מגה-קהילה

מגה-קהילה היא רשת של ארגונים משלושת המגזרים (הממשלתי, העסקי והשלישי) שמשתפים פעולה כדי להתמודד עם אתגר, שאי אפשר לפתור אותו במסגרת הכלים הקיימים. גרעין היזמים של מגה-קהילה עשוי לצמוח מקרב כל אחד משלושת המגזרים כשהרשת שואפת לפעול ללא יד מכוונת.

הגדרה

מגה-קהילה היא רשת של ארגונים ממשלתיים, ארגונים עסקיים וארגוני מגזר שלישי שמשתפים פעולה על בסיס אינטרסים או חזון משותף, כדי להתמודד עם אתגר שאי אפשר לפתור אותו במסגרת הכלים הקיימים.1 הרשת פועלת ללא יד מכוונת ותוך ניצול היכולות והמשאבים הייחודיים של כל אחד מחבריה.2

מאפיינים של מגה-קהילה

מגה-קהילות שונות זו מזו בגודל, במידת מיסוד היחסים בין חבריהן, בזירה הגאוגרפית בה הן פועלות ובסוגיות סביבן הן קמות. יחד עם זאת, ישנם מספר מאפיינים משותפים למגה-קהילות:3

  • מגה-קהילות קמות סביב אתגרים הסתגלותיים - הצורך להקים מגה-קהילה נובע מאתגר שאי אפשר לפתור אותו באמצעות הכלים הקיימים, משום שהוא חושף פער בין הערכים והתפיסות המקובלות לבין המגמות המשתנות במציאות. חברי הרשת עשויים לחלוק בתחילה על האסטרטגיה הרצויה לפתרון האתגר, אך הם צפויים לגבש חזון או אינטרסים משותפים בהמשך.

  • השתתפות בעלי עניין משלושת המגזרים: הממשלתי, העסקי והשלישי - מגה-קהילות שואפות לכלול בין חבריהן את כל בעלי העניין ובעלי ההשפעה (Stakeholders) סביב האתגר המשותף. חברי הרשת משתייכים לכל שלושת המגזרים: הממשלתי, העסקי והשלישי.4 תפיסה זו נובעת מהבנה כי אתגרים מורכבים מחייבים ניצול של היכולות והמשאבים הייחודיים של כל המגזרים המעורבים, קרי כל החברים ברשת.5

  • מבנה רשתי לא היררכי6 - מגה-קהילות זקוקות למספר עקרונות שיסדירו (אף שלא בהכרח מבחינה רשמית-משפטית) את הקשרים בין החברים הרבים ואת אופן זרימת המידע ביניהם. עם זאת רצוי שלא יהיה במגה-קהילות מבנה היררכי או 'מוח מרכזי' שיקבע את התנהלותן 'מלמעלה למטה' (top-down).7

  • 'גרעין היזמים' של מגה-קהילה יכול לצמוח מקרב שלושת המגזרים - על מנת שמגה-קהילה תקום יש צורך ב'גרעין יזמים' שיצור את המסגרת הראשונה לתחילת פעילותה. גרעין זה יכול להשתייך לכל אחד מן המגזרים השונים: הממשלתי, העסקי או השלישי. קיומו של 'גרעין יזמים' דרוש כדי להתניע את בעלי העניין לשתף פעולה באופן אפקטיבי סביב האתגר.8

  • יכולת הסתגלות וגמישות - לעומת הסכמי שותפות שונים הקובעים מראש את תנאי השותפות ומסגרת הקשרים בין חבריהן,9 מגה-קהילות מאופיינות בדינמיות רבה, כך שגודל הרשת, יעדיה ודרכי פעולתה ישתנו בהתאם למגמות המתפתחות במציאות.

רקע

מגה-קהילה היא תופעה עכשווית שנועדה לתת מענה לאתגרים מורכבים בעידן הגלובלי החדש. בעידן זה מתפתחות תפיסות חדשות במנהל הציבורי,10 לצד פיתוחים טכנולוגים שמעניקים כוח והשפעה לאנשים פרטיים, לחברות ולארגונים, וכתוצאה מכך משנים את דרכי ההתקשרות בינם לבין מערכות המדינה.11

תהליכים אלו הובילו לשינויים בתפיסות הניהול המקובלות, תוך מעבר מעקרונות של 'פיקוד ושליטה' (top-down) לעקרונות של שיתוף פעולה בין מגזרים שונים (ולעיתים גם בין מדינות) כדי להשיג מטרות משותפות.12

במציאות חדשה זו, מגה-קהילות הופכות לכלי נפוץ ויעיל להתמודדות עם אתגרים כגון: אסונות טבע,13 איכות סביבה,14 פיתוח כלכלי בר-קיימא, התמודדות עם מגפת האיידס15 או עם תופעות כמו טרור ביולוגי.16 יש לציין כי מגה-קהילות יכולות לתרום גם להתמודדות של מדינות עם אתגרים ביטחוניים מורכבים.


