הפריפריה צריכה יותר מקו רכבת

אין די ברפורמות ובתמריצים. דרושים גם שינויים תפישתיים ויצירת שיח חדש של אזוריות לפיו אזורים משגשגים בזכות עצמם.

עמית גרנק ונועה עמרני, TheMarker, 17/08/2009

שתי ההצעות האחרונות המונחות על שולחן הממשלה - רישות המדינה ברכבות והשינויים במדיניות הקרקעות - הן חלק מתפישה ארוכת שנים וחוצת מפלגות שמבקשת לפתח את הפריפריה ולמשוך אליה אוכלוסייה איכותית.

הממשלה רואה בפיתוח הפריפריה פרויקט לאומי ולפיכך מקדישה לו משאבים מרובים. בין השאר, היא מובילה מהלכים להקמת פרויקטים ומפעלים מחוללי שינוי באזורי עדיפות לאומית, מעניקה תמריצי מס לתושביהם ומקדמת בהם פיתוח קרקעות. ואולם עובדה ידועה היא שהמהלכים שננקטו עד היום לא הביאו לנהירה אל הפריפריה ולא לחיזוקה הכלכלי. מחקר של חברת צנובר עבור משרד השיכון הראה כי הטבות המס לא מצליחות למשוך אנשים להגר אל הפריפריה, כי שיווק הקרקעות בפריפריה על ידי מינהל מקרקעי ישראל נכשל לעתים מזומנות והפערים החברתיים- כלכליים ביחס למרכז אינם מצטמצמים. גם ההצעות המקודמות על ידי הממשלה עלולות להתברר כלא אפקטיוויות להנעת צמיחה ולפיתוח הפריפריה.

אחת ממטרות הרפורמה במדיניות הקרקעות היא הוזלת מחירי הדיור במדינה. דא עקא, נראה כי המחיר אינו השיקול המרכזי ברכישת דירות בפריפריה. כיום ניתן למצוא בפריפריה דירות זולות רבות שעומדות ריקות. כך, בתרחיש הטוב שבו מחירי הדירות ברחבי המדינה יירדו בשיעור דומה, הרפורמה לא תהפוך דירות בפריפריה לאטרקטיוויות יותר ביחס לדירות באזור המרכז. בתרחיש הרע, הרפורמה תהפוך דירות במרכז לנגישות יותר בעבור משקי בית מהפריפריה. תרחיש זה פירושו העצמה של מגמת המרכוז שקיימת ממילא בישראל וזליגה של האוכלוסייה החזקה, היצירתית והאיכותית למרכז, תוך החלשה נוספת של הפריפריה.

רישות הארץ באמצעות רכבות הוא מהלך חשוב ומועיל לתושבי הפריפריה, אך ספק אם הוא יביא לבדו למשיכת אוכלוסייה איכותית. מחקר של מינהל הכנסות המדינה שהתפרסם באחרונה מראה כי כבר כיום אנשים מעדיפים לגור במרכז ולנסוע למקומות עבודה מרוחקים בקרית גת, מגדל העמק ויקנעם. קל וחומר, הגברת הנגישות, אם לא תלווה בצעדים נוספים, תעצים מגמה זו. בהקשר זה די להזכיר כי ירושלמים רבים אינם רואים ברכבת המהירה לתל אביב גלגל הצלה, אלא חוששים שהיא תגביר את ההגירה השלילית מהעיר.

אין די ברפורמות ובתמריצים. דרושים שינויים תפישתיים ויצירת שיח חדש של אזוריות, שלפיו אזורים המכונים כיום פריפריה חייבים להיות מושכים ומשגשגים בזכות עצמם. המפתח לשגשוג של אזורים בישראל טמון בזיהוי הנכסים הייחודיים להם, באשכולות הכלכליים בהם הם יכולים להיות תחרותיים ברמה הגלובלית ובאופי המייחד את אורח החיים באזור. רק אז תגיע אליהם האוכלוסייה שמעוניינת באיכות החיים היחודית שהם מציעים. בנוסף, מדיניות זו דורשת פחות משאבים ולכן היא כדאית יותר מבחינת עלות-תועלת.

למאמר המקורי, לחץ כאן.

הכותבים הם אנליסטים במכון ראוּת לחשיבה אסטרטגית