קווים מנחים להטמעת 'תרבות של מוכנות' בעמותות חיוניות

להלן כלים אופרטיבים לפיתוח מוכנות בעמותות המספקות שירותים חיוניים. יתרונן של עמותות אלו בתשתיות, כוח מתנדבים ופריסה ארצית, המהווים גורם מכריע בחיזוק החוסן הלאומי בשעת משבר.

יכולתו של העורף לצלוח משברים רחבי היקף, נעוץ ביכולתו לפעול בצורה עצמאית ובשיתוף פעולה בין מוסדות המדינה ובין ארגוני החברה האזרחית. לשם כך, נדרשת הטמעת 'תרבות של מוכנות' בקרב גופים אלו, ובגיבוש מערכת שותפויות כך שיפעלו כרשת חוסן אזרחית.

עמותות המספקות שירותים בסיסיים בזמן שגרה, כגון שירותי רווחה ובריאות, הן חלק מרכזי מרשת החוסן, ועליהן לפתח יכולות להמשיך לפעול בעת משבר. הקווים המנחים שלהלן מציעים דרכים מעשיות לפיתוח 'תרבות של מוכנות' בעמותות אלו, לטובת החוסן החברתי של ישראל.

כלים לפיתוח 'תרבות של מוכנות' בעמותות

1.הגדרת מחויבות העמותה כלפי אוכלוסיות היעד בשעת משבר - הגדרתם מראש של אותם שירותים שיסופקו בעת משבר והשירותים שצפויים להיפסק. רצוי לערוך תיאום ציפיות ולידע את אוכלוסיית היעד בנוגע לשינויים הצפויים.

2.מיפוי הצרכים הצפויים במשבר:

  • מיפוי צרכי העמותה בעת משבר כגון העתקת הפעילות למבנה חלופי ממוגן, תגבורת של מתנדבים בעלי מומחיות מיוחדת, רכישת ציוד לחירום (מטף, ערכות עזרה ראשונה, שילוט וציוד למרחבים הממוגנים של העמותה), אמצעי תקשורת להעברת מסרים לאוכלוסיית היעד, עובדי ומתנדבי העמותה בעת חירום, תגבורת לוגיסטית כגון רכבים, אמצעי תובלה ועוד.
  • מיפוי הזמינות של עובדי העמותה ומתנדביה בחירום - על העמותה לבדוק מראש מיהם העובדים והמתנדבים שצפויים להתגייס למילואים ומיהם בעלי התפקידים שיהיו זמינים בשעת חירום? מומלץ להגדיר 'מספר שתיים' לבעלי תפקידים חשובים שצפויים להיעדר בעת חירום.
  • מיפוי צרכי אוכלוסיית היעד בעת חירום, כגון מידע על התנהלות בחירום בשפות שונות, מידע מותאם לבעלי צרכים מיוחדים, ציוד מיוחד (לדוגמה זימונית לכבדי שמיעה), חדרים מוגנים נגישים לבעלי צרכים מיוחדים, עזרה בפינוי מבתים ועוד.

3. חלוקת תפקידים לעת חירום לעובדי העמותה ומתנדביה בתחומים כגון מתן עזרה ראשונה, סיוע בפינוי ובחילוץ, סיוע נפשי לאוכלוסיית היעד, הפעלת מרכז מידע (קו טלפון חירום) ועוד.

4. גיבוש שיתופי פעולה אסטרטגיים לטובת מתן מענה לצרכים הצפויים במשבר - רצוי להגדיר מראש שיתופי פעולה עם קהילת התורמים והעסקים עימם יש שיתוף פעולה אסטרטגי, על מנת לבחון יחד כיצד ניתן יהיה להסתייע בהם בעת משבר:

  • קיום ישיבה שנתית עם התורמים הגדולים ועם שותפים אסטרטגיים לבחינת המענה הדרוש בעת משבר. לדוגמה: האם ניתן יהיה להעתיק את פעילות העמותה למתקנים ממוגנים של חברות עסקיות בעת חירום? האם ניתן לתאם מראש מה תהיה תוספת המשאבים של התורמים בעת חירום?
  • יצירת קשר מראש עם ארגוני מתנדבים/ תנועות נוער על מנת להסתייע בכוח עזר נוסף בעת חירום;

