוזנת על ידי קישוריות-מיידית תוך-מערכתית היא איננה מהווה איום על המערכת אלא תנאי בסיסי לקיומה והסתגלותה לתנאים המשתנים.

מאפיינים כלליים של האקוסיסטם

  • האקוסיסטם הוא מפגש בין מערכות - האקוסיסטם הוא למעשה מפגש של מערכות, שחופפות בחלקן ומורכבות מגורמים שונים, כגון: מגזרים אתניים, ארגונים, מדינות, אידיאולוגיות וכו'. אף שהאקוסיסטם מתאר מפגש מערכות שחלקן בעלות היגיון רשתי, הוא איננו מתפקד הלכה למעשה כרשת אחת גדולה. להלן מספר הבדלים בסיסיים בין אקוסיסטם לרשת:
  • השפעה של המערכות זו על זו ולא השפעה של רכזות על נקודות קצה - לא ניתן לעשות באקוסיסטם רידוקציה אנליטית למספר מועט של רכזות שמשפיעות על כל נקודות הקצה. זאת, אף על פי שלגורמים שלהם קישוריות רבה יותר יש בהכרח עוצמה רבה יותר באקוסיסטם. לכן לא ניתן לערוך רדוקציה של האקוסיסטם למערכות המרכיבות אותו ולא כל שכן להתנהלות הפרטים בתוך המערכות.4
  • מערכות חופפות רב-רובדיות - האקוסיסטם איננו ניתן לתיאור דרך דימוי של רשת דו-ממדית, בשל החפיפות הרבות בין המערכות שיוצרות רב-רובדיות במערכות ובאקוסיסטם כולו. המשמעות היא שכל נקודה או פרט במערכת מעורב תדיר במספר רב של מערכות שונות.
  • תופעות מתהוות - האקוסיסטם נמצא כל הזמן בהתהוות. המשמעות של ריבוי המערכות מייצרת מציאות של שינויים תמידיים, זוחלים, שנצברים באופן רדום לאורך תקופה אך באים לידי ביטוי בתהליכים שמשנים את האקוסיסטם כולו.5 הנטייה של האקוסיסטם היא להתייצב במצבי ביניים, במובן שהם מכילים סדר עצמי מתהווה (Self-Organizing), ויוצרים תדיר מצבי על "סף התהום" (Edge of Chaos). מרחבים "סף התהום", אלו המצויים בין סדר לכאוס, מהווים במידה רבה איזורי התחדשות קריטיים של המערכות.
  • תלות והשפעה הדדית מייצרת גבולות יחסיים - מאחר והקישוריות מקיפה את כל האקוסיסטם, הרי שבין כל הגורמים שמרכיבים אותו מתקיימים יחסי תלות והשפעה הדדית. בשל כך, כל פעולה משפיעה על המרחב כולו, גם אם באופנים שונים ולפי הקשרים שונים. מפגש המערכות מייצר מציאות רבודה וסבוכה מאוד, שאינה מאפשרת תחזית או פעולה לינארית להשגת מטרות ממוקדות. מאפיין נוסף של יחסי ההשפעה הנרחבים באקוסיסטם הוא שלא ניתן לשרטט את גבולותיו. הגדרת הגבולות, שנדרשת לצורך הבנת מאפייני הפעילות באקוסיסטם, הינה יחסית ותלוית סוגיה. לאור האמור, הנקודה השרירותית ממנה משורטט האקוסיסטם היא נקודת המבט של הצופה והיא המפתח לשרטוט הגבולות העמומים.
  • עצמאות בתוך מערכת - לתתי-המערכות המרכיבות את האקוסיסטם ואף לפרטים שמרכיבים אותן יש אוטונומיה הסתגלותית רבה, שמאפשרת שינוי במיצוב היחסי שלהן. עם זאת, האוטונומיה היא תמיד ביחס למבנה האקוסיסטם ולמערך הכוחות בתוכו, כך שהיא גם תמיד מוגבלת בבסיסה. היבט זה הופך את הבחינה של היחסים דרך פריזמה דיכוטומית של יריב-עמית[6] לבלתי רלוונטית: כל גורם מקדם את האינטרסים שלו, בד בבד עם היותו שותף במערכת הכללית וביחסי הכוחות הנגזרים מן המיקום היחסי שלו בתוכה.
  • יחודיות של אקוסיסטם - המורכבות הרבה של האקוסיסטם הינה תוצר של הניגודיות המשלימה בין היותו סך האקוסיסטמים שלפניו, כלומר של כל יחסי הגומלין שהתקיימו בתוכו בעבר ובין היותו הווה יחידאי (Singular), כלומר כזה החורג מהיותו סיכום של עברו. המשמעות של הייחודיות היא שעל מנת להבין אקוסיסטם צריך להכיר את עברו תוך הכרה כי כל סיטואציה היא שונה, אינה חוזרת על עצמה ודורשת הסתגלות חדשה.
  • דיאלקטיקה בין מרקם ורשת - המרקם (Web) הינו התהוות של פרטים היוצרים קישוריות חתרנית בתוך הרשת (Net), קרי המערכות המהוות את האקוסיסטם.7 כלומר המרקם מייצר תתי רשתות עם קשרים חזקים מאוד, גם תוך טוויית קשרים חוצי מערכות. קיומו של המרקם הינו זמני - כאשר האקוסיסטם מכיר בקיומו הוא נוטה להכילו, בתנועה שמאפשרת את השינוי ההסתגלותי של המערכת, תוך נטרול המימד החתרני של המרקם. פעולת ההכלה מחדשת את גבולות תת-המערכת, ויוצרת כר להיווצרותם של מרקמים חדשים.


