דברי הברכה של גידי גרינשטיין ביומו הראשון של כנס ישראל 2021

היעד הלאומי שאותו קבעה הממשלה הוא להיות אחת מחמש-עשרה המדינות המובילות. ראש הממשלה, שריו ופקידיו לא יוכלו לעשות זאת לבדם. רק אם כולנו - פוליטיקאים ופקידים, אנשי העמותות והפילנתרופים, חברי המגזר העסקי והאקדמיה וגם התקשורת - נירתם, החזון ימומש.

בוקר טוב וברוכים הבאים.

היום אנחנו משיקים איתכם את כנס ישראל 2021. הכנס הזה הוא שיא של תהליך שהחל לפני כשנה ואמור להימשך גם בשנים הקרובות.

אתם פה בגלל שאתם האליטה המשרתת של ישראל. כל אחת ואחד מכם עשה מעשה משמעותי לטובת שיפור עתיד המדינה. כל אחד בדרכו. על אחת בדרכה. חלקכם עושה זאת בחברות עסקיות. חלקכם עושה זאת בעמותות או בקרנות הפילנתרופיות. וחלקכם עושה זאת כמשרתי ציבור בזרועות הממשלה והשלטון המקומי השונות. אבל כולכם כאן כי אתם רוצים להשפיע על עתיד המדינה והחברה הישראלית.

בימים אלה, ישראל ניצבת על קו פרשת מים היסטורי מבחינת התפתחותה הכלכלית והחברתית.

מצד אחד, בעשרים השנים האחרונות, ישראל צומחת, אבל היא לא מזנקת. רמת החיים הממוצעת עולה, אבל הפערים בהשוואה למדינות המפותחות מתרחבים בהתמדה. וכך גם הפערים בינינו.

מצד שני, ממשלת ישראל קבעה השנה יעד לאומי חדש: כניסה למועדון חמש-עשרה המדינות העשירות בתוך חמש-עשרה שנים. זהו יעד שאפתני. אך זהו גם יעד בר-השגה.

ומי שמוביל את מימוש היעד הזה הם פרופ' יוג'ין קנדל מהמועצה הלאומית לכלכלה, וחיים שני, ממשרד האוצר. שניהם יישאו דברים מעל במה זו בעוד כחצי שעה.

אחת המשימות החשובות שניצבות בפנינו היא לסייע להם. אנחנו מוזמנים להזין את תהליך החשיבה שלהם ולהשפיע על סדרי העדיפויות שייקבעו.

שנית, כלכלת ישראל הפגינה עוצמה ויציבות במהלך המשבר הכלכלי העולמי. במקביל, מרבית המדינות המפותחות חוות משבר חברתי וכלכלי משמעותי. לכן ניצבת בפנינו הזדמנות היסטורית לסגור את הפערים באיכות החיים וברמת החיים בהשוואה למדינות אלה.

ולבסוף, מאגרי הגז שנתגלו עשויים לאפשר השקעות ופיתוח בקנה מידה חסר תקדים. לוויכוח המתנהל בימים אלה על תמלוגי הגז ועל השימוש ברווחים העתידיים עשויה להיות השפעה רבה על עתידנו.

שלושת הדברים הללו יוצרים הזדמנות יוצאת דופן. סיכוייה של ישראל להפוך לאחת המדינות המובילות טובים מאי-פעם.

אז איך באמת מחוללים קפיצת מדרגה? מדוע מדינות כה מעטות הצליחו לעשות זאת?

אין לשאלות אלה תשובה ברורה. קפיצת מדרגה היא תופעה נדירה. אין מתכון לזינוקים כלכליים וחברתיים וכל מדינה שעשתה זאת פילסה דרך ייחודית שעוצבה על בסיס ההיסטוריה, התרבות, המבנה החברתי, שיטת הממשל, הנכסים, והנטל הייחודיים שלה.

עם זאת, בשנים האחרונות הצטברו ניסיון בין-לאומי וידע רב בתחום זה. בין השאר באמצעות ה- Growth Report שפורסם על ידי ועדה מיוחדת בראשות פרופ' מייקל ספנס, חתן פרס נובל בכלכלה, שינאם כאן בעוד מספר דקות ובאמצעות העבודה של אנשים כמו פרופ' ריקרדו האוסמן שהוא היו"ר האקדמי הבין-לאומי של הכנס.

