'היחסים המיוחדים' בין ישראל לארה"ב

סימן שאלה מרחף מעל עתיד היחסים בין ישראל לארה"ב לקראת פגישת נתניהו-אובאמה. אין מי שחולק על כך שהיחסים המיוחדים בין ישראל לארה"ב הפכו להיות מרכיב מרכזי בתפיסת הביטחון הלאומי של ישראל. במסמך זה אנו מנסים לאפיין יחסים אלה.

הגדרה

המושג 'היחסים המיוחדים בין ישראל לארה"ב' מתאר את מאפייניה הייחודים של מערכת הקשרים ושיתופי הפעולה המדיניים, הביטחוניים והכלכליים בין ישראל לארצות הברית שהפכו לאחד מעמודי התווך של תפיסת הביטחון הלאומי של ישראל. 1

רקע

הביטוי 'יחסים מיוחדים' (special relationship) הוטבע לראשונה על ידי וינסטון צ'רצ'יל בשנת 1946 לתיאור הברית האנגלו-אמריקאית במהלך מלחמת העולם השנייה.2 ראשיתם של 'היחסים המיוחדים' בין ישראל לארה"ב בתקופת ממשל אייזנהאור בסוף שנות החמישים, אז החלה להיתפס ישראל כנכס אסטרטגי לארה"ב. יחסים אלה העמיקו לאחר מלחמת ששת הימים (1967) ומלחמת יום הכיפורים (1973) ועוד יותר לאחר הסכם השלום בין ישראל ומצרים (1979), אז גם הפכה ישראל למדינה שמקבלת את סיוע החוץ הגבוה ביותר מארה"ב.3

במהלך השנים הפכו היחסים המיוחדים לנדבך מרכזי בתפיסת הביטחון של ישראל4 כיישום לעיקרון שטבע בן גוריון שגורס חתירה לשיתוף פעולה אסטרטגי עם מעצמה. 5

הממד הביטחוני

היחסים המיוחדים בתחום הביטחוני החלו להתעצב במהלך שנות השישים והשבעים ויש להם מספר מאפיינים:

שמירת יתרונה האיכותי של ישראל:

  • עסקאות נשק - ארה"ב מוכרת אמצעי לחימה רבים לישראל והיא מחויבת לשמור על היתרון הצבאי-טכנולוגי של ישראל.6 בניו-יורק יושבת דרך קבע משלחת רכש של משרד הביטחון. תיאום בין המדינות מתקיים בנוגע למצב מלאי הנשק של ישראל ולאכסון מראש של נשק לשעת חירום.7

  • מכירת נשק מבוקרת לשכנותיה של ישראל - ארה"ב הקפיאה מספר פעמים מכירת נשק למדינות 'בסביבת' ישראל כגון ערב הסעודית ומצרים בשל החשש להפר את 'האיזון האסטרטגי' עם ישראל.8

  • סיוע בשעות חירום - ארה"ב הוכיחה בעבר כי במצבי חירום היא מוכנה למכור, להעביר, להחכיר, או להשאיל לרשות ישראל אמצעים הקשורים להגנת המדינה. 9

תיאום ושיתוף פעולה אסטרטגי:

  • תאום מראש של מהלכים צבאיים ישראליים - ישראל מתאמת בדרך כלל מבצעים צבאיים אסטרטגיים עם ארה"ב או לפחות מעדכנת אותה מראש.10 לשם כך משמש בין השאר 'קו חם' בין הפנטגון למשרד הביטחון הישראלי.11

  • אימונים צבאיים וקבוצות עבודה משותפות - אימונים משותפים בין צה"ל לצבא ארה"ב נערכים באופן תדיר וקבוצות עבודה קבועות ישראליות-אמריקאיות נפגשות לדון במגוון נושאים אסטרטגיים משותפים. 12

  • פיתוח משותף של כלי נשק - ישראל וארה"ב מפתחות במשותף אמצעים צבאיים וישראל נעזרת בסיוע אמריקאי לפתח נשק ישראלי, דוגמת טנק המרכבה ופיתוח מערכת טיל החץ.13 עם זאת, ישראל נאלצה בעבר 'להקריב' את פרויקט מטוס הלביא על מזבח היחסים המיוחדים עם ארה"ב. 14

