קווים מנחים לתרבות של מוכנות במגזר העסקי

להלן כלים מעשיים לפיתוח תרבות של מוכנות בתאגידים עסקיים. התאגידיים העסקיים מהווים חלק מסביבתם הטבעית של רבים מאזרחי ישראל ועל כן הם בעלי תפקיד מכריע בשמירה על החוסן הלאומי בעת משבר.

יכולתו של העורף לצלוח משברים רחבי היקף, נעוץ ביכולתו לפעול בצורה עצמאית ובשיתוף פעולה בין מוסדות המדינה ובין ארגוני החברה האזרחית. לשם כך, נדרשת הטמעת 'תרבות של מוכנות' בקרב גופים אלו, ובגיבוש מערכת שותפויות כך שיפעלו כרשת חוסן אזרחית.

חברות עסקיות גדולות המעסיקות אלפי עובדים ותומכות בקהילה ביום-יום ובעת משבר, הן חלק מרכזי מרשת החוסן. על חברות אלו לפעול להגביר את חוסנם של עובדיהן ובני משפחותיהם ולהסדיר מראש את מעורבותן בקהילה במשבר. הקווים המנחים שלהלן מציעים דרכים מעשיות לפיתוח 'תרבות של מוכנות' כחלק מהאחריות התאגידית - הן מבחינת הטיפול בעובדים ובבני משפחותיהם והן מבחינת התמיכה בקהילה.

