סיכום מסלול קפיצת המדרגה של ישראל - כנס ישראל 2021

מסמך זה מסכם את עיקרי האתגרים שעלו במסגרת הדיונים בשולחנות העגולים במסלול קפיצת מדרגה בכנס ישראל 2021

הקשר

מכון ראות מקדם מזה ארבע שנים את חזון ישראל 15, לפיו ישראל תהפוך להיות אחת מחמש עשרה המדינות המובילות באיכות החיים של תושביהן. כחלק מקידום חזון זה, חברנו לעיתון TheMarker בכנס ישראל 2021. הכנס נועד לעורר דיון ושיח מתמשכים אודות האתגרים העומדים בפני ישראל ואודות הצורך להוביל חשיבה ארוכת-טווח. התנעת השיח הציבורי החלה במסגרת הכנס, שבמהלכו התכנסו מאות אנשים - פקידי ממשל, אנשי עסקים, חברה אזרחית, נבחרי ציבור, תקשורת, אקדמיה, פילנתרופים - סביב שולחנות והעלו את האתגרים המהותיים והחשובים בעיניהם בתחום הדיון.

מסמך זה מסכם את עיקרי האתגרים שעלו במסגרת הדיונים בשולחנות העגולים במסלול קפיצת מדרגה. מניתוח הדיונים ניתן להבחין בארבעה תחומים מרכזיים שעלו ברבים משלושים השולחנות שהתכנסו: אתגרי המשילות בישראל, אתגר החינוך, האתגר הערכי ואתגר ההכללה של מגוון אוכלוסיות. מעבר לתחומים אלה, עלו עוד מספר אתגרים ורעיונות שונים. המסמך להלן יפרט את הסוגיות שעלו במסגרת כל תחום.

אתגרי המשילות בישראל

בחלק ניכר מהדיונים עלו סוגיות שונות הקשורות לאתגרי המשילות בישראל.

  • הטמעת תהליכי תכנון אסטרטגי ארוך טווח בממשלה - תחת סוגיה זו נידון הצורך לעצב חזון ארוך טווח, לגבש אסטרטגיות מערכתיות בממשלה תוך שיתוף הציבור ולהציב יעדים מדידים לבחינת יישומן.

  • הגדלת ההלימה בין אחריות לסמכות - אחת הסוגיות שנידונה היא הקשר הלקוי בין מידת האחריות שמוטלת על משרדי הממשלה להיקף הסמכות שבידיהם והצורך לחזק קשר זה על מנת להגדיל את האפקטיביות של הממשל.

  • שדרוג המנהל הציבורי - סוגיה נוספת שעלתה היא הצורך לשפר את המקצועיות של המנהל הציבורי כגוף התומך במקבלי ההחלטות בישראל. בין השאר, הוצע להחדיר בו ערכים של יוזמה, יעילות, יושר ומסירות לקידום חזון ארוך טווח של ישראל ולעודד תרבות של שיתופי פעולה חוצי משרדים. עוד הוצע לייעל את תהליכי הביצוע של החלטות מבחינת תהליכים, משאבים ועמידה ביעדים.

  • העצמת השלטון המקומי - סוגיה נוספת שזוהתה הייתה הצורך לחזק את המקצועיות של הדרג המקומי ושיתוף השלטון המקומי בתהליכי קבלת ההחלטות. בחלק מהשולחנות עלו הצעות לשנות את שיטת הממשל כך שתכלול מרכיב של ייצוג אזורי אשר עשויה לתמוך לדעת המתדיינים ביציבות הממשל.

אתגר החינוך

בדיונים רבים עלו סוגיות הקשורות לאתגר החינוך בישראל.

  • שיפור איכות החינוך - באופן כללי הייתה התייחסות לצורך לשפר את איכות החינוך ומערכת החינוך החל בגיל הרך וכלה בהשכלה הגבוהה. חלק מההצעות כללו התייחסות לשיפור מעמד המורים ומשכורתם כאמצעי להשגת יעד זה.

  • החינוך ככלי להטמעת ערכים אזרחיים - חינוך איכותי לכל נתפס בעיני רבים ככלי לטיפוח אזרחים מעורבים וסולידריות חברתית.

  • החינוך ככלי לקידום חדשנות ויזמות - מערכת החינוך נועדה לעודד את בוגריה להפוך לאזרחים חרוצים ויצרניים ולתת להם כלים למיצוי ההון האנושי שלהם. בייחוד ניתן דגש לצורך לטפח חדשנות, יצירתיות ויזמות.

האתגר הערכי

בחלק ניכר מהדיונים עלו היבטים ערכיים הקשורים למנהיגות ולהתנהלות החברה בישראל.

  • גיבוש חזון משותף ומוסכם - בשולחנות רבים נידון הצורך ליצור הסכמה לגבי חזון ארוך טווח לישראל. לדעת הנוכחים, חזון זה צריך להיות מכליל וסולידרי, כלומר, עליו להתחשב בקהילות השונות החיות בישראל. מן החזון ניתן יהיה לגזור סדרי עדיפויות מוסכמים. אחת ההצעות שעלו התייחסה למנגנון של שולחן עגול, תלת-מגזרי, שיוביל את גיבוש החזון וסדרי העדיפויות.