1 מושג האקוסיסטם לקוח מאקוסיסטמים ביולוגיים ועל עקרונות מתורת הרשתות ותורת המערכות המסתגלות הסבוכות (CAS). ר' Francois Gave, "International Biodiversity Diplomacy", (pp. 167-173) in: MONDES, #5, Autumn 2010. ו- Alnoor Ebrahim and V. Kasturi Rangan, "The Limits of Non Profit Impact", Working Paper 10-099, Harvard Business School, 2010.

2 מנגנוני גיוון (הפריה הדדית בין אלמנטים) מחייבים מרחב אקוסיסטמי, שמאפשר את הקיום של אופני הוויה השונים. הזיווג ההדדי הופך למשמעותי ע"י יצירת הגיוון במערכת, יכולת ההסתגלות וההתאמה. הזיווג רלוונטי ביחס לקבוצות וארגונים שונים, וביחס לרעיונות ותפיסות שצריכות להזדווג על מנת להגיע לכדי הפריה.

3 הקישוריות הפנימית מהווה כר בסיסי ללמידה שמחוללת הסתגלות לשינויים, כאשר היא מאפשרת מעורבות בצורות חיים שונות, זרימה מהירה של ידע ומידע, אך גם מהווה בעצמה - בצורתה ובתכנים שהיא משמרת - זיכרון מערכתי של אופני התמודדות ישנים (זיכרון אקוסיסטמי). להלן נתייחס לתופעת המרקם שמאפשרת קשרים חוצי מערכות.

4 לדוגמא ניתן לראות את המערכת הגלובאלית והמערכת הערבית ב"אביב הערבי" והשפעתן זו על זו - מספר המערכות שקיים בין לבין וההשפעות ההדדיות הוא כל כך נרחב שהוא מייתר את המשמעות של ניתוח מעין זה.

5 כעין קריסתה של ערימת גרגרי החול שהתווסף לה גרגר (Tipping point).

6 על נגזרותיה השונות, דוגמת ההפרדה בין "קיצונים" ל"מתונים". בהקשר אחר, נוסח מצב זה כ"Frienemy" (friend-enemy).

7 ר': חכים ביי, T.A.Z : איזור אוטונומי ארעי. רסלינג, 2003, עמ' 38.