כלים לפיתוח 'תרבות של מוכנות' בעסקים

1. חיזוק החוסן בסביבת העבודה - תמיכה בעובדים ובני משפחותיהם

  • מינוי ממונה התגוננות אזרחית בתיאום עם פיקוד העורף - ממונה התגוננות אזרחית ירכז את הטיפול בכלל נושאי ההתגוננות האזרחית, יונחה ויוכשר מקצועית על ידי פיקוד העורף. (לתיאום הכשרת לממונה הג"א ניתן לפנות לטלפון למדור הכשרות בפיקוד העורף: 08-9784128)
  • הקמת צוות רב-תחומי (משאבי אנוש, ביטחון, קשרי חוץ וקשרי קהילה) לקביעת מדיניות התמיכה בעובדים ובני משפחותיהם במשבר - רצוי להקים צוות המורכב מתחומי משאבי אנוש, קשרי חוץ, קשרי קהילה, ביטחון ובטיחות, לצורך תיאום המדיניות לטיפול בעובדים ובני משפחותיהם בעת משבר. מדיניות זו עשויה לכלול:
  • סדרת הטיפול בילדי העובדים החיוניים, מתוך הנחה כי מערכת החינוך תושבת בזמן חירום. האם החברה תארח את ילדי העובדים החיוניים במתקנים ובמשרדים הממוגנים? האם ניתן לשתף פעולה עם עוד חברות בסביבה כדי להעניק טיפול לילדים בעת משבר?
  • גיבוש מנגנון לתקשורת עם העובדים בעת חירום, באמצעות כלים כגון הודעות sms, הפעלת אתר אינטרנט חלופי בעת חירום, חלוקת דפי קשר ואחריות בין העובדים להעברת הודעות ביניהם בעת חירום, קביעת מקומות מפגש.
  • מיפוי צרכים ויכולות קיימות בקרב העובדים שעשויים להיות רלוונטיים לעת משבר:
  • מיפוי צרכים של עובדים בעלי מוגבלויות - איתור צרכים מיוחדים שעשויים לעלות בקרב עובדים בעלי מוגבלויות ומענים שניתן יהיה להציע להם בעת חירום.
  • מיפוי יכולות של עובדים בעלי הכשרה בעזרה ראשונה, חילוץ והצלה, כיבוי אש, חינוך וטיפול בילדים במצבי לחץ - רצוי לבנות מנגנונים כדי לנצל את היכולות הקיימות בקרב העובדים בעת הצורך.
  • מיפוי המנהלים הבכירים שסביר כי ייעדרו ממקום עבודתם בעת משבר עקב שירות במילואים ו/או צרכים מיוחדים בקרב משפחתם. רצוי למנות 'מספרי 2' למנהלים האלה, ולהכשירם בהתאם.
  • היערכות לאירוח משפחות העובדים החיוניים בעת חירום - מיפוי מקומם הגיאוגרפי של מגורי העובדים על מנת שניתן יהיה לזהות במהירות מי הן המשפחות שזקוקות להתפנות עקב המשבר ומי הם העובדים שמתגוררים באוזרים בטוחים ויכולים לאחר את המשפחות הזקוקות לכך. ניתן גם לאתר מראש פתרונות דיור למשפחות העובדים החיוניים בקרבת מקום העבודה (בתוך משרדי החברה או ביישובים וקיבוצים, בקמפוסים אקדמיים, ועוד).
  • גיבוש נוהל להמשך עבודה מרחוק/ מהבית בעת חירום - חלק מהחברות מאפשרות לעובדים להמשיך בתפקידם באמצעות התחברות לרשת תקשורת פנימית של החברה. רצוי להסדיר את התשתיות מראש ולהכשיר את העובדים כיצד תתנהל העבודה מרחוק.
  • רכישת ציוד אישי (שכפצים וקסדות) לעובדים החיוניים, ולעובדים שככל הנראה יפעלו בחירום בתוך הקהילה, כמו לדוגמה האחראי על קשרי הקהילה והאחריות החברתית.
  • הפצת מידע לכל העובדים בזמן שגרה בנושא מוכנות לחירום - רצוי להפיץ את מדיניות החברה לעת חירום, ולספק לעובדים כלים ויכולות למוכנותם האישית והמשפחתית ולשם מילוי תפקידם בעת חירום. זאת, על מנת לייצר תיאום ציפיות, להפחית את חוסר הוודאות הצפוי בתחילת המשבר, וליצור תנאים לחזרה מהירה לשגרה:
  • הכשרות והדרכות לכל העובדים ו/או בעלי תפקידים ספציפיים - עזרה ראשונה, כיבוי אש, חילוץ והצלה, מודעות ונטרול חומרים מסוכנים, הכנת המשפחה למצבי משבר, תמיכה נפשית והתערבות ראשונית בטראומה; פיקוד העורף מסייע בהדרכה ובאימון עובדים לתפקוד בשעת חירום. ההדרכה ניתנת ללא עלות ובמתקן הפעילות של כל חברה. לתיאום הדרכה ניתן לפנות בטלפון 1207 או בכתובת http://www.oref.org.il/720-he/HAGA.aspx. הקואליציה הישראלית לטראומה מציעה הכשרות בתחום הסיוע הנפשי לעובדים בזמן חירום (בתשלום). 02-6722618/9, http://www.itc.org.il/.
  • הפצת חוברת של פיקוד העורף עם מידע להכנת המשפחה לעת חירום: "היערכות המשפחה שלי". ניתן להשיג את החוברת בכתובת: http://www.oref.org.il/sip_storage/FILES/6/1036.pdf.
  • תרגול שוטף של כל 'העובדים החיוניים' (העובדים שעל-פי חוק מחויבים להמשיך לפעול בעת חירום).

2. תמיכה בקהילה - כיצד מגבשים מדיניות לאחריות חברתית בחירום?

