שירות התגוננות אזרחית (הג"א)

'שירות התגוננות אזרחית' (הג"א) הוקם במהלך מלחמת השחרור (1948) והיה אחראי על היערכות העורף במדינת ישראל. עם הקמתו של פיקוד העורף ב-1992 העבירה הממשלה את האחריות ואת הסמכויות של הג"א לפיקוד העורף.

הגדרה

'שירות התגוננות אזרחית' (הג"א) הוקם במהלך מלחמת השחרור (1948) והיה אחראי על היערכות העורף במדינת ישראל. הגוף עוגן בחוק ב- 1951, אז נקבעו תפקידיו וסמכויותיו.1

רקע

גוף ההתגוננות האזרחית בישראל קם במהלך מלחמת השחרור, לאחר ההפצצה המצרית על תל-אביב במאי 1948, במהלכה נהרגו ונפצעו אזרחים רבים. בעקבותיה הוקם 'שירות התגוננות בפני הרעשות', שבא להגן על אזרחים מפני מתקפות אויב והיה אמון על הכנת האזרחים להתקפות מהאוויר, ועל פעולות חילוץ והצלה בזמן חירום.2 עם העברת חוק הג"א בכנסת (1951) שינה הארגון את שמו ל'שירות ההתגוננות האזרחית' (הג"א).3

עד סוף שנות ה-60 לא הושקע מאמץ רב בהכנת העורף לשעת חירום. זאת מתוך תפיסה כי עיקר הלחימה מתנהלת בחזית והיא הזירה החשובה. במלחמת יום הכיפורים השתנתה במקצת תפיסה זו, פעילות תדרוך האזרחים בשעת חירום הוגברה והועלתה רמת ההתארגנות בעורף.4

בשנת 1977 הוחלט על איחוד מפקדת הג"א עם מחלקת הגמ"ר (הגנה מרחבית)5 שהייתה כפופה למטכ"ל. כתוצאה מכך הוקמה מקחל"ר (מפקדת קצין חיל ראשי להג"א ולהגמ"ר).

עד תחילת שנות ה-90 פעל מערך הג"א באמצעות שלוש מפקדות הכפופות לאלופי הפיקודים (מפקדת העורף בצפון, במרכז ובדרום). ב-1988 ערך הג"א את תרגיל ההתגוננות הארצי הראשון במוסדות חינוך בישראל ומאז הפך תרגיל ההתגוננות הארצי לאירוע שמתקיים מדי שנה בכל בתי הספר במדינה. 6

לאחר מלחמת המפרץ הראשונה (1991), וירי טילי סקאד על העורף הישראלי חלה נקודת מפנה במערך העורף בישראל. בעקבות המלחמה הוחלט על הקמתו של חיל חדש שיבצע את משימותיו של שירות הג"א. בהתאם לזאת, הוקם פיקוד העורף בצה"ל, שהפך לגורם האחראי על הכנת האוכלוסייה האזרחית למצבי חירום ועל משימות הצלת חיים.7

תפקידים וסמכויות

במסגרת חוק הג"א נקבע:8

  • תפקידיו הניהוליים וסמכויותיו הארגוניות - לממשלה הוענקה הסמכות להכריז על מצב מיוחד בעורף. תחת חוק הג"א נקבעו סמכויות תכנון וביצוע של תוכניות ארציות להתגוננות אזרחית, תיאום בין משרדי הממשלה, השלטון המקומי ומפעלים פרטיים, תדרוך האוכלוסייה וציודה באמצעי התגוננות;

  • מקלטים - נקבעה חובת התקנת מקלטים בבתים, מיקומם ומתן סמכויות לתחזוקתם. האחריות ליישום ההוראה הוטלה על הרשות המקומית;

  • ציוד ואימוני עובדים במפעלים - בסמכות שר הביטחון לחייב החזקת ציוד במפעלים לצורך התגוננות אזרחית. בעלי המפעלים מחויבים לקיים אימוני הג"א לעובדיהם ולרכוש ולהתקין ציוד מיוחד במפעלים;

  • מצב הכן בהתגוננות אזרחית - החוק נותן רשות לשר הביטחון להכריז על מצב הכן בהג"א. במצב זה מתבצעות פעולות כמו פינוי רכוש מהמקלטים, ואיפול לצרכי תמרונים;

  • חומרים מסוכנים - לשר הביטחון הסמכות להכריז על חומרים מסוימים כמסוכנים, להורות על אופן אחסנתם או טיפול בהם ולאסור על העברתם ממקום למקום;

מאז הקמת הג"א וחקיקת חוק הג"א בכנסת (1951) חלו שינויים רבים בחוק. רוב השינויים נבעו מצורכי עדכון והתמודדות עם המציאות החדשה שהשפיעה על התנהלות העורף.9

במסגרת חוק הג"א הוענקה לשר הביטחון הסמכות לביצוע הוראות החוק.10 כמו כן הוענקו סמכויות המאפשרות להג"א לקיים שיתוף פעולה עם גורמים אזרחיים המופקדים על טיפול באוכלוסייה, כגון השלטון המקומי, המשטרה , גופי הכבאות וההצלה.11

עם הקמתו של פיקוד העורף ב-1992 העבירה הממשלה את האחריות ואת הסמכויות של הג"א לפיקוד העורף.12 מהלך זה מהווה ביטוי נוסף למעבר מהתפיסה הישנה שהפרידה בין האחריות על הלחימה בחזית (תפקידו של צה"ל) וההגנה על העורף (תפקידו של ארגון אזרחי) לבין התפיסה החדשה שבה האחריות על הלחימה בחזית ועל הטיפול בעורף כאחד מרוכזת בידי מערכת הביטחון.13


1 ר' חוק הג"א תשי"א-1951, ואתר פיקוד העורף.

