מדינה פלסטינית מפורזת

בנאומו המדיני האחרון קרא ראש הממשלה להקמת מדינה פלסטינית מפורזת. אך מהי בעצם מדינה פלסטינית מפורזת? מסמך זה מתאר את עקרונות הפירוז הפלסטיני כפי שהשתקפו בתהליך המדיני וביוזמות מדיניות שונות.

הגדרה

המושג 'מדינה פלסטינית מפורזת' מתאר את העיקרון לפיו למדינה הפלסטינית העתידית לא יהיה צבא וכוחותיה וסמכויותיה הביטחוניות יהיו מוגבלים.

פירוז המדינה הפלסטינית הוא דרישה הישראלית קבועה במו"מ עם הפלסטינים.1

מרכיבי הפירוז הפלסטיני

בהסכמים שנחתמו בין ממשלת ישראל לאש"ף במסגרת תהליך אוסלו, התעקשה ישראל לשמור על שליטה מלאה במעטפת הביטחונית החיצונית של הרשות הפלסטינית (להלן הרש"פ) ואפשרה לפלסטינים אחריות ביטחונית בסוגיות פנים בלבד. עמדת ישראל הייתה שגם במצב הקבע יוגבלו מאוד הכוחות והסמכויות הביטחוניים של המדינה הפלסטינית.

בהצהרת העקרונות (9/93) סוכם על הקמת "כוח משטרתי (פלסטיני) חזק" שתפקידו שמירה על הביטחון הציבורי.2 עקרון השליטה הישראלית במעטפת החיצונית והמגבלות הביטחוניות על הפלסטינים הופיעו גם בהסכם עזה-יריחו (5/94) 3 ובהסכם הביניים (9/95)4.

על-פי הסכמים אלו גובשו מספר איסורים שהפכו את הרש"פ למפורזת:

  • ישות ללא צבא ועם משטרה - בהסכם הביניים נקבע שלפלסטינים יהיו רק כוחות לביטחון פנים. 5

  • הגבלות על החימוש - בהסכם הביניים נקבע כי כמות הנשק והתחמושת שניתן יהיה להכניס לרש"פ תוגבל. 6

  • ישראל אחראית לביטחון במעברים ולמעטפת - למרות שהסכם הביניים קובע כי יתקיים שיתוף פעולה ישראלי - פלסטיני במעברי הגבול, נקבע שם כי ישראל תשמור על שליטה מלאה לאורך הגבולות עם מצרים וירדן ותהיה אחראית לביטחון המעברים ולמרחב האווירי, הימי, והאלקטרו מגנטי.7

  • איסור על כינון בריתות צבאיות - הסכם הביניים אוסר על הרש"פ לקיים יחסי חוץ. 8 בטיוטת הסכם הקבע (09/00) 9 וביוזמת ז'נבה (10/03)10 מופיע גם איסור מפורש על כריתת בריתות צבאיות עם מדינות זרות.

  • איסור על כניסתם של כוחות צבא זרים או כוחות חמושים לרש"פ - על פי הסכם הביניים, הכוחות החמושים היחידים בעזה ובגדה שתותר פעילותם יהיו כוחות צה"ל וכוחות הביטחון הפלסטינים.11

במו"מ על הסכם הקבע בין ממשלת ישראל בראשות אהוד ברק לבין הפלסטינים (1999-01), דרשה ישראל שההגבלות הביטחוניות על הרש"פ יהיו תקפות גם כלפי המדינה הפלסטינית ב'מצב הקבע'. פרט לדרישות אלה, דרשה ישראל גם:

  • סידורים ביטחוניים מיוחדים במשטר הגבול ובכלל זה במעטפת החיצונית של המדינה הפלסטינית (כגון אזורי ביטחון בבקעה ובגבול עם מצרים וכן בנקודות הכניסה לישות הפלסטינית מהים, מהאוויר ובגבולותיה היבשתיים) ולאורך הגבול עם ישראל;

  • היערכות ישראלית בשטח פלסטין בזמן חירום - נושא זה כולל: (1) אתרים צבאיים להיערכות צה"ל בבקעה ולאורך צירים חשובים בעיתות חירום; (2) צירים יעודים לתנועת צה"ל לאורך הגדה ולרוחבה.