חברות עסקיות רבות תומכות בקהילה במשבר בהתאם להיגיון האחריות החברתית. על מנת לנצל את מלא הפוטנציאל של המגזר העסקי לטובת החוסן החברתי, יש צורך ליצור תיאום ציפיות מראש עם העמותות הנתמכות ועם הרשויות המקומיות שמספקות שירותים רבים לאוכלוסייה:

  • טיפוח הקשר בשגרה עם רשות החירום הלאומית (רח"ל), האחראית לתיאום הפעילות של המגזר השלישי והעסקי בקהילה בעת חירום. ניתן ליצור קשר בטלפונים 03-6976401, 03-6976816;
  • מיפוי תשתיות שניתן להציע לפעילות הרשויות המקומיות בחירום - ניתן למפות מראש מהן התשתיות הפיזיות, היכולות הטכנולוגיות והלוגיסטיות שניתן יהיה להפנות לטובת הרשות המקומית, כגון כוח אדם מקצועי, מתנדבים ותשתיות טכנולוגיות ופיזיות (שטחי מסחר, תקשורת, לוגיסטיות, כלי תחבורה ועוד). לדוגמה, ניתן להציע לתגבר את מוקד 106 של הרשות המקומית בחירום באמצעות מוקד שירות הלקוחות של החברה;
  • ישיבה שנתית עם השותפים האסטרטגיים במגזר השלישי להסדרת התמיכה בהם בעת משבר - יש צורך לקיים ישיבה אסטרטגית שנתית עם העמותות הנתמכות שמספקות שירותים בסיסיים בתחום הרווחה והבריאות, לצורך מיפוי הצרכים שעתידים להתעורר בעת חירום ותיאום מראש כיצד ניתן יהיה לסייע להן בעת הצורך. לדוגמה: לעיתים, העמותות נדרשות למצוא מבנה חלופי להמשך פעילותן בעת חירום (אם מבנה הקבע שלהן אינו ממוגן), או נזקקות לתגבורת של מערכות תקשורת, תמיכה לוגיסטית וגם משאבים כספיים. ניתן לבקש מעמותות אלו למפות מראש את הצרכים הצפויים ולהסדיר מראש כיצד ניתן יהיה לסייע להן בעת הצורך.
  • הסדרת מדיניות ההתנדבות של עובדים בעת חירום - יש צורך לשדר לעמותות בהן מתנדבים העובדים ביום-יום אם התנדבות זו צפויה להיפסק בעת משבר. כמו כן, ניתן למפות את העובדים שאינם 'חיוניים' בחברה, והם זמינים וככל הנראה ימשיכו להתנדב בקהילה בעת חירום. במידת הצורך, יש להסדיר ביטוח לפעילות המתנדבים בחירום;
  • קביעת מדיניות כללית למבצעיים, הנחות והקלות שיוצעו לציבור, ללקוחות ולספקים באזורים המושפעים ממשבר;
  • למידה מהניסיון של עסקים אחרים - טיפוח ממשקים עם עסקים אחרים לצורך למידה הדדית בנושא מוכנות וטיפול בעובדים בחירום;

מינוף תרגיל החירום השנתי לקידום 'תרבות של מוכנות'

השנה ייערך תרגיל חירום לאומי בין ה-26 ל-30 ביוני 2011. מומלץ לחשוב כיצד ניתן לנצל את הפלטפורמה של התרגיל על מנת למנף את המאמצים לפתח 'תרבות של מוכנות' בסביבה העסקית. להלן מספר רעיונות:

