במה "ניוזוויק" לא התחשב כשהחמיא לנו בדרוג המדינות?

ישראל דורגה במקום ה-22 במדד "המדינות המצטיינות" של השבועון ניוזיווק. לכאורה מדובר בהישג מרשים אבל האם באמת ישראל מצמצמת את הפערים באיכות החיים שהיא מציעה לתושביה בהשוואה למדינות המובילות בעולם?

מאת עמרי זגן, ראש צוות 'ישראל 15'

מופיע ב-THE MARKER

14.09.10

ישראל דורגה במקום ה-22 במדד המדינות המצטיינות של השבועון "ניוזוויק". השאלה שעמדה בבסיס המדד היא "אם נולדת היום, באיזו מדינה היתה לך ההזדמנות הטובה ביותר לחיות חיים בריאים, בטוחים, נוחים מבחינה חומרית ועם האפשרות הגדולה ביותר למוביליות חברתית?" פינלנד, שווייץ ושוודיה דורגו במקומות הראשונים. קמרון, ניגריה ובורקינה-פאסו סגרו את הרשימה.

המדד מבוסס על שקלול של חמישה תת-מדדים: בריאות, חינוך, איכות חיים, האקלים הפוליטי והדינמיות הכלכלית. אם מצרפים הישג זה לכניסתה של ישראל למועדון היוקרתי של הארגון לשיתוף פעולה כלכלי ופיתוח (OECD) ולמחמאות שקיבל המשק הישראלי על חוסנו היחסי נוכח המשבר הכלכלי האחרון, נראה כי מצבנו הכלכלי-חברתי מעולם לא היה טוב יותר.

אבל למדדים בינלאומיים יש מגבלות. ראשית, ישנם משתנים סובייקטיביים המשפיעים על איכות החיים בכל מדינה, שאינם רלוונטיים למדינות אחרות. בנוסף, תמונה מדויקת ויסודית יותר של איכות החיים במדינה תתקבל באמצעות בחינת השוואתית של הדירוג ברמה של המשתנה הבודד או באשכולות של משתנים.

לדוגמה, בעוד שישראל מדורגת על פי "ניוזוויק" במקום השביעי בשירותי בריאות, דירוגה בתחום החינוך על פי שקלול תוצאות של כמה מבחנים בינלאומיים (TIMSS ו-PISA) מדאיג למדי. ישראל דורגה במקום ה-41 בתחום החינוך, כאשר מאלזיה, פרו וקזחסטאן מקדימות אותה. לכך יש לצרף את הנתונים שפירסם OECD בשבוע שעבר, המצביעים על כך ששיעור ההוצאה על חינוך בישראל נמוך בהשוואה לשאר המדינות בארגון.

אם בוחנים את תתי-המדדים לעומק, מגלים שהמדינות המובילות בחינוך הצליחו לצמצם את הפערים בין הילדים הנובעים מהבדלים בהשכלת הוריהם. בגיל שלוש יש כבר פער של שנת לימוד אחת בין ילד להורים משכילים לילד להורים שאינם משכילים. על פי המחקר הנלווה למדד, בגיל עשר הפער הזה צומח לשלוש שנות לימוד.

פינלנד, דרום קוריאה, קנדה וסינגפור - המובילות את דירוג החינוך במדד - השקיעו רבות בהכשרה מתמשכת ואיכותית של מורים לצורך צמצום פער זה. ישראל, כאמור, נשרכת מאחור בתחום זה.

דוגמה נוספת היא מדדי איכות חיים ששולבו במדד "ניוזוויק", הכוללים את הצריכה לנפש, שיעורי רצח, איכות הסביבה, שיעורי האבטלה, הפערים המגדריים, מדד ג'יני לשוויון בחלוקת ההכנסות ושיעור האוכלוסייה החיה על תקציב הנמוך מ-2 דולרים ליום. בתת-מדד זה ישראל דורגה במקום 25. אמנם ישראל מתאפיינת בשיעור אבטלה נמוך בהשוואה למדינות המובילות את הדירוג, אך ציון לא מחמיא במדד ג'יני ושיעור של 4.7 מקרי רצח בשנה ל-100 אלף תושבים מדרדרים אותה בדירוג.

תוצאות ממוקדות אלו מאפשרות הצצה למצבה ההשוואתי של ישראל מעבר לדירוג הכללי המחמיא. בכל הקשור לרמת החינוך, הפערים החברתיים ורמת האלימות, ישראל נמצאת בעמדת נחיתות מול המדינות המובילות שבהן היא מתחרה על השקעות - ובעיקר על הון אנושי.

הכותב הוא ראש הצוות הכלכלי-חברתי במכון ראות