בהקשר זה, מכון ראות מזהה שלושה סדרי יום מרכזיים הרווחים בקרב המתונים, בהם אנשי פת"ח, אשר תמכו מסורתית בפתרון שתי מדינות לשני עמים:

מחנה 'הסכם קבע עם ישראל' - קבוצה זו תומכת במו"מ על הסכם קבע אחד כולל אשר יפתור את כל הסוגיות התלויות ועומדות בין ישראל לפלסטינים ויביא להקמתה של מדינה פלסטינית. הסכם כזה יכלול 'סוף סכסוך' 'וסופיות תביעות'.

נשיא הרש"פ אבו-מאזן הוא האדם המזוהה יותר מכל עם סדר יום כזה.

מחנה 'מדינה פלסטינית תחילה' - קבוצה זו תומכת בבינוי יכולותיה של הרש"פ כדי להכשיר את הקרקע לקראת כינונה של מדינה פלסטינית. פרויקט בינוי המדינה הפלסטינית חשוב יותר בעיניהם מאשר המו"מ על הסכם הקבע.

ראש ממשלת הרש"פ (ברמאללה) סלאם פיאד הוא המזוהה ביותר עם סדר יום זה.

מחנה 'המאוכזבים'/ 'המפוכחים' - קבוצה זו תומכת באופן תיאורטי בפתרון המבוסס על עיקרון שתי המדינות, אבל רואה במו"מ הנוכחי מו"מ עקר וחושדת שחלון ההזדמנויות ליישום פיתרון שתי המדינות כבר חלף. אנשי קבוצה זו קוראים לבחון פתרונות אחרים וביניהם פתרון המדינה האחת (מדינת כל אזרחיה/ מדינה דו-לאומית).

אחד מיועציו הקרובים של אבו-מאזן, אחמד ח'אלידי, פרסם מאמר ברוח זו בגארדיאן הבריטי לפני מספר חודשים.

מכון ראות התריע בעבר שההיפוך כלפי עיקרון שתי המדינות מחלחל גם ללב המחנה הפלסטיני 'המתון', בקרב אלה שהיו מזוהים יותר מכל עם עיקרון הפשרה ההיסטורית. עמדה זו עלולה להוביל לכדי היפוך רשמי בתנועה הלאומית הפלסטינית כלפי עיקרון שתי המדינות.

מקורות

האקונומיסט, 26/8/008, למאמר המלא

אחמד ח'אלידי, הגארדיאן, 13/12/07, למאמר המלא

ח'אלד אבו טועמה, הג'רוסלם פוסט, 7/6/08, למאמר המלא