דירוג ישראל ב-GCI: חדשנות מובילה על רגלים מוסדיות חלשות

ישראל ירדה במדד התחרותיות 2009 למקום ה-27 והיא מדורגת בדירוג הנמוך מזה עשור. בין הסיבות: התשתיות המוסדיות של מדיניות הפיתוח אינן תומכות בחדשנות הישראלית.

תקציר

1. חזון ישראל 15 קורא להפיכתה של ישראל לאחת מחמש עשרה המדינות המובילות באיכות החיים של תושביהן. מימוש חזון זה כרוך בקפיצת מדרגה כלכלית וחברתית, שתביא לסגירת הפערים באיכות החיים בין ישראל לבין המדינות המפותחות.

2. תחרותיות היא הכרחית לקפיצת המדרגה של ישראל. זאת, מכיוון שהיכולת לחולל קפיצת מדרגה באיכות החיים בישראל תלויה ביכולתו של המשק הישראלי להתחרות על הון אנושי ועל השקעות בזירה הגלובלית.

3. הבעיה: ישראל הדרדרה בדירוג הכללי של מדד התחרותיות העולמי 2009 ממקום 19 בשנת 2004 למקום 27 בשנת 2009 והיא מדורגת בדירוג הנמוך מזה עשור.

4. מדדים המאפשרים השוואה בין לאומית הם כלי שימושי למקבלי החלטות בזיהוי אתגרים ובאומדן הצלחת מדיניות המכוונת לשיפור איכות החיים.

5. מדד התחרותיות העולמי מאפשר לבחון את התשתית למדיניות הפיתוח הייחודית והגלובלית של ישראל. תכליתה של מדיניות זו היא למצות מגמות עולמיות חזקות באמצעות מימוש הפוטנציאל הייחודי הקיים במשק.

6. משתנים נבחרים מתוך המדד קובצו לשלושת המרכיבים של התשתית למדיניות הפיתוח: התשתית לדיאלוג בין מגזרי, התשתית ליכולת להשתנות והתשתית לחדשנות. ביצועיה של ישראל נבחנו לאורך זמן (2004 עד 2009) ובהשוואה למדינות מובילות בדירוג הכללי.

7. המסקנה: בעוד ישראל מובילה במרכיב התשתית לחדשנות, היא סובלת מנחיתות בשני המרכיבים האחרים (תשתית לדיאלוג ותשומות ליכולת להשתנות) בהשוואה למדינות מובילות. הואיל ושלושת המרכיבים דרושים למדיניות פיתוח אפקטיבית, מצבה הנוכחי של ישראל מגביל את היכולת לחולל קפיצת מדרגה.

לקריאת המסמך המלא, לחצו כאן.