  • מבצעים והנחות למוצרים בעלי חשיבות בחירום - בהתאם לענף פעילות העסק, ניתן להציע הנחות ומבצעים לציבור לרכישת ציוד ומוצרים מיוחדים לחירום (לדוגמה, חברות שיווק יכולות להציע הנחות לרכישת ערכות עזרה ראשונה, חברות ביטוח יכולות להציע תמריצים לאוכלוסיות חלשות לרכישת ביטוחים לרעידות אדמה).
  • מתן הכשרות והדרכות לכל העובדים ו/או בעלי תפקידים ספציפיים - בתחומים כגון עזרה ראשונה, כיבוי אש, חילוץ והצלה, מודעות ונטרול חומרים מסוכנים, הכנת המשפחה למצבי משבר, תמיכה נפשית והתערבות ראשונית בטראומה. ראו לעיל פרטים לתיאום הדרכות והכשרות באמצעות פיקוד העורף או גופים אחרים.
  • קיום ישיבה של הצוות הבכיר הרב-תחומי (משאבי אנוש, ביטחון, קשרי חוץ וקשרי קהילה) לקביעת מדיניות התמיכה בעובדים ובני משפחותיהם במשבר.
  • ניהול שיחה לתיאום ציפיות בין מנהלים לעובדים: מה הציפיות מהעובדים בעת משבר, מהם התנאים הבסיסיים שהחברה תספק לעובדיהם על מנת להמשיך לתפקד (כגון מעונות לילדיהם במקומות ממוגנים) ועוד.
  • קיום הישיבה השנתית עם השותפים האסטרטגיים במגזר השלישי להסדרת התמיכה בהם בעת משבר - ישיבה בה ניתן לבקש מעמותות נתמכות למפות מראש את הצרכים הצפויים ולהסדיר מראש כיצד ניתן יהיה לסייע להן בעת הצורך.
  • השתתפות בתרגיל החירום המנוהל על-ידי רשות החירום הלאומית (רח"ל). לתיאום מראש: 03-6976401, 03-6976816;
  • קיום ישיבה עם הרשויות המקומיות בה ממקומות תשתיות החברה לצורך תיאום העזרה שניתן יהיה להציע לרשות בעת חירום - כאמור, ניתן למפות מראש מהן התשתיות הפיזיות, היכולות הטכנולוגיות והיכולות הלוגיסטיות שניתן יהיה להנגיש לטובת הרשות המקומית, כגון כוח אדם מקצועי, מתנדבים ותשתיות טכנולוגיות ופיזיות (שטחי מסחר, תקשורת, לוגיסטיות, כלי תחבורה ועוד). לדוגמה, ניתן להציע לתגבר את מוקד 106 של הרשות המקומית בחירום באמצעות מוקד שירות הלקוחות של החברה.

תודות

פיקוד העורף, המגבית היהודית המאוחדת - הפדרציה של ניו-יורק, הקואליציה הישראלית לטראומה ומכון ראוּת מודים לנציגי העסקים ולמומחים שתרמו באופן מיוחד לגיבוש נייר זה (לפי סדר א"ב):

מר יצחק אקרמן, מכון התקנים

מר עזריאל אלון, סלקום

מר שלומי ארגס, שופרסל

גב' נטע בן מנחם, תנובה

גב' שרון בן-שחר, בנק לאומי

ד"ר רוני ברגר, נט"ל (מנחה מטעם הקואליציה הישראלית לטראומה)

גב' ענת גולדשטיין, ארגון מעלה

גב' שמרית גור-טסלר, לאומי קארד

גב' דפנה דנון, ארגון מעלה

מר חדר חוסיסי, אלביט מערכות

מר אבנר חן, אמדוקס

מר עדי חסיד, יו"ר רוטרי לעסקים

מר עברי ורבין, Good Vision

מר יוסי כהן, כפרית תעשיות

גב' עירית כהן, לאומי קארד

מר רובי כהן, בתי הזיקוק בחיפה

מר מוטי כץ, מקורות

מר אבי לוי, בזק

גב' דליה לוי-רשל, ועד מנהל מכון ראוּת

גב' גל לוסקי, Israel Flying Aid

גב' מעין מיכאלי, קבוצת שטראוס

אל"מ ד"ר חיליק סופר, פיקוד העורף

מר משה ציון, אורמת

מר פיני רוזנברג, אגד

גב' ורד רז, קבוצת פישמן

מר אלון שוורץ, התאחדות בעלי המלאכה והתעשייה

גב' דורית תמרי-חיון, התאחדות בעלי המלאכה והתעשייה בצפון

גב' אמה שוצמן, מוטורולה

גב' דניאלה פרוסקי-שיאון, קבוצת שטראוס

גב' שירלי קנטור-שני, יועצת לאחריות חברתית

סוף.