  • שיתוף פעולה מודיעיני בלחימה בטרור ובאויבים משותפים - שיתוף הפעולה בין ישראל וארה"ב בתחום המודיעין שהחל בתקופת המלחמה הקרה, נמשך ומתמקד כיום בעיקר בנושא הלחימה בטרור הגלובלי. 15

  • תיאום המדיניות הגרעינית של ישראל - מדיניות העמימות הגרעינית של ישראל מתואמת עם ארה"ב מאז ראשיתה. בהסכם בין הנשיא ניקסון וראש הממשלה גולדה מאיר (1969), הכיר הממשל האמריקאי באופציה הגרעינית של ישראל ושיחרר אותה מהחתימה על האמנה בתמורה להתחייבות ישראלית לשמור על עמימות בנושא זה. 16

הממד המדיני

ישראל וארה"ב פועלות במשותף במגוון תחומים הקשורים בדיפלומטיה וביחסים בין-לאומיים:

  • לארה"ב שמור תפקיד מרכזי בכל מהלך מדיני - ארה"ב הייתה מעורבות כמעט בכל הסדר מדיני של ישראל עם שכנותיה ובכלל זה, בגיבוש הסכמי רגיעה והפסקות האש, בתיווך בתהליך המדיני ובנטילת חלק פעיל בהסכמי שלום בין ישראל לשכנותיה. 17

  • אין הפתעות: יוזמות מדיניות מתואמות עם ישראל - יוזמות מדיניות של ארה"ב הקשורות לישראל מתואמות בדרך כלל מראש עם ישראל. תיאום זה ניכר בעיקר בתהליך המדיני עם הפלסטינים.18

  • סיוע אמריקאי בזירה הדיפלומטית - ישראל וארה"ב פועלות בתיאום כמעט מלא באו"ם.19 ארה"ב גם נוהגת להטיל וטו על הצעות אנטי ישראליות במועצת הביטחון של האו"ם.

הממד הכלכלי

הקשרים הכלכליים בין ישראל לארה"ב ענפים מאוד ויש להם מספר מאפיינים ייחודיים. העיקריים שבהם הם:

  • סיוע מקיף בתנאים מיוחדים - לאורך השנים קיבלה ישראל מארה"ב סיוע כלכלי שחלקו יועד להמרצת הכלכלה הישראלית20 וחלקו יועד לצרכי ביטחון. רובו ככולו של הסיוע מגיע בדמות מענקים. משנת 1998 צומצם בהדרגה הסיוע הכלכלי לישראל, ומשנת 2008 מקבלת ישראל מענק ביטחוני בלבד וסיוע לקליטת עליה. 21

    ישראל מקבלת את הסיוע בתנאים טובים יותר מאשר מדינות אחרות אם כי הסיוע הביטחוני מותנה ברכישת מוצרים אמריקאים. בניגוד למדינות אחרות, ישראל גם מקבלת ערבויות עבור הלוואות מסחריות במיליארדי דולרים.22
  • מימון מהלכים מדיניים - ארה"ב מימנה בעבר מהלכים מדיניים שנועדו להבטיח את ביטחונה של ישראל. במקרים מסוימים אף 'פיצתה' אותה על ויתורים מדיניים. 23

  • הסכם סחר חופשי - הסכם הסחר החופשי הראשון מחוץ לצפון אמריקה עליו חתמה ארה"ב נחתם עם ישראל בשנת 1985. ההסכם מעניק יתרון לחברות אמריקאיות שמייצאות לישראל ומאפשר לישראל לשמש גשר במסחר בין-לאומי בין אירופה לארה"ב. 24



1 מושג זה אינו עוסק בסיבות או במניעים לקיומם של היחסי המיוחדים. נציין רק כי על פי הספרות המחקרית בנושא, 'היחסים המיוחדים' נשענים בעיקר על הערכים המשותפים והאינטרסים האסטרטגיים המשותפים לשתי המדינות. ר' למשל ברט רוני, INSS, מבט על, גיליון 91, 25/01/09.

2 ר' Fichtner Jan, The Special Relationship Between Great Britain and the USA - Myth or Reality?, GRIN Verlg, 2007. למאמר המלא (באנגלית) לחצו כאן.

3 ר' Lieber Robert J., U.S-Israel Relations Since 1948, Middle East Review of International Affairs, Vol. 2, No. 3, 1998. למאמר המלא (באנגלית) לחצו כאן.