עבודות אלה ואחרות מלמדות אותנו שלושה עקרונות חשובים.

ראשית, קפיצת מדרגה מחייבת שילוב בין כמה תהליכים: האחד הוא צמיחה מהירה ומתמשכת, שמגדילה את עוגת המשאבים.

השני הוא הכללה שמשמעה חלוקת פירות הצמיחה באופן שמשפר את רמת החיים ואיכות החיים של כלל התושבים.

והשלישי הוא קיימות ומשמעו שמירה על משאבי הטבע לטובת הדורות הבאים.

יתרה מכך, אנו יודעים כי אין סתירה בין הכללה לצמיחה או בין קיימות לצמיחה. נהפוך הוא: בקפיצת מדרגה הן צריכות להזין אחת את השנייה. הכללה היא תנאי הכרחי להתמשכות הצמיחה והטיפול בשכבות החלשות, כמו לדוגמה באמצעות שילוב טוב יותר של החרדים או הערבים במעגל העבודה, יכול אף ליצור מנוע צמיחה. ואילו הקיימות יכולה גם היא להפוך למנוע צמיחה ולשפר את חיי כלל התושבים.

שנית, הניסיון הבין-לאומי מלמד אותנו שפיתוח כלכלי וחברתי מהיר מחייב שיח ושותפות בין המגזר הציבורי, המגזר הפרטי והמגזר השלישי. רק שיח ושותפות כאלו יכולים לסייע לדרג הפוליטי לקבוע את סדרי העדיפויות בחקיקה, בתקינה ובמדיניות.

מדינות שקפצו מדרגה פיתחו מנגנונים משוכללים לצורך זה. וזה גם חלק ממה שכנס ישראל 2021 מנסה לעשות.

ושלישית, אנו יודעים שקפיצת מדרגה היא כמו אמנות האפייה: גם כשיש את כל המרכיבים ועובדים על-פי מתכון העוגה יכולה להיות מוצלחת יותר או פחות.

כך גם בעולם הצמיחה הכלכלית: אין בעשייה מקרו-כלכלית נכונה בתחום התקציב, הגרעון או ההשקעות או בכוחות השוק כדי לחולל קפיצת מדרגה.

אז מה הוא ההבדל שעושה הבדל? מה מייחד את המדינות שזינקו לעומת אחרות?

בין השאר:

במדינות שזינקו יש עיסוק בחזון ובטווח הארוך מתוך גישה מעשית שמתמקדת בפתרון בעיות וניצול הזדמנויות.

במדינות שזינקו יש מודלים ייחודיים של כלכלת שוק שעוצבו בהתאם לנסיבות המקומיות המיוחדות ושילבו תחרותיות עם הכללה.

במדינות שזינקו הוטמעו ערכים כגון הכללה, השקעה וחסכון, או פרגמאטיות;

במדינות שזינקו יש מנהיגות של אליטה מחויבת ומשרתת;

ובמדינות שזינקו יש מספר יחידות עילית במגזר הציבורי שהובילו את השינוי.

המבחן שעל-פיו ייבחן הכנס הזה הוא כפול.

ראשית, אנחנו נמדוד את עצמנו על פי עוצמת החוויה שלכם, המשתתפים, ואיכותה. אתם פה כי יש לכם את הידע, את הכישורים, ואת הניסיון להשפיע על עתיד המדינה.

הכנס יימדד בכך שאתם השכלתם ולמדתם דברים חדשים שלא ידעתם, בכך שפגשתם אנשים אחרים מחויבים כמוכם שאותם לא הכרתם, ובכך שתרגישו שאתם חלק מקהילה שיכולה לשנות את פני המדינה.

המבחן השני הוא תרומתו של הכנס לשיח על עתיד המדינה ולעיצוב סדר העדיפויות החברתי והכלכלי שלנו.

היעד הלאומי שאותו קבעה הממשלה הוא להיות אחת מחמש-עשרה המדינות המובילות בעוד חמש עשרה שנים. ראש הממשלה, שריו ופקידיו לא יוכלו לעשות זאת לבדם. רק אם כולנו - פוליטיקאים ופקידים, אנשי העמותות והפילנתרופים, חברי המגזר העסקי והאקדמיה וגם התקשורת - נירתם, החזון ימומש. העתיד בידינו! תודה רבה!