  • תחנות התרעה מוקדמת של צה"ל בשטח המדינה הפלסטינית.

הפלסטינים התנגדו במהלך המו"מ על הסדר הקבע (1999-01) לדרישות הביטחוניות של ישראל. אולם, על פי דיווחים שונים, הייתה התקדמות מסוימת בנוגע למספר דרישות ישראליות במהלך פסגת קמפ-דיוויד.12

על פי מתווה הנשיא קלינטון (23/12/00) שהוצג לצדדים לאחר כשלון המו"מ בקמפ-דיוויד, המדינה הפלסטינית תהיה מדינה לא-צבאית (non-militarized state). הנשיא קבע כי לישראל תהיה נוכחות צבאית משמעותית בבקעת הירדן למשך שלוש שנים ונוכחות סמלית באתרים מוגדרים למשך שלוש שנים נוספות. כמו כן לישראל יהיו לפי המתווה שלוש תחנות התראה לתקופה של עשר שנים עם נוכחות של קציני קישור פלסטינים. 13

היקף המעורבות הבין-לאומית בסוגיית הפירוז הפלסטיני

על מנת לאפשר את קיומם של סדרי הביטחון המיוחדים, קבעו ההסכמים שנחתמו בתהליך אוסלו כי יוקמו מנגנונים בין-לאומיים שיערבו לצרכי הביטחון של הישראלים והפלסטינים.14 ההנחה של הצדדים הייתה שגם במצב הקבע יהיו סידורי ביטחון מיוחדים שיצריכו מעורבות בין-לאומית. בהתאם לכך, תפקידה של הקהילה הבין-לאומית הורחב בהסכמים הלא רשמיים בין גורמים ישראלים ופלסטינים:

  • הבנות ביילין-אבו מאזן (10/95) מזמינות כוח בין-לאומי שיערוב להסדרים הביטחוניים בין הצדדים וימלא תפקידי פיקוח ואימות. כמו כן יוקם כוח פיקוח בין-לאומי קבוע שעל סמכויותיו יוחלט בהסכם הקבע.15

  • מתווה קלינטון (12/00) מציע הקמת כוח בין-לאומי עם סמכויות לא מפורטות כמפתח לפתרון סוגיית הביטחון. 16

  • יוזמת ז'נבה (12/03), מציעה להציב כוח רב לאומי בשטח המדינה הפלסטינית שיהיה גורם משקיף, מפקח ומרתיע בשל האופי הלא צבאי של המדינה הפלסטינית. כוח זה ימלא תפקיד במעברי הגבול הבין-לאומיים ובתחנות ההרתעה המוקדמת. 17

מגמות השוחקות את עקרון הפירוז

בשנים האחרונות, לנוכח כישלון פסגת קמפ-דיוויד (07/00), ההתנתקות מעזה (08/05) והשתלטות החמאס על רצועת עזה (06/07), עקרון הפירוז של המדינה הפלסטינית נשחק משמעותית:

  • מגמת ההיפוך הפלסטיני - עמוד התווך של התפיסה הישראלית ביחס לפירוז המדינה הפלסטינית הוא כי הפלסטינים מעוניינים במדינה ובהקדם.18 לפיכך, ההנחה הישראלית הייתה שהפלסטינים יהיו מוכנים להסכים למגבלות על ריבונותם, ובכלל זה לעיקרון הפירוז ויישומו, בתמורה למדינה (ואפילו מדינה בגבולות זמניים.


    ואולם, בשנים האחרונות, לנוכח מגמות שונות, גובר קולם של אלה הפלסטינים המעדיפים לדחות את עיקרון הקמת המדינה הפלסטינית אם לא יהיו לה גבולות קבועים, ריבונות מלאה וזכויות מוקנות לפי המשפט הבין-לאומי, כולל כינון צבא.19


    מצב זה מציב דילמה עבור ישראל כיוון שהוא מאלץ אותה להכריע בין הסכם שלא מעגן את האינטרסים הביטחוניים שלה (קרי מדינה פלסטינית חמושה) לבין ויתור כללי על הסכם שעלול להביא להיפוך פלסטיני בנוגע לעקרון שתי המדינות לשני עמים. (ר' מסמך מכון ראות: האם ניתן לעגן את דרישות הביטחון של ישראל בהסכם מדף??).