4 לטענת אמיר אורן למשל, תמיכה אמריקאית מוצקה בונה את ההרתעה הישראלית לא פחות מכיבוש יעד מבוצר. ר' אורן אמיר, הארץ, 13/01/09; ר' גם גרינשטיין גידי, אין להתבשם מן המזכר הביטחוני החדש עם ארה"ב, 19/8/07. לאחרונה אף התבטא הנשיא פרס בנושא באומרו כי הנכס החשוב ביותר לישראל מבחינה ערכית ואסטרטגית הוא מערכת היחסים עם ארה"ב. ר' Goldberg Jefferey, The Atlantic, 06/05/09 למאמר המלא (באנגלית) לחצו כאן

5 ר' Dowty Alan, "Israeli Foreign Policy and the Jewish Questions", MERIA, Volume 3, No. 1, 1999. למאמר המלא (באנגלית) לחצו כאן.

6 עסקת הנשק המשמעותית הראשונה התרחשה באמצע שנות השישים (1965-1966) אז מכרה ארה"ב לישראל מטוסי קרב מסוג סקייהוק ומערכות נשק נוספות. ר' Steinberg Gerald M., "Israel and The United States: Can the Special Relationship Survive the New Strategic Environment?", Middle East Review of International Affairs, Vol. 2, No.4, 1998. למאמר המלא (באנגלית) לחצו כאן

7 לאחרונה אף הוגדלה כמות הפגזים והפצצות העומדים לרשות צה"ל בזמן מלחמה כדי לחסוך ברכבת אווירית ב-200 מיליון דולר. ר' אורן אמיר, הארץ, 23/8/08.

8 כך למשל, עסקת מכירת נשק שהממשל האמריקאי תכנן לבצע עם סעודיה ומדינות נוספות במפרץ בניסיון להרתיע את איראן (04/07), הוקפאה בעקבות התנגדותה של ישראל . ר' YNET, 05/04/07.

9 כך למשל, לנוכח המחסור בציוד צבאי שאליו נקלעה ישראל במלחמת יום הכיפורים (10/73), העבירה ארה"ב לישראל באמצעות רכבת אווירית מטוסים, מסוקים, תחמושת, וחלקי חילוף. ארה"ב אף הציבה צוותי פטריוט (טיל נגד טילים) אמריקניים לפני ובמהלך מלחמת המפרץ הראשונה (2/91). ר' Steinberg Gerald M., "Israel and The United States: Can the Special Relationship Survive the New Strategic Environment?", Middle East Review of International Affairs, Vol. 2, No.4, 1998. למאמר המלא (באנגלית) לחצו כאן

10 ר' אורן אמיר, הארץ, 23/8/08.

11 כך למשל, הפצצת ישראל את הכור בסוריה (9/08), על פי פרסומים זרים, התבצעה תוך תאום הדוק עם ארה"ב. ר' אורן אמיר, הארץ, 9/5/08.

12 ר' Steinberg Gerald M., "Israel and The United States: Can the Special Relationship Survive the New Strategic Environment?", Middle East Review of International Affairs, Vol. 2, No.4, 1998. למאמר המלא (באנגלית) לחצו כאן.

13 ר' אורן אמיר, הארץ, 7/08/08.

14 בין השנים 1980-1987 ניסתה ישראל לפתח ולייצר את מטוס הקרב 'הלביא'. למרות שהממשל האמריקאי מימן את המחקר והפיתוח של הפרויקט, לא היה בכוונתו לממן את ייצור המטוס. לאחר שהתברר כי ישראל לא תוכל להמשיך ולממן את ייצורו לבדה ושהמשך הפרויקט עלול להביא לעימות עם הממשל האמריקאי, החליטה הממשלה הישראלית על ביטול הפרויקט. ר' תא"ל י., "פרויקט הלביא, תהליך קבלת החלטות, 1980-1987 - סיבה ומסובב", מערכות, 1995, עמ' 26-35.

15 לאחרונה, בעקבות העימות בין ישראל לחמאס בעזה (12/08), חתמו שרת החוץ לבני ומקבילתה האמריקאית על מזכר הבנות ביטחוני-מודיעיני לטיפול ומעקב משותף בנתיבי הברחות הנשק מאיראן לרצועת עזה. ר' רביד ברק והראל עמוס, הארץ, 17/01/09.

קבוצת עבודה משותפת בנושא פעילות כנגד טרור נוסדה בשנת 1996 ושיתוף הפעולה התהדק מאז פיגועי הטרור בארה"ב ב11 בספטמבר 2001. ר' Hertz Eli E., "The U.S - Israel Special Relationship", Myths and Facts, 2005.. למאמר המלא (באנגלית) לחץ כאן.

