'עמידה איתנה' לניצחון בחזית האזרחית

מסמך זה מציג מסגרת תפיסתית לארגון מחדש של העורף במצבי משבר, על יסוד הרעיון של 'עמידה איתנה'. ההנחה שעומדת ביסוד מסמך זה היא שהחזית האזרחית הפכה לזירה מרכזית של הביטחון הלאומי של ישראל. מסמך זה הוגש ואומץ ע"י ועדת אילון לבחינת מוכנות העורף.

תקציר

המושג 'חזית אזרחית' דן בהתמודדותה של מדינת ישראל ושל החברה הישראלית עם מצבי חירום שעלולים להיווצר כתוצאה ממלחמה או מאסון טבע.

'חזית אזרחית' מורכבת משתי מערכות עיקריות:

  1. מוסדות המדינה ובכללם הממשלה, הכנסת, צה"ל, כוחות הביטחון, כוחות החירום וההצלה, רשויות מקומיות וכל גורם אחר שהוא בעל סמכות מכוחה של המדינה;
  2. 'רשת אזרחית' שכוללת את כלל האוכלוסייה, את גופי החברה האזרחית, את המגזר העסקי, ואף משקי בית ופרטים. מרכיב נוסף וייחודי ברשת האזרחית של ישראל הוא העולם היהודי והפזורה הישראלית.

מערכות אלה שלובות זו בזו אך גם שונות האחת מהשנייה במגוון היבטים כגון מבנה, ערכים, ניהול או מקורות ההנעה וההשראה.

בעשרים השנים האחרונות החזית האזרחית הופכת חזית מרכזית – יריביה המרכזיים של ישראל מפנים את עוצמתם הצבאית אל עבר 'הבטן הרכה' של ישראל שהיא העורף. הם עושים זאת כדי לסכל ניצחונות ישראלים בזירה הצבאית והמדינית. זאת ועוד, בתרחישים מסוימים החזית האזרחית תהיה הזירה המרכזית ואולי אף הזירה היחידה שבה תעמוד מדינת ישראל למבחן עליון (כפי שקרה במלחמת המפרץ הראשונה (1991) או בתרחיש של אסון טבע).

ואולם, תפיסת הביטחון הלאומי הנוכחית מייחסת לחזית האזרחית חשיבות משנית – על פי תפיסה זו, הניצחון של ישראל יושג בחזית הצבאית. לכן, שאר הזירות – האזרחית, המדינתית, הדיפלומטית או התקשורתית – סובלות מהזנחה מבחינת היקף המשאבים החומריים, החשיבה ותשומת הלב של מקבלי ההחלטות. לכן, קיים פער בין האתגר שניצב לפתחה של ישראל, מצד אחד, לבין תפיסת הביטחון הלאומי וטיב המענה, מצד שני.

לכן, ישראל צריכה לדעת לנצח גם בחזית האזרחית – סיפור הניצחון הלאומי של מדינת ישראל במקרה של מלחמה צריך להתבסס על שני סיפורי ניצחון השזורים זה בזה: בחזית הצבאית ובחזית האזרחית כאחד.

'סיפור הניצחון' בחזית האזרחית יהיה סיפור של 'עמידה איתנה' – 'עמידה איתנה' משמעה היכולת לעבור משבר מבלי לשבור את המרקם החברתי או להתנכר לערכים אנושיים ולאומיים. עם תום המשבר, האתגר הוא לשוב למצב המקורי ואף לצאת מחוזקים. עמידה איתנה של ישראל עשויה להפוך לנכס אסטרטגי ואף לחלק מן ההרתעה הישראלית.