5. יצירת קשר מבעוד מועד עם רשות החירום הלאומית (רח"ל) - רח"ל משמשת כגוף המתכלל של גופי העורף בעת משבר. מומלץ לפנות לרשות החירום על מנת לקחת חלק בפעילות ההערכות השנתית ולקבל מידע והנחיות לפעילות בעת חירום. ליצירת קשר: 03-6976401, 03-6976816; http://www.rahel.mod.gov.il/

6. הסדרת שיתוף הפעולה עם הרשות המקומית בחירום - מומלץ ליצור קשר מבעוד מועד עם הממונה על החירום ברשות המקומית, עם רכז המתנדבים ועם מחלקת השירותים החברתיים על מנת לקחת חלק בתרגילי החירום המקומיים ולקבל מידע על פעילות הרשות בשעת משבר.

7. הדרכות והכשרות - מומלץ להכין את העובדים ואת המתנדבים לתפקידים שצפויים לבצע בעת חירום. להלן מספר הדרכות שעשויות להיות רלוונטיות:

- הדרכת ממונה התגוננות אזרחית: פיקוד העורף מסייע בהכשרת עובדים למילוי תפקידם בעת חירום. ההדרכה ניתנת ללא עלות ובמתקן הפעילות של כל ארגון. לתיאום הדרכה ניתן לפנות בטלפון 1207 או בכתובת http://www.oref.org.il/720-he/HAGA.aspx.

- הדרכות פיקוד העורף לבעלי צרכים מיוחדים, קשישים ועולים חדשים - שיטות ההדרכה וההתאמה לצרכים ייחודיים נקבעת בשיתוף הנציבות לשוויון של משרד המשפטים ותוך מעורבות סגל ההדרכה במקום עצמו. לקביעת הדרכה ניתן לפנות לקציני האוכלוסייה במחוזות או למדור הדרכה בטלפון 08-9784128.

- הכשרות להענקת כלים לסיוע נפשי בעת חירום: הקואליציה הישראלית לטראומה מציעה הכשרות בתחום הסיוע הנפשי בזמן חירום והמוכנות הארגונית.
ליצירת קשר: 02-6722618/9, http://www.itc.org.il/.

8.הסדרת ביטוח לעובדים ולמתנדבים בחירום - ניתן לעשות כן באמצעות הרשות המקומית או באמצעות ביטוח פרטי.

9.יצירת 'רשת קשר' בין מתנדבים ועובדים לצורך העברת הודעות ומסרים בעת חירום - אמצעי התקשורת האלקטרוניים עלולים לקרוס בעת חירום. לכן, יש צורך לארגן מראש 'רשת של קשר' בין העובדים, המתנדבים ואוכלוסיית היעד שתדע לפעול בעת משבר ולהעביר מסרים ממקום אחד לשני.

10. מתן כלים למוכנות של משפחות העובדים והמתנדבים - הכנת המשפחות היא חשובה על מנת שבזמן משבר יוכלו העובדים והמתנדבים להפנות את מאמציהם לפעילות העמותה, תוך ידיעה כי משפחתם מוכנה ומוגנת.

ניתן להפיץ את חוברת המידע של פיקוד העורף להכנת המשפחה לחירום המופיעה באתר האינטרנט: http://www.oref.org.il/sip_storage/FILES/6/1036.pdf.

11.הכנת מרחבים מוגנים המתואמים למאפייני אוכלוסיית היעד של העמותה - עמותות רבות תומכות באנשים בעלי צרכים מיוחדים. ודאו כי המרחבים המוגנים של העמותה מותאמים לצרכיהם, בכך שהם נגישים וכוללים את כל המכשירים והחפצים החיוניים לשימוש (כגון: טלוויזיה, טלפון, פקס, מחשב, טייפ עם קלטות, משקפיים, עדשות מגע, אמצעי תנועה, מקל נחייה, מכשירים רפואיים חיוניים). מומלץ לארגן בחדר המוגן מקום לינה לאנשים בעלי צרכים מיוחדים ולסגל העמותה שצפוי לעבוד בעת משבר לצורך הבטחת המשך הפעילות של העמותה.

