הזדמנות אחרונה להפוך למעצמה כלכלית

המגזר הציבורי הוא המפתח לקפיצת המדרגה. בין השאר, נדרשים חזון מוסכם ואליטה מחויבת שמבינה את מורכבות האתגר ואת משמעויותיו; יש להטמיע ערכים של חיסכון, השקעה וחלוקת עושר; ויש לגבש הסכמה עקרונית בין המפלגות הגדולות כדי להבטיח המשכיות במדיניות הממשלה.

גידי גרינשטיין, דה-מרקר, 24/02/2009.

מיד לאחר כינון הממשלה החדשה, תעמוד ישראל בפני הזדמנות היסטורית להניע צמיחה מהירה שתהפוך את ישראל לאחת מ-15 המדינות המפותחות תוך 15 שנים.

אתגר זה אינו בגדר מותרות, זהו הכרח. תנאי הסף לכך הוא צמיחה בשיעור של 4% לנפש למשך עשור לפחות. הפער באיכות החיים בין ישראל למדינות המפותחות מסוכן. המגזר העסקי שלנו הוא מהמובילים בעולם והאוכלוסייה עשירה בהשכלה ובכישורים. בה בעת, איכות החיים ורמת השירותים הציבוריים נמוכים ועבור רבים הגירה מישראל מביאה לשיפור באיכות חייהם.

יתרה מכך, רגליה של הכלכלה חלשות. נטל הביטחון כבד, שיעור ההשתתפות בכוח העבודה נמוך, מערכת החינוך מדשדשת ובמקרים רבים השלטון המקומי חלש ומושחת. כתוצאה מכך, איכות החיים עלולה להמשיך ולהידרדר וההגירה מישראל עלולה להתגבש לכלל איום קיומי.

ואולם מערכת הבחירות הוכיחה שישראל לא ערוכה לקפיצת מדרגה ולא באמת רוצה בה. נכון שהבטחת יציבות מקרו-כלכלית היא הכרחית, ונכון גם שנדרשות רפורמות מבניות במינהל מקרקעי ישראל, בנמלים או בחברת החשמל. ואולם נושאים אחרים שהם הכרחיים לקפיצת המדרגה אינם עומדים על סדר היום.

המגזר הציבורי הוא המפתח לקפיצת המדרגה. בין השאר, נדרשים חזון מוסכם ואליטה מחויבת שמבינה את מורכבות האתגר ואת משמעויותיו; יש להטמיע ערכים של חיסכון, השקעה וחלוקת עושר; ויש לגבש הסכמה עקרונית בין המפלגות הגדולות כדי להבטיח המשכיות במדיניות הממשלה.

בנוסף, יש לנקוט כמה צעדים מעשיים. ראשית, יש לעצב מדיניות תעשייתית שתמצה את הפוטנציאל הקיים בנכסים הייחודיים של ישראל כגון מערכת הביטחון, אתרים היסטוריים רבים וקשר לעולם היהודי ובמגמות גלובליות חזקות ועקביות, כגון עלייתן של סין, הודו ואפריקה נוסף על ההזדקנות של אוכלוסיית אירופה וארה"ב. שנית, יש לארגן את שוק העבודה ולהתאים אותו לצמיחה מהירה ומתמשכת על יסוד אמנה בין העובדים, המעסיקים והממשלה שתביא להגברת הגמישות התעסוקתית. שלישית, יש לעודד צמיחה כלכלית שמונעת על ידי השלטון המקומי ברמה האזורית. לשם כך, יש לאחד רשויות קטנות, להעצים ראשי רשויות ולהילחם בשחיתות.

ההזדמנות הנדירה הניצבת לפתחה של ישראל נובעת מצירוף של שלוש נסיבות: הממשלה החדשה תיהנה מיציבות ומכוח רב לקבל החלטות למשך שנתיים לפחות; מערכת היחסים בין יו"ר ההסתדרות, עופר עיני, לנשיא התאחדות התעשיינים, שרגא ברוש, עשויה להתברר כהזדמנות להגיע לאמנה הנדרשת ביחסי העבודה; והמשבר העמוק יוצר נכונות להתפשר בקרב עובדים, מעסיקים וממשלה.

לכן, ביום שלאחר כינון הממשלה על ראש הממשלה לסמן את היעד הלאומי של הפיכתה של ישראל לאחת מ-15 המדינות המובילות ולהניח את התשתית למימושו. לאחר שיבוצעו הצעדים שיבטיחו את היציבות המקרו-כלכלית, יש למנות כוחות משימה לעיצוב מדיניות תעשייתית גלובלית וייחודית, להזמין את עיני וברוש למפגש עם שר האוצר לעיצוב אמנה חדשה לשוק העבודה ולהורות לשר הפנים להכין את הרשויות המקומיות לצמיחה מהירה בשטח שיפוטן. אם כך ייעשה, נדע שאכן קפיצת המדרגה של ישראל נהפכת ליעד שאנו פועלים להשגתו.

לחצו כאן למאמר מקורי בדה-מרקר.

גידי גרינשטיין הוא מייסד ומנכ"ל מכון ראוּת לחשיבה אסטרטגית.