  • תוכנית ההתנתקות והסכם רפיח - במסגרת הנסיגה הישראלית מעזה (8/05) נאלצה ישראל לצאת ממעטפת הרצועה ובכלל זה מגבול עזה-מצרים (ציר פילדלפי) ולהסיר את שליטתה על מעבר רפיח. איבוד השליטה במעטפת הרצועה הוביל לצמצום משמעותי ביכולת של ישראל לפקח ולאכוף את עקרון הפירוז הפלסטיני והיקף הברחות הנשק לעזה עלה. 20


    על מנת להסדיר את סוגיית המעברים בין ישראל, רצועת עזה ומצרים נוסח הסכם רפיח (הסכם המעברים) בין ממשלת ישראל והרש"פ בו הסכימו הצדדים על נוכחותו של צד שלישי (האיחוד האירופי) אשר ישמש כגוף מפקח על כניסה ויציאה של אנשים וסחורות לרצועת עזה. 21


    מודל זה אמור היה לספק פתרון למציאות החדשה בה לראשונה לא שלטה ישראל במעטפת החיצונית של הרש"פ מאז היווסדה. ואולם השתלטות החמאס על עזה (ר' להלן) לא מאפשר את יישומו.

  • השתלטות החמאס על עזה - לאחר השתלטות החמאס על עזה (06/07), נדמה היה שסוגיית הפירוז איננה ישימה עוד ברצועה. לאחר מבצע 'עופרת יצוקה' (27/12/08), חתרה ישראל לאכוף מציאות של פירוז באמצעות חתימה על הסכם עם ארה"ב בשיתוף נאט"ו למניעת הברחת נשק לעזה. 22 ברם גם לאחר המבצע ממשיך החמאס להבריח נשק לעזה ולהתחמש. 23


    לנוכח היריבות הפוליטית והאידיאולוגית בין פת"ח לחמאס, המציאות בה החמאס אוגר נשק בעזה מצמצמת את האפשרות להגיע להסכמה עם אש"ף בנוגע לפירוז הגדה המערבית. דוברי חמאס 'מסנדלים' את הנהגת אש"ף והרש"פ בנוגע לסוגיה זו. 24


1 עקרון פירוז המדינה הפלסטינית עוגן בהסכמים שנחתמו בין ישראל ואש"ף כדוגמת:

הצהרת העקרונות (09/93) סעיפים 8, 15; הסכם עזה ויריחו (05/94) סעיפים XXI, XVII, XI, VIII; הסכם הביניים (09/95) סעיף XIV; מזכר נהר וואי (10/98) סעיף II; מזכר שארם- א-שייח' (09/99) סעיפים 6 ו 8; פסגת קמפ-דיוויד (07/2000).

בעמדות ישראל במו"מ עם הפלסטינים: ר' טיוטת הסכם מסגרת על מצב הקבע (09/00).

כמו כן בהסכמים הלא רשמיים בין גורמים ישראלים ופלסטינים: הבנות ביילין אבו-מאזן (10/95) סעיף IV; הסכם איילון-נוסייבה (07/02), סעיף 5; יוזמת ז'נבה (10/03) סעיף 5; מתווה קלינטון (12/00) סעיף הביטחון.

לאחרונה אף הציג ראש הממשלה נתניהו דרישה זו בנאומו המדיני באוניברסיטת בר אילן. ר' רוני סופר, YNET, 14/06/09.

2 ר' הצהרת העקרונות, סעיף 8: סדר ציבורי וביטחון.

3 ר' הסכם עזה ויריחו, סעיף VIII: הסדרים בדבר ביטחון וסדר ציבורי.

4 ר' הסכם הביניים, פרק 2, סעיף XII, הסדרים לביטחון וסדר ציבורי.

5 ר' הסכם הביניים סעיף VI המשטרה הפלסטינית, סעיף 5: נשק, תחמושת וציוד.

6 ר' הסכם הביניים סעיף VI המשטרה הפלסטינית, סעיף 5: נשק, תחמושת וציוד.

7 ר' הסכם הביניים, נספח I, סעיף VIII - מעברים: סעיפים 1. א., וב. 1.

8 ר' הסכם הביניים, סעיף XI.

