יכולת להשתנות

יכולת להשתנות היא היכולת של מדינה, ארגון או פרט לעדכן את מטרותיהם, ערכיהם או תפיסותיהם כמענה לשינויים חיצוניים או לצרכים פנימיים. יכולת זו היא תנאי בסיסי לשגשוג במציאות בה קצב השינוי הולך ומואץ.

הגדרה

יכולת להשתנות היא היכולת של מדינה, ארגון או פרט לעדכן את מטרותיהם, ערכיהם או תפיסותיהם כמענה לשינויים חיצוניים או לצרכים פנימיים.

הקשר

מדינות מתקיימות בסביבה דינמית ותחרותית. מדינה שמעוניינת לשמור על כושר התחרותיות שלה ולהצליח בסביבה כזו, צריכה לבחון אם התפיסות, המטרות והערכים שלה רלוונטיים לאתגרים קיימים או לאתגרים עתידיים. אחרת, עליה לערוך התאמות שמתבטאות ביצירה של אסטרטגיה ומבנה חדשים ו/או בזניחה של אסטרטגיה ומבנה שאינם רלוונטיים יותר.1

שינויים אלה ידרשו מהמדינה בין השאר להקים מוסדות חדשים ולהחליף או להתאים מוסדות מיושנים, להטמיע תקנים וחוקים חדשים ולהתאים או לזנוח תקנים וחוקים שמגבילים את ההתמודדות עם אתגרים, לטפח יכולות, כישורים ותרבות רלוונטיים בקרב האזרחים ועוד.

אתגר דומה עומד בפני ארגונים ופרטים הפועלים אף הם בסביבה דינמית ותחרותית. ארגונים שמתחרים בשוק המקומי והגלובלי על לקוחות ופרויקטים, נדרשים לטפח את היכולת להשתנות ולאמץ שיטות עבודה חדשות ולזנוח שיטות עבודה ישנות, לגייס כח אדם חדש ולהחליף עובדים שחוקים או חסרי השכלה מתאימה או לעודד אותם לרכוש ידע חדש שיחליף את הידע הקודם.2 פרטים שמתחרים בשוק העבודה או ב"שוק" פנויים-פנויות נדרשים בין השאר לאמץ ערכים רלוונטיים, לטפח יכולות למידה ולשכלל כישורים חברתיים וטכנולוגיים כדי להשתנות בהתאם לסביבה ולאתגרים החדשים.3

שינויים אלה מהווים אתגר למדינה, לארגון ולפרט כיון ששינוי שיווי המשקל כרוך במחיר בטווח הקצר ובחוסר וודאות לגבי תנובת הפירות בטווח הארוך. לכן, אנשים נוטים לשמור על הסטטוס קוו וחוששים מהשלכות השינוי על הרגליהם, מנהגיהם ואורח חייהם.4

שיטות להתנעת שינוי

ניתן לזהות מספר דרכים כדי לחולל את השינוי:

  • החלת אילוץ קשיח - מדינה יכולה ליצור לעצמה מערכת פנימית של אילוצים כמו הצהרה פוליטית או קביעת תאריך יעד שתחייב אותה להתאים את מבנה המשק, את הטכנולוגיה הרווחת או את מערך יחסי החוץ שלה.5 כמו כן, המדינה יכולה להצטרף וולונטרית למערכת כללים חיצונית, שתחייב אותה לערוך שינויים והתאמות.6 שיטה זו מועילה במיוחד כאשר הובלת השינוי נתקלת בהתנגדות פנימית.

  • ניסוי וטעיה -מדינה שמעוניינת באימוץ שינויים ומוכנה להכיל כשלונות, יכולה לבחון במקביל מספר מענים חלופיים לצרכים ולאתגרים העומדים בפניה ולבחור את ההתאמה המיטבית למציאות המשתנה.7 שיטת פעולה זו מותנית באווירה ציבורית של נכונות לשאת במחיר הכרוך בניסוי וטעיה למען יצירת אסטרטגיה ומבנים טובים יותר שיניבו פירות בעתיד.

  • חיפוש חדשנות באופן יזום - ישנן מדינות שמציבות לעצמן מטרה מוצהרת של טיפוח חדשנות ושל זיהוי ענפים חדשים.8 מדינות כאלה מטפחות יחידות של מחקר ופיתוח או שתומכות ברשת של חדשנות שפועלת להשגת היעדים השאפתניים שהמדינה מציבה לעצמה.9 תוך כדי חיפוש החידושים, המדינה על סוכנויותיה, החברות הפועלות בה והפרטים העמלים במשק, נדרשים לזהות מגמות גלובליות חדשות, לרכוש ידע, להכיר קהלי יעד וצרכים חדשים ולערוך התאמות נוספות אשר בסופו של יום מחזקות את היכולת להשתנות ויוצרות את השינוי הנדרש.