כמו כן, לאחרונה אף נשקלת הקמתה של קרן משותפת לצורכי מימון של מחקר מדעי וטכנולוגי בנושא הגנה מפני טרור. בין הנושאים בהם תעסוק הקרן יהיו מוכנות ותגובה למצבי חירום, חבלה, אבטחה, מז"פ ולוט"ר. ר' אתר המשרד לביטחון פנים, שיתוף פעולה ישראל-ארה"ב בנושא ביטחון פנים.

16 בשנות השישים החלה ארה"ב לגבש את האמנה למניעת הפצת נשק גרעיני. מספר ממשלים אמריקאים דרשו מישראל לצרף את חתימתה לאמנה ולחשוף את תוכניותיה הגרעיניות עד, כאמור, ההסכם בין הנשיא ניקסון וראש הממשלה גולדה מאיר (1969). יצוין כי קיימים דיווחים לפיהם ארה"ב שקלה בשנים האחרונות מספר פעמים את מדיניותה בנושא זה. ר' קרפין מיכאל, הארץ, 22/11/06; בן אלוף, הארץ, 20/12/08; סופר רוני, YNET, 06/05/09.

17 ר' מילר דיוויד, הארץ המובטחת מידי, ידיעות אחרונות, 2008, עמ' 14.

כך למשל, הממשל האמריקאי היה פעיל מאוד בכינון הסכם השלום בין ישראל ומצרים (1979) וחציו של כוח שמירת השלום בין שתי המדינות (MFO) מורכב מחיילים אמריקאים. ה-CIA אף מילא תפקיד מרכזי ביישום ופיקוח של הסכמי ווי (1998) בין ישראל לאש"ף. ר'American Help Keep the Peace, Jewish Virtual Library, 2000. למאמר המלא (באנגלית) לחצו כאן.

18 לביקורת על מאפיין זה ביחסים ר' מילר, עמ' 375.

19 בשנת 1996 לשם דוגמה, הצביעה ישראל כמו ארה"ב ב-95% מההצבעות. ר' Bard Mitchell B. and Pipes Daniel, How Special is the U.S-Israel Relationship?, Middle East Quarterly, 1997. למאמר המלא (באנגלית) לחצו כאן

20 בתקופת המשבר הכלכלי בישראל באמצע שנות השמונים, הממשל האמריקאי היה הגורם המרכזי שסייע לישראל. ר' Bard Mitchell B. and Pipes Daniel, How Special is the U.S-Israel Relationship?, Middle East Quarterly, 1997. למאמר המלא (באנגלית) לחצו כאן.

21 לטבלה המפרטת את הסיוע הכלכלי לישראל מהקמת המדינה ועד שנת 2008 ר' McArthur Shirl, "A Comprehensive Estimate of Total Direct U.S Aid to Israel: Almost 114 $ Billion", Washington Report on Middle East Affairs, 2008. למאמר המלא (באנגלית) לחצו כאן.

22 ישראל מקבלת את הסיוע בתנאים טובים יותר מכל מקבלי הסיוע האחרים. כל הסיוע שמועבר לממשלת ישראל אינו 'צבוע', קרי מוקצה לתוכניות מסוימות, והממשלה אינה נדרשת לדווח על אופן הקצאתה את הכסף. הכסף מועבר בסכומים גדולים בכל ראשית שנת כספים כך שישראל יכולה להשקיע את הכסף באגרות חוב אמריקאיות או להשתמש בו באופן אחר. ר' ברט רוני, "הסיוע האמריקאי לישראל: הערכה מחדש", עדכו אסטרטגי, כרך 10, גיליון 1, 2007.

23 כך למשל, בעקבות הסכם השלום עם מצרים (1979) שכלל את נסיגת ישראל מסיני, פריסה מחודשת של כוחות ישראלים והעברת בסיסי חיל אוויר לנגב, קיבלה ישראל מארה"ב פיצויים בסך שלושה מיליארד דולר. ר' Bard Mitchell B. and Pipes Daniel, How Special is the U.S-Israel Relationship?, Middle East Quarterly, 1997. למאמר המלא (באנגלית) לחצו כאן.

24 להסכם המלא כפי שמופיע באתר המשרד לתעשייה, מסחר ותעסוקה לחצו כאן.