צמיחה משקרת ומשכרת

באחרונה התבשרנו על חוזקו של המשק הישראלי בהשוואה למדינות מפותחות אחרות שעדיין לא התאוששו מהמשבר הכלכלי. לראייה, התמ"ג צמח ב-4.1% במחצית הראשונה של השנה, בחישוב שנתי, לאחר עלייה של 3.3% במחצית הקודמת. ואולם השאלה היא איזו מן צמיחה זו?

04.10.2010 עמרי זגן ב-TheMarker

באחרונה התבשרנו על חוזקו של המשק הישראלי בהשוואה למדינות מפותחות אחרות שעדיין לא התאוששו מהמשבר הכלכלי. לראייה, התמ"ג צמח ב-4.1% במחצית הראשונה של השנה, בחישוב שנתי, לאחר עלייה של 3.3% במחצית הקודמת. ואולם השאלה היא איזו מן צמיחה זו? האם היא טומנת בחובה שיפור ברמת החיים של כלל האוכלוסייה?

סקר ההכנסות שפירסמה הלמ"ס מציג תמונה מדאיגה. הנתון הבעייתי ביותר הוא ששני העשירונים העליונים היו אחראים ל-40.6% מסך ההכנסה נטו של משקי בית ב-2009. לעומת זאת, שני העשירונים התחתונים היו אחראים ל-6.3% מסך ההכנסה. חלוקה זו משתקפת בציון נמוך ביותר (0.39) במדד ג'יני (מדד חלוקת הכנסות), המצביע על אי-שוויון קיצוני בישראל ביחס לממוצע (0.31) בקרב מדינות OECD. המגמה ברורה: הפערים החברתיים גדלים ומעמד הביניים נשחק.

לצד השאלה הערכית אם אנו מוכנים להשלים עם פערים שכאלה, עולה שאלה תכליתית: עד כמה מבנה כזה של חלוקת הכנסות הוא בר קיימא. כדי לענות על השאלה, המשבר הכלכלי יכול ללמד אותנו שיעור חשוב על תרומת מעמד הביניים לחוסנו של המשק.

בסוף שנות ה-70, המשפחות העשירות ביותר בארה"ב נהנו מ-9% מסך ההכנסה של משקי הבית, ואילו ב-2007 הנתח שלהם עלה ל-23.5%. ריכוז כזה של הון נאמד רק ב-1928. אין להסיק מכך שזהו הגורם היחיד למשברים הכלכליים שארה"ב חוותה מיד לאחר מכן, אבל ניתן ללמוד מכך על המשמעויות של מבנה שכזה. עשירים צורכים פרופורציה נמוכה יותר מסך הכנסתם בהשוואה למעמד הביניים, וכך המשק נהנה משיעור נמוך יותר של ביקושים שמניעים צמיחה ויוצרים מקומות עבודה. בנוסף, עשירים אינם בהכרח משקיעים במשק המקומי, מכיוון שעומדות בפניהם אופציות רבות להשקעה בעולם. המסקנה היא שלמבנה ההכנסות השפעה על היקף הביקושים וההשקעות.

המגמה המשלימה של ריכוז ההכנסות היתה שחיקה של מעמד הביניים בארה"ב. בניכוי אינפלציה, עובד אמריקאי ממוצע הרוויח פחות ב-2007 מאשר הרוויח 30 שנה קודם. מעמד הביניים, שביקש לשמר רמת חיים גבוהה, הסתגל למציאות החדשה. העובד האמריקאי החל לעבוד יותר שעות ונשים החלו לעבוד בהיקפים נרחבים יותר. כאשר שני שינויים אלה לא הצליחו לספק את רמת החיים הרצויה, משקי הבית בארה"ב פנו לאמצעי נוסף - הלוואות בריבית גבוהה ומשכנתאות בסיכון גבוה. לצד גורמים נוספים, השימוש הנרחב באמצעי זה בשילוב מערכת פיננסית סבוכה וממונפת הוביל למשבר כלכלי-גלובלי.

בישראל אנו כבר יכולים לזהות חלק מדפוסים אלה. כיום, בתחתית מעמד הביניים, נדרשים שני ההורים לצאת לעבוד כדי להיחלץ מעוני. היקף שעות העבודה בישראל הוא מהגבוהים בעולם. אמנם בישראל יש עדיין שיעור גבוה של חיסכון, אבל המתווה ברור למדי. סיפור שחיקת מעמד הביניים בארה"ב והשלכותיה על חוסנה של הכלכלה האמריקאית צריך להדליק אצלנו נורות אזהרה. הצמיחה שאותה אנו חווים כעת אינה בת קיימא כל עוד מעמד הביניים ממשיך להישחק. גם אלה שכיום נהנים מהצמיחה - העשירונים העליונים, צריכים להבין שבטווח הרחוק גם הם ייפגעו מכך שכוח הקנייה של ציבור גדל והולך בישראל נשחק, וששחיקה זו תפגע בהכנסותיהם העתידיות.

הכותב הוא ראש הצוות הכלכלי-חברתי במכון ראות