12. גיבוש רשימת ציוד חובה לעובדי ומתנדבי העמותה לפעילות בשעת חירום- דוגמת מיכל דלק ברכבים, ציוד עזרה ראשונה, מסכת גז, בגדים, מזון ועוד.

מה ניתן לעשות בתרגיל החירום השנתי?

מדי שנה מתנהל תרגיל חירום לאומי בשם 'נקודת מפנה'. התרגיל הקרוב ייערך בין ה-16 ל-30 ביוני 2011. במהלך מומלץ במהלכו מושמעת צפירה לתרגול כניסה למקלטים. ניתן לנצל פלטפורמה זו על מנת לקדם 'תרבות של מוכנות' בארגון. להלן מספר רעיונות לפעילות במהלך התרגיל:

  • כינוס ישיבת הנהלה להגדרת תפקיד העמותה בעת חירום ורענון נהלים;
  • ישיבה עם תורמים מרכזיים ושותפים אסטרטגיים למיפוי צרכים ומשאבים נדרשים לעת חירום;
  • השתתפות בתרגיל החירום בשיתוף עם הרשות המקומית הרלוונטית;
  • מיפוי מתנדבים ועובדים שצפויים להיעדר בעת חירום; יצירת קשר עם ארגוני מתנדבים/ תנועות נוער שעשויות לסייע בתגבורת כוח אדם בעת משבר;
  • העברת הכשרות והדרכות לסגל, למתנדבים ו/או לאוכלוסיית היעד בסיוע פיקוד העורף וגורמים אחרים (ראו פרטים לעיל);
  • שליחת מייל למתנדבים ולאוכלוסיית היעד עם מידע על פעילות העמותה בעת חירום;
  • הפצת חוברת מידע להכנת המשפחה לחירום המופיעה באתר האינטרנט: http://www.oref.org.il/sip_storage/FILES/6/1036.pdf;
  • חלוקת דפי קשר לעובדים ולמתנדבים על מנת שידעו להעביר מסרים ביניהם בעת חירום.


תודות

פיקוד העורף, המגבית היהודית המאוחדת - הפדרציה של ניו-יורק, הקואליציה הישראלית לטראומה ומכון ראוּת מודים לנציגים העמותות ולמומחים שתרמו באופן מיוחד לגיבוש נייר זה (לפי סדר א"ב):

מר עמי אילון, לשעבר שר בממשלת ישראל וכיום וי"ר עמותת אקי"ם

מר אלכס אלטשולר, סל"ע

גב' נעמי אפרת, קהילות שח"ף

גב' שלומית אקשטיין, עמותת רעות

גב' אביטל בילר-דגן, מתו"ב

גב' רות בר-און, סל"ע

מר ברק בתנון, עמותת גוונים, שדרות

גב' חוה גילה, ויצ"ו

גב' אורלי גל, נט"ל

גב' שמחה גתהון, עלם

גב' שירי דניאל, ער"ן

מר קובי הלל, ויצ"ו

מר מאיר הנדלסמן, יד שרה

גב' ליז טרנובסקי, קרן 'מתן'

גב' גל לוסקי, עמותת IFA

גב' ורדית ליבוביץ, ויצ"ו

ד"ר דן לנדא, Kיועצים, מכון התקנים הישראלי.

מר קובי מור, INSS

מר יוסי מלר, איל"ן

גב' שלי נתן, עלם

גב' יונית סמולש, אלכ"א

סא"ל רמי פלץ, פיקוד העורף

גב' ציונה קרן, אש"ל

מר קינן רבינו, עמותת 'רוח טובה'

ד"ר רובי רוגל, משאבים (מנחה מטעם הקואליציה הישראלית לטראומה)

מר גיורא רנה, (מנחה מטעם הקואליציה הישראלית לטראומה)

ד"ר יהודה שחם, משאבים

מר דובי שפיגלר, יועץ לוועדת האו"ם

סוף.