סיפור הניצחון של החזית האזרחית יתגבש בהתנהלות ויקבע בתודעה. הוא לא יקבע על-פי מספר ההרוגים או מידת ההרס – הניסיון ההיסטורי מראה שסיפורי ניצחון של חברות שעמדו בפני אתגר עליון שהופנה אל אוכלוסייתן תלויים בראש ובראשונה באופן שבו נענתה החברה לאתגר שניצב לפתחה. זהו הניסיון של בריטניה (1940) או ניו-יורק (2001). קרי, מספר הנפגעים או היקף ההרס אינם הגורמים המרכזיים שמעצבים את סיפור הניצחון.

ארבעה מבחנים של החזית האזרחית יעצבו את ארבעת הפרקים של סיפור הניצחון – קיימים ארבעה שלבים שבהם תיבחן 'העמידה האיתנה' של מדינת ישראל והם אלה שמעצבים את סיפור הניצחון: היערכות; התעשתות והתארגנות מחדש; התנהלות בחירום; ומבחן 'היום שאחרי'.

אבן הראשה של העמידה האיתנה היא 'סיפור ניצחון' לאומי שייכתב מראש ויהפוך לנחלת הכלל – עמידה איתנה של החזית האזרחית מחייבת הירתמות של כלל האוכלוסייה כולל פרטים, משקי בית, עסקים ועמותות. כדי שרבבות רבות של אנשים וארגונים ידעו להיערך כיאות מבעוד מועד ולפעול נכון בשעת חירום יש להגדיר את מערך הציפיות בבירור ומראש.

כדי לנצח בחזית האזרחית יש להטמיע 'תרבות של מוכנות' – המושג 'תרבות של מוכנות' מתייחס למכלול של ערכים, סדרי עדיפויות, תבניות התנהלות והרגלים שמוטמעים בכל הרבדים של החברה במטרה להכינה להתמודדות עם מצבי חירום.

שותפות בין מוסדות הממשלה לרשת האזרחית יוצרת את התשתית ל'תרבות של מוכנות' – תרבות של מוכנות מחייבת מסגרת של התארגנות ותיאום בין מוסדות המדינה לרשת האזרחית. במסגרת זו, מוסדות המדינה צריכים להמשיך בתפקידם המסורתי של אימון והכשרת כוחות מערך העורף; טיפוח מוסדות, חקיקה, רגולציה, תקינה ואכיפה; יצירת תמריצים ובנית התשתיות הפיזיות הנדרשות לצורך פעולת הרשת האזרחית בשעת חירום.

לפיכך מכון ראוּת ממליץ:

  1. לאמץ את סיפור הניצחון של 'העמידה האיתנה' כסיפור הניצחון הלאומי (ר' נספח א').
  2. בשלב הראשון – ליצוק את היסודות של 'העמידה האיתנה'. בין השאר, יש להקים פורום להיערכות לשעת חירום שהוא משותף למוסדות המדינה ולרשת האזרחית; לקיים דיונים קבועים בממשלה, בכנסת וברשויות המקומיות אודות היערכות לשעת חירום; לקבוע ימי מוכנות לאומיים; לחייב ארגונים ומוסדות להיערך לשעת חירום; להכשיר אלפי אזרחים כמגיבים ראשונים; ולעודד משקי בית להצטייד בערכות חירום מבעוד מועד.
  3. לעדכן את תפיסת הביטחון הלאומי של ישראל ולכלול בה פרק המתייחס לניצחון בחזית האזרחית על בסיס 'עמידה איתנה'. בהקשר זה, אנו ממליצים למנות את המועצה לביטחון לאומי כגוף האחראי לעיצוב האסטרטגיה הלאומית בחזית האזרחית ולכלול פרק העוסק בנושא זה בהערכת המצב הלאומית המוצגת לממשלה.
  4. להרחיב את משמעויותיו של סיפור הניצחון בחזית האזרחית למספר זירות בעלות חשיבות לאומית במצבי חירום כגון: שימוש בתשתיות אזרחיות; חקיקה, רגולציה ותקינה; תקשורת והסברה; רתימת העולם העסקי; תפקידו של העולם היהודי; או המדיניות כלפי אזרחי ישראל הערבים.

למסמך המלא לחצו כאן