  • התארגנות סביב אתגר - התמקדות המדינה בפרויקט מסוים או באוכלוסייה מסוימת עשויה לאתגר אותה ולטפח את היכולת להשתנות. הואיל ואין פרויקט אחד דומה למשנהו - הן מבחינת הלקוחות והן מבחינת הצרכים - המדינה נדרשת להתאים את עצמה ו'לתפור חליפה' ייחודית ללקוחות שלפניה. כך למשל, אין דין התמודדות עם אתגר הגירת העבודה כדין התמודדות עם שילוב המגזר החרדי בתעסוקה. לשם כך על משרדי הממשלה, הרשויות המקומיות, ארגוני המגזר שלישי ועסקים במשק להעמיק את הידע שלהם, לרכוש מיומנויות חדשות ולפתח פתרונות יצירתיים שיתנו מענה למאפיינים הייחודיים שמציב האתגר.

  • מתן חופש פעולה לערוך שינויים זעירים שמסתכמים לשינוי משמעותי - המדינה יוצרת תשתית ואווירה המאפשרות ליזמים עסקיים וחברתיים לקדם יוזמות עצמאיות ולדרגים זוטרים בממשלה לערוך שינויים קלים בהגדרת המשימות שלהם, בתפיסות שלהם או בדפוס הפעולה שלהם. כאשר, סך כל אותם שינויים קטנים יוצרים דינמיות ועשויים לחולל שינוי משמעותי בתפיסות, בערכים או במטרות ובמוצרים, שירותים, טכנולוגיה, דפוסי עבודה וכו' שישפיעו על האסטרטגיה ועל יישומה.

האפקט

התוצאה של היכולת להשתנות מתבטאת כאמור בהתאמת מכלול המטרות, הערכים ושיטות הפעולה כמו גם המבנים הארגוניים והמוסדיים לאתגר החדש. תוצאה זו יכולה להיות מושגת בשתי דרכים עיקריות:

  • בקפיצה נחשונית10 - כהחלטה מנהיגותית מלמעלה למטה או כתוצאה של לחץ ציבורי.

  • מסה קריטית הנוצרת מסכום של מספר שינויים תוספתיים - המתרחשים בדרגות הפקידות התחתונות, בארגוני חברה אזרחית או בעסקים ויוצרים השפעה מלמטה למעלה.11



1 ר' המושג 'הרס יצירתי' כפי שפותח על ידי הכלכלן יוזף שומפטר.

2 למשל, ספריות נדרשו להטמיע מערכות מחשוב ולספק שירותי מידענות נוכח הגידול בכמות המידע ונוכח השינויים הטכנולוגיים שמאפשרים גישה אליו.

3 כך למשל, שינוי הנורמות החברתיות ביחס להטרדה מינית חייב ארגונים ופרטים לשנות ממנהגיהם. ר' קמיר א. "עשור לחוק למניעת הטרדה מינית", פוסט בבלוג כבוד אדם וחוה (08/03/2008).

4 ר' Heifetz R., Leadership Without Easy Answers (Harvard University Press, 1994), p. 37.

5 כך למשל, החליטה ישראל להפסיק את השידורים האנלוגיים ולעבור לשידור ציבורי דיגיטלי. החלטה זו חייבה את כל הגופים הרלוונטיים להתארגן בהתאם בסד הזמנים שנקבע. ר' קריסטל מ. "הפסקת השידורים האנלוגיים נדחתה ל-30 במרס", Ynet (30/01/11).

6 כך למשל, תהליך הצטרפות ישראל למדינות ה-OECD חייב אותה לערוך שורה של התאמות בין השאר בחקיקה, ברגולציה ובמדיניות כלכלית. ראה: ישראל וה-OECD, משרד האוצר, האגף לקשרים בינלאומיים.

7 לדוגמה, תכנית מהל"ב הייתה פיילוט שנועד לזהות את השיטה המיטבית להשמת מקבלי הבטחת הכנסה בתעסוקה. תכנית זו עברה שינויים לאורך הזמן ופעלה במקביל לשירות התעסוקה הממלכתי. ר': אתר משרד התעשיה, המסחר והתעסוקה.

8 זיהוי ענפים כלכליים מבטיחים במרחב המוצרים ו'קפיצה' אליהם הם חלק ממדיניות תעשייתית פעילה. בהקשר זה ר' Hidalgo C.A, Klinger B., Barabasi A.L, Hausmann R. (2007), "The Product Space Conditions the Development of Nations", Science, vol. 317. (מצ"ב קישור).

9 לשם כך מחזיקה המדינה גופים כמו המדען הראשי במשרד התמ"ת או המולמו"פ במשרד המדע והטכנולוגיה.

10 כך למשל, מדיניות החשיפה של ישראל בתחילת שנות ה-90' יצרה מציאות חדשה עבור ענפי המשק הישראלי. ר' גבאי י., כלכלה פוליטית, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2009. פרק 4.

11 כך, תעשיית ה-ICT התפתחה כתוצאה מצירוף של מספר שינויים באקוסיסטם המדעי-כלכלי: בשלות של מערכת המו"פ הביטחוני, עלייה ממדינות חבר העמים, פיתוח כלי מימון לתעשיות עתירות ידע ונגישות למקורות מימון זרים ויצירת מדיניות ממשלתית התומכת במדע. בנטור ואח' (2009), עתידו של מנוע הצמיחה הישראלי, המכון הישראלי לדמוקרטיה. להרחבה על התופעה ר': Gladwell M.,, The Tipping Point. (Little, Brown and company, 2000)