9 על פי טיוטת הסכם הקבע בין ישראל לפלסטינים (סעיף 59) שגובשה בתקופת כהונתו של ראש הממשלה אהוד ברק (1999-2001), הוסכם כי "הצד הפלסטיני לא יחזיק שום כוחות, יכולות או תשתיות צבאיות במיקום כלשהו, ולא יהפוך צד לברית, הסכם או פעילות משותפת כלשהם הנושאים אופי צבאי, דמוי צבאי או ביטחוני". ר' גלעד שר, במרחק נגיעה, תל-אביב: משכל, 2001, עמ' 428.

10 ר' יוזמת ז'נבה סעיף 5: ביטחון, ב. III.

11 ר' הסכם הביניים, פרק 2: הערכות מחדש וסדרי הביטחון סעיף XIV המשטרה הפלסטינית, סעיפים 3-4.

12 שליחו המיוחד של הנשיא קלינטון, דניס רוס, כותב בספרו שערפאת דחה אמנם אפשרות של נוכחות ישראלית בבקעת הירדן אבל הסכים לנוכחות של צדדים שלישיים בגבול (ר'Dennis Ross, The Missing Peace, New York: Farrar, Straus and Giroux, 2004, pp.702-703.). בהמשך רוס כותב: "We made headway on the first set of security issues: Israeli early-warning stations in the West Bank, airspace - Israeli needs to be reconciled with Palestinian civilian air usage - and joint and cooperative responses to terrorism. On the second set of issues - demilitarization of the Palestinian state and an Israeli and international presence in the Jordan Valley - we had mixed results. Palestinians had more of a problem with the symbolism of not having an army than with the practicality of limiting their forces and the weapons they could posses (see: Ross, p.702).

גם גלעד שר כותב בספרו שהפלסטינים הסכימו לשתי תחנות התראה "אבל לא לשלוש" (ר' שר, במרחק נגיעה: המשא ומתן לשלום 1999 - 2001: עדות, (ידיעות אחרונות, 2001), עמ' 220-226.

13 ר' מתווה הנשיא קלינטון, ביטחון.

14 הרעיון של נוכחות בין-לאומית בשטח הפלסטיני מקורו בהסכמים שנחתמו בין ישראל לאש"ף ואולם על פי הסכמים אלה הנוכחות הבין-לאומית תהיה זמנית ובעלת מעמד ל משקיף בלבד.

נוכחות בין-לאומית מוזכרת בהצהרת העקרונות (נספח 2, סעיף 3. ד), בהסכם עזה ויריחו (סעיף XXII), ובהסכם הביניים (נספח I, סעיף VII, סעיף 10). יצוין כי על פי הסכם הביניים האזור היחיד בו תותר נוכחות בין-לאומית הוא העיר חברון.

15 ר' הבנות ביילין אבו-מאזן, סעיף VI - 6.

16 ר' מתווה הנשיא קלינטון, ביטחון.

17 ר' יוזמת ז'נבה: סעיף 5.

18 בשנת 1988 הכריזו הפלסטינים על כינונה של מדינה (הכרזת אלג'יר) למרות שלאש"ף לא הייתה דריסת רגל בשטחי הגדה המערבית ורצועת עזה. לאורך תהליך אוסלו ועד שנת 2000 תבעו הפלסטינים את שדרוג מעמד הרש"פ ואף איימו לעשות זאת באופן חד צדדי.

19 אבו עלא תבע במסגרת המו"מ עם ישראל לכונן צבא סדיר שיגן על עצמאותה של המדינה העתידית. ר' רוני סופר, YNET, 19/05/08; ר' גם, The Guardian, 13/12/07 "Thanks But No ThanksAhmad Samih Khalidi,.

20 ר' מסמך מכון ראות: קריסת הסכם רפיח.

21 ר' מסמך מכון ראות: הסכם המעברים.

22 ר' טל שניידר, NRG, 16/01/09.

23 ר' ברק רביד, הארץ, 31/05/09.

24 בתגובה לדרישתו של ראש הממשלה נתניהו שהמדינה הפלסטינית תהיה מפורזת, אמר חאלד משעל, ראש הלשכה המדינית של חמאס, כי מדינה מפורזת היא מדינה עלובה ולא ישות מדינית רצינית. ר' עלי ואקד, YNET, 25/06/09.