  • יצירת פלטפורמות חדשות לשיח בין מגזרי - בדיונים רבים עלה הרצון והצורך ליצור פלטפורמות שיאפשרו שיח בין המגזרים הציבורי, העסקי והחברה האזרחית. פלטפורמות אלה יהוו מסד לגיבוש הסכמות ולתנועה של רעיונות מלמטה למעלה.

  • המצטיינים, למנהיגות המדינה! חלק מהדיונים הוקדשו לצורך לשנות את פירמידת הערכים ולעודד את המצטיינים מבין האזרחים לקחת על עצמם תפקידים של מנהיגות והובלה במרחב הציבורי. בהקשר זה הוזכר הצורך לטפח ולהכשיר מנהיגים וכן עלתה הצעה לעודד ניעות בין המגזר הציבורי, הפרטי והשלישי.

  • טיפוח מעלות טובות - דיונים רבים דנו באתגר לטפח מעלות אנושיות ואזרחיות טובות כגון יושר, אחריות אישית ומחויבות לטובת הכלל בטווח הארוך.

אתגר ההכללה של מגוון אוכלוסיות

בדיונים רבים עלו סוגיות שונות הקשורות לאתגר ההכללה.

  • הכרה באתגר ההכללה כמרכיב קריטי בחוסנה של המדינה - דיונים רבים העמיקו בתיאור בעיית הפערים החברתיים ובהדרה של אוכלוסיות מפירות הצמיחה מחד גיסא ומנשיאה בנטל מאידך גיסא. הצורך לטפל באתגר זה הוגדר כחיוני לחוסנה של המדינה וכתשתית בסיסית לקפיצת מדרגה. חרף חשיבותו, סברו המתדיינים כי אתגר זה לא זוכה לתשומת לב ההולמת את חומרת הבעיה ודחיפות פתרונה.

  • שיתוף אוכלוסיות במעגל העשייה ובפרט בשוק העבודה - המתדיינים עסקו בצורך לקרב אוכלוסיות מודרות לליבת העשייה בחברה ובמשק הישראליים. בפרט, הושם דגש על שילוב של נשים, ערבים וחרדים בשוק העבודה.

  • יצירת מפגשים בין קהילות - בשולחנות רבים עלה הצורך ליצור מפגשים בין קהילות שונות בישראל על מנת לעודד היכרות, לזהות את המכנה המשותף בינהן ולהגביר את הערבות ההדדית בחברה.

  • פיתוח תשתיות ככלי לקירוב אוכלוסיות - הפער ברמת תשתיות התחבורה, התקשורת והחינוך זוהה כמרכיב בהדרה של אוכלוסיות ובהגדלת הפערים החברתיים. לטענת המשתתפים, שיפור התשתיות יוביל לצמצום הפערים.

זיהוי ומיצוי מנועי צמיחה

חלק מהשולחנות זיהו תחומים שהשקעה בהם יכולה ליצור מנועי צמיחה לישראל.

  • טיפוח גאווה אזורית על בסיס נכסים - בחלק מהדיונים הועלו הצעות לטפח אזורים מוחלשים על ידי העלאת תחושת הערך וההזדהות עם האזור. זאת על בסיס מינוף הפוטנציאל והנכסים הקיימים באזור, עידוד השקעות וקידום סחר גלובלי.

  • הגדלת היקף הייצוא ותחכומו - חלק מהמשתתפים הדגישו כי הגדלת הצמיחה תלויה בהגדלת היקף הייצוא ובשיפור תחכומו ותחרותיותו.

  • ציונות ויהדות כמנוע לקפיצת מדרגה - יצירה של חברת מופת בעלת משיכה וחיזוק הקשר בין ישראל לתפוצות הוזכרו כמנועים אפשריים לקפיצת מדרגה.

אתגרים נוספים

השילוב האקראי בין משתתפים ממגזרים, קהילות ורקעים שונים הוליד שפע של רעיונות והצעות, שחלקם ייחודיים ולא נכנסו תחת האתגרים המרכזיים שהוזכרו לעיל. רעיונות אלה מתוארים בקצרה להלן:

  • יצירת מדדים למדידת איכות חיים - אחד האתגרים לקפיצת מדרגה שזוהה הוא העדר כלים ומדדים טובים שיאפשרו מדידה של שיפור באיכות החיים. בין השאר הועלה הצורך לפתח מדדים מקומיים שיבחנו היבטים מהותיים וייחודיים לישראל לצד שימוש במדדים השוואתיים בין לאומיים.

  • אתגרים מדיניים וביטחוניים - היבטים מדיניים וביטחוניים דוגמת השגת שלום, פיתוח יחסי מסחר עם מדינות שכנות והתחשבות שדעת הקהל העולמית הוזכרו כאתגרים חשובים בפני קפיצת מדרגה.

  • ועוד... עוד אתגרים שהוזכרו: התייעלות מערכת המשפט; אכיפה הוגנת ונחושה של חוק וסדר; הקטנת התלות באנרגיה ממקורות מתכלים; טיפוח מעמד הביניים כגוף מוביל החברה; מתן שירותים ציבוריים מעולים לכולם; הגדלת הזמינות של משאבים כלכליים הדרושים לצמיחה; קידום בנייה ירוקה; מיצוי הפוטנציאל של עובדים ויצירה של משברים יזומים שיחייבו הכרעה בסוגיות מהותיות.