1 ר' בהקשר זה את המושג אתגר הסתגלותי של רון חפץ: אתגר הסתגלותי הוא בעיה ייחודית בה הפערים שבין התפיסה למציאות לא נפתרים בעזרת נהלים ידועים או ידע קיים. על מנת להתקדם לעבר הפתרון, יש להמציא רעיונות, לבצע פעולות ואף לשנות את התפיסה כך שיתאימו למציאות החדשה. (ר' Ronald Heifetz, Leadership without Easy Answers, (Harvard University Press, 1998), p. 35).

2 מגה-קהילה היא מקום מפגש פיזי (כנס, אירוע וכו') או רעיוני (ברשת האינטרנט למשל) של גורמים מכל המגזרים שמתמודדים עם אתגר משותף. (ר' Reginald Van Lee, Mark Gerencser, Fernando Napolitano and Christopher Kelly, Megacommunities: How Leaders of Government, Business and Non-Profits Can Tackle Today's Global Challenges Together,(Palgrave Macmillan, 2008), chapter 15.

3 ר' ( Chris Kelly, Mark Gerencser, Fernando Napolitano and Reginald Van Lee, "The Defining Features of a Megacommunity", Excerpted from The Megacommunity Way: Mastering Dynamic Challenges with Cross-Boundary Leadership, published as a Strategy+Business Reader by Booz Allen Hamilton, July 2007.

http://www.boozallen.com/media/file/Defining_Features_Megacommunity.pdf).

4 הרכב הרשת עשוי לכלול גם שחקנים גלובליים כגון חברות בין-לאומית, האו"ם, הבנק העולמי וארגונים יהודיים בתפוצות.

5 השונות במאפייני השחקנים ברשת היא אחת ממקורות עוצמתה. לדוגמה, ארגונים עסקיים יכולים לתרום למגה-קהילה הון וכישורי ניהול; גורמים ממשלתיים מביאים למגה-קהילה ראיה מערכתית, לגיטימציה ציבורית, אחריות, סמכויות והון; ארגונים לא-ממשלתיים תורמים למגה-קהילה לגיטימציה ציבורית וידע ייחודי כמו היכרות מקרוב עם צרכי השטח הייחודיים. (ר' Tri-Sector Partnerships: Contributing to Community Development).

6 רשתות שאינן היררכיות עשויות להיחשב לרשתות 'חסרות סקאלה' (Scale Free Networks): רשת שיש בה מעט רכזות גדולות (בעלות מספר רב של צמתים), והרבה צמתים קטנים (שקשורים למספר קטן של צמתים אחרים). הרכזות שולטות למעשה במערכת כולה. דוגמה לרשת מסוג זה היא מערכת נתיבי התעופה בארה"ב, שבה מספר גדול של נמלי תעופה קטנים המחוברים זה לזה באמצעות כמה רכזות גדולות (כמו שדות התעופה בניו-יורק ובאטלנטה). (ר' אלברט-לסלו ברבאשי, קישורים: המדע החדש של רשתות, (תל אביב: ידיעות אחרונות, 2004), ע' 99).

7 המבנה של רשתות חסרות סקאלה הוא אחד המאפיינים המייחד את המושג מגה-קהילה ממושגים אחרים כמו 'שותפות בין-מגזרית', או 'מוח מרכזי' כלכלי-חברתי' שבהן יש גורם שקובע את גבולות הדיון ומנהל אותו.

8 גרעין יזמים אינו מחליף את תפקידו של מוח מרכזי או יוצר מבנה היררכי. הוא לא מנהל את הרשת של מגה-קהילה, אלא יוזם אותה בלבד.

9 ר' למשל את המועצה הלאומית הכלכלית חברתית, כדוגמה לשותפות בין-מגזרית המקובעת במבנה קבוע (מועצה) וחלוקת תפקידים ברורה.

10 בעידן הנוכחי גוברת התופעה של שינוי מאזן הכוחות בין הממשלה למגזרים האחרים הפועלים במדינה. (ר' למשל את המגמות החדשות במנהל הציבורי במדינות המפותחת והמתפתחות כאחד Gowher Rizvi (Ash Institute for Democratic Governance & Innovation Harvard University), "Tri-sector Governance: From Hierarchical Government to Co-Produced Governance", Speech given at the 6th Global Forum for Reinventing Government, Seoul, May 24 - 27, 2005.

http://www.innovations.harvard.edu/cache/documents/7716.pdf.

ר' גם את המאמצים של ממשלת ישראל להגדיר מחדש את היחסים בינה לבין החברה האזרחית והמגזר העסקי ("ממשלת ישראל, החברה האזרחית והקהילה העסקית: שותפות, העצמה ושקיפות", מסמך מדיניות, ירושלים, פברואר 2008).

11 להרחבה בנושא מאפייני העידן הגלובלי ר' תום פרידמן, העולם הוא שטוח - העולם הגלובלי: החיים במציאות חדשה, (תל אביב: אריה ניר, 2006).

12 ר' מושג ראות 'שותפות בין-מגזרית', כמו כן ר' רותי סיני, 'מצדקה להשקעה חברתית', הארץ, 12/6/08 ו- Perlas Nicanor, Shaping Globalization: Civil Society, Cultural Power and Threefolding, (South Africa: Kima Global Publishers, 2000) chapter 15..

