המשט לעזה: איך קרסה חומת האש המדינית של ישראל

במסמך זה אנו מציגים את תחקיר מכון ראות אודות המשט לעזה, אשר תוכנן באופן פומבי במשך כ-16 חודשים כפיגוע מדיני אסטרטגי ע"י חמאס ורשת דה-הלגיטימציה. התכוננות למשט הבא כמוה כהתכוננות למלחמה שעברה ולכן יש למקד את המענה בתשתית של רשת דה-הלגיטימציה במערב

תחקיר זה עוסק בפיגוע מדיני-אסטרטגי שתוכנן נגד מדינת ישראל באין מפריע במשך כשישה-עשר חודשים, וביתר שאת במשך חמישה חודשים, והתממש ב- 31/05/2010. פיגוע זה נודע בשם 'המשט' והצליח מעל ומעבר לכל מה שציפו מתכנניו, תוך שהוא גורם נזק מוחשי ומשמעותי לישראל.

מהלך התכנון של הפיגוע היה גלוי והתנהל ברשת האינטרנט ובכנסים ובמפגשים פומביים על-ידי ארגונים לא-ממשלתיים שפועלים בעיקר בערים מרכזיות במדינות ידידותיות לישראל ברחבי העולם כגון לונדון, דבלין או סן-פרנסיסקו. יתרה מכך, רשתות של פעילים וסייענים של חמאס זיהו את הפוטנציאל הטמון במשט ונרתמו בהצלחה לממשו, וגם זאת בגלוי ובאין מפריע.

ההקשר הרחב והייחודי של המשט הוא מערכת היחסים בין ישראל לטורקיה. גם כאן, כפי שציין דו"ח איילנד, ברורים וידועים היו הקשר בין ראש הממשלה, ארדואן, לאחים המוסלמים; החלטתו של ארדואן להפוך את סוגית עזה לסלע מחלוקת מול ישראל מאז העימות עם הנשיא פרס בועידת דאבוס 2009; וההידרדרות ביחסים בין שתי המדינות כתוצאה מהשינוי במדיניות הטורקית תחת הנהגתו.

אבל המשט הוא רק קצה של קרחון. זהו אירוע אחד במסגרת מערכה ששמה קמפיין 'עורק החיים'. מערכה זו מתנהלת במקביל למערכות נוספות שמתנהלות בעת הנוכחית נגד ישראל כגון קמפיין החרמות (ה- BDS), ועידות דרבן, או קמפיין ה- Lawfare.

כל המערכות הללו ומערכות נוספות הן חלק ממתקפה עולמית ומערכתית של דה-לגיטימציה נגד המודל הפוליטי והכלכלי של ישראל, שנמשכת מספר שנים ומשנה את פניה ללא הרף. מטרתם של הדה-לגיטימטורים היא להביא לקריסתם של המודל הציוני ושל מדינת ישראל כפי שקרסו דרום אפריקה וברית המועצות.

מתקפת הדה-לגיטימציה זו מנוהלת בשיתוף פעולה בין מערך ההתנגדות, שכולל את איראן, חמאס וחזבאללה, לבין רשת הדה-לגיטימציה, שפרוסה ברחבי העולם, אך מרוכזת במספר ערים כגון לונדון, מדריד, בריסל, טורונטו, אזור מפרץ קליפורניה, סידני ויוהנסבורג.

מול מתקפה זו סובלת ישראל מנחיתות תפיסתית שתוצאותיה הן הפתעות בסיסיות ואכזבות חוזרות ונשנות. למעשה, על פי רוב ניתן לסכם את המענה הישראלי נגד מתקפה זו כמגננה או אף כתגובה-שלאחר-מעשה שהיא מקומית ומצבית.

בעקבות המשט הקימה ישראל מספר ועדות חקירה. אחת מהן, ועדת איילנד, הגישה את מסקנותיה וחלקן פורסמו. ועדת טירקל ומבקר המדינה אמורים לומר את דברם בתוך מספר חודשים. יתכן שההתעשתות של ישראל בעקבות המשט, שינוי המדיניות סביב עזה, וישום ההמלצות של ועדות החקירה השונות יביאו למענה אפקטיבי לקמפיין 'עורק החיים' ולמשטים עתידיים. ואולם, יתכן גם שההיגיון של קמפיין 'עורק החיים' מיצה את עצמו ולא יהיו משטים גדולים נוספים ולכן מיקוד המסקנות בסיכול משטים עתידיים, עלול להתברר כהיערכות למלחמות העבר.

מתקפת הדה-לגיטימציה משנה את פניה ללא הרף והרשת שהפיקה את המשטים תמשיך לתקוף את הלגיטימציה של ישראל באמצעות התמקדות בסוגיות תורניות אחרות. לכן, הנחת העבודה של התחקיר שלהלן היא שהמענה למשטים עתידיים, לכלל המערכות שמנוהלות כיום נגד ישראל ולמערכות העתידיות מחייב טיפול מערכתי כולל באתגר הדה-לגיטימציה.

זהו ההקשר שלאורו יש להבין את סיפור המשט, שלאורו יש לעצב את המענה הישראלי ושלאורו הוכן התחקיר שלהן.

למסמך המלא לחץ כאן

Share/Bookmark