2 ר' אתר פיקוד העורף ואתר הכנסת, לקסיקון המונחים, הערך: מלחמת העצמאות.

3 ר' יובל קמחי, תפיסת ביטחון פנים של משרד לביטחון פנים - האם היא ריאלית במציאות הישראלית?, (המרכז למחקר אסטרטגי ולמדיניות, המכללה לביטחון לאומי, צה"ל, ינואר 2007), עמ' 17-16.

4 עד שנת 1967 לא הושם דגש מיוחד על הכנת העורף. יחידות העורף לא צוידו ולא אורגנו לקראת אפשרות של מלחמה עם פגיעות בעורף. במלחמת ששת הימים הופגזה ירושלים, והעיר נתניה הופצצה ע"י מטוס עיראקי. פגזים ופצצות פגעו גם בכפר סבא ובמבואות תל אביב. אירועים אלה הביאו לשינוי גישה בארגון מערך העורף. במלחמת יום הכיפורים התברר כי יש צורך להדריך את האוכלוסייה כיצד להתארגן ולפעול בשעת חירום. מדינת ישראל למדה כי במצבים מסוימים כוחות ההצלה לא יוכלו להגיע מייד למקום האירוע, ולפיכך צריכים האזרחים להיות מאורגנים ולהתחיל מיד בפעולות הצלה. (ר' אתר פיקוד העורף, 'פיקוד העורף - רקע היסטורי להקמה' ומאיר אלרן, בל נפנה עורף לחזית האזרחית, (עדכן אסטרטגי, כרך 10, גיליון 1, יוני 2007).

5 מחלקת הגמ"ר: ראשיתה עם הקמת ההתיישבות החקלאית החדשה בארץ ישראל והקמת כוח מגן להגנת היישובים. לאחר התגברות ההתנכלויות והטרור נגד היישוב העברי גובשה תפיסת הגנה מרחבית, וכוחות המגן שהוכנו ביישובים היוו את קו המגן העיקרי נגד פלישת מדינות ערב במלחמת השחרור. עד מלחמת ששת הימים היו היישובים מאורגנים במסגרת גושים, שהיו כפופים ישירות לפיקוד המרחבי ותואמו על ידי קצין הגמ"ר. לאחר 1967 בוטלו הגושים, והחבלים הוכפפו לחטיבות המרחביות הפרוסות או למחוזות. (ר' אתר פיקוד העורף, פיקוד העורף - רקע היסטורי להקמה).

6 תרגיל ההתגוננות הארצי מתקיים מדי שנה בשיתוף מלא של פיקוד העורף וגורמי חירום שונים. התרגיל מהווה חלק מהכנת מערכת החינוך למצבי חירום ומאפשר לתרגל מעל ל-25% מכלל אוכלוסיית מדינת ישראל בתרחישי חירום. (ר' מצגת: תרגיל מוסדות חינוך ארצי, משרד החינוך, ואתר פיקוד העורף.: פיקוד העורף - רקע היסטורי להקמה).

7 ר' אתר פיקוד העורף: מלחמת המפרץ - הרקע להקמת הפיקוד הרביעי.

8 ר' חוק הג"א תשי"א - 1951.

9 דוגמאות לכך ניתן למצוא במקבץ תקנות התגוננות אזרחית תשנ"א. למשל, בפרק א' של אותו המקבץ, מופיעה ההגדרה המעודכנות למושג 'ערכת מגן'. זאת, עקב המתיחות בין ארה"ב ועיראק והסבירות הגבוהה למלחמה עם עיראק. (ר' חוק התגוננות אזרחית, תקנות התגוננות אזרחית (ערכות מגן), תשנ"א - 1990, פרק א' (1)).

10 יובל קמחי, תפיסת ביטחון פנים של משרד לביטחון פנים - האם היא ריאלית במציאות הישראלית?, המרכז למחקר אסטרטגי ולמדיניות המכללה לביטחון לאומי, צה"ל, עמ' 16-17, תל אביב, ינואר 2007.

11 שם.

12 ר' אתר פיקוד העורף: מלחמת המפרץ - הרקע להקמת הפיקוד הרביעי.

13 ר' אל"מ הרצל שפיר, מערך העורף - איומים, היערכות ומבט לעתיד - דוח צוות העבודה, כנס הרצליה ה-3, 2-4 בדצמבר 2002.