13 לדוגמה, במדינת פלורידה בארה"ב הוקמה מגה-קהילה סביב הבעיה של סופות ההוריקן השנתיות וההרסניות. מסוף שנות ה- 90 גובשה בפלורידה גישה חדשנית לשיפור ההיערכות, המענה והשיקום של התושבים לסופות ההוריקן הנפוצות באזור. במסגרת זו יצרה פלורידה מנגנונים לשיתוף פעולה עם גורמים עסקיים, התאחדויות מסחר, עמותות ועוד. כמו כן, טופחה 'תרבות של היערכות' שפיתחה את תודעת האחריות של התושבים לגורלם, מעבר לאחריות הרשויות. ר' מאמרו של מושל פלורידה לשעבר, ג'ב בוש בנושא: Jeb Bush and Deirdre Finn, "A Bottom-up Strategy for Catastrophic Events", Strategy + Business, issue 48, Autumn 2007, pp. 5-6.

http://www.strategy-business.com/media/file/sb48_07309.pdf

14 דוגמה למגה-קהילה שהוקמה סביב בעיה אקולוגית היא 'קרן שונית האלמוגים הגדולה' באוסטרליה (Great Barrier Reef Foundation) שהוקמה בעקבות יוזמה של אנשי עסקים ושילבה בתוכה אנשי מחקר, ארגונים להגנת השונית וגורמים ממשלתיים. הקרן פעלה לתאם ולעודד שיתוף פעולה בין הגורמים הרבים המעורבים בשונית, בין השאר על ידי גיבוש הגדרה ברורה של האתגר המשותף והחזון להתמודדות עימו ויצירת תמריצים לגורמים השונים להירתם לטובת היעד המשותף. (ר' Christopher Kelly, "A Megacommunity at Work on Great Barrier Reef", Carnegie Council, December 2007).

http://www.cceia.org/resources/audio/data/000163.

15 דוגמה למגה-קהילה שהוקמה סביב מגפת האיידס היא תרגיל סימולציה שנערך בהודו (10/2003) בו השתתפו חברות עסקיות מקומיות ובין-לאומיות, ארגונים לא-ממשלתיים וגורמי ממשל הודים, שהונחה ע"י חברת Booz Allen Hamilton לייעול שיתוף הפעולה בין כל הגורמים הנ"ל בהתמודדות עם מגפת האיידס בהודו. (ר' אתר Booz Allen Hamilton).

16 בנושא הטרור הביולוגי ר' את שיתוף הפעולה שנוצר בוושינגטון בארה"ב, ב-2001 להגברת האפקטיביות של גופים ממגזרים שונים במלחמה נגד הטרור הביולוגי בארה"ב. (ר' Gary Ahlquist and Heather Burns, Bioterrorism: Improving Preparedness and Response, Booz Allen Hamilton, 2002).

מקורות נוספים
  • ברבשי, אלברט-לסלו, קישורים: המדע החדש של רשתות, תל אביב: ידיעות אחרונות, 2004.
  • פרידמן, תום, העולם הוא שטוח - העולם הגלובלי: החיים במציאות חדשה, תל אביב: אריה ניר, 2006.
  • משרד ראש הממשלה, האגף לתכנון מדיניות, "ממשלת ישראל, החברה האזרחית והקהילה העסקית: שותפות, העצמה ושקיפות", מסמך מדיניות, ירושלים, פברואר 2008.

http://www.pmo.gov.il/NR/rdonlyres/8B456F77-9B3A-4321-AF8F-875D27C8D384/0/policy.pdf

  • Heifetz, Ronald, Leadership without Easy Answers, Harvard University Press, 1998.
  • Perlas, Nicanor, Shaping Globalization: Civil Society, Cultural Power and Threefolding, Kima Global Publishers, 2000.

http://www.globenet3.org/pubs.shtml

  • Van Lee, Reginald, Mark Gerencser, Fernando Napolitano and Christopher Kelly, Megacommunities: How Leaders of Government, Business and Non-Profits Can Tackle Today's Global Challenges Together, Palgrave Macmillan, 2008.
  • Bush, Jeb and Deirdre Finn, "A Bottom-Up Strategy for Catastrophic Events", Strategy+Business Magazine, Autumn, 2007.

http://www.strategy-business.com/media/file/sb48_07309.pdf

  • Himberger, Douglas, David Sulek, and Stephen Krill Jr. "When There Is No Cavalry", Strategy+Business Magazine, Autumn, 2007.

http://www.strategy-business.com/media/file/sb48_07309.pdf

  • Kelly, Christopher, "A Megacommunity at Work on Great Barrier Reef", Carnegie Council, December 17, 2007 (podcast).

http://www.cceia.org/resources/audio/data/000163

  • Rizvi, Gowher (Ash Institute for Democratic Governance & Innovation Harvard University), "Tri-sector Governance: From Hierarchical Government to Co-Produced Governance", Speech given at the 6th Global Forum for Reinventing Government, Seoul, May 24 - 27, 2005.

http://www.innovations.harvard.edu/cache/documents/7716.pdf