דו"ח הצמיחה – אסטרטגיות לצמיחה בת קיימא ולהתפתחות מכלילה

הדו"ח מציג את הניסיון המצטבר בדבר מרכיבי המדיניות, ההשקעות והפוליטיקה המחוללים צמיחה גבוהה, מכלילה ובת קיימא. הדו"ח הוא תוצר עבודתה של ועדה שהורכבה מ-19 אנשי מדיניות, ממשל ועסקים מובילים.

הקדמה

מ-1950 ואילך צמחו 13 משקים בקצב שנתי של לפחות שבעה אחוזים במשך 25 שנה. בקצב זה, המשק כמעט מכפיל את עצמו מדי עשור. צמיחה מעין זו מעידה על ניצול משאבי המדינה ומיצוי טוב יותר של הפוטנציאל שלה. דו"ח הצמיחה עוסק בסיבות לצמיחה גבוהה ובת קיימא זו, בהשלכותיה ובדינמיקות הפנימיות המאפיינות אותה. הדו"ח הוא תוצר עבודתה של ועדה שהורכבה מ-19 אנשי מדיניות, ממשל ועסקים מובילים שעסקה בנושא במשך שנתיים.1

הועדה בדקה מה ידוע על צמיחה מואצת ומה הן המשמעויות הפרקטיות שמקבלי ההחלטות יכולים להפיק מידע זה? על מנת לגבש את המלצותיה, הועדה עשתה שימוש במחקר אקדמי, בניתוח מקרי בוחן ובעיקר בניסיון המעשי של חבריה.

התפיסה בבסיס הדו"ח

דו"ח הצמיחה מבקש לעצב תפיסה חדשנית אודות צמיחה מואצת. בניגוד להסכמות וושינגטון 2("Washington Consensus") שמתוות צעדים אחידים לצמיחה, הדו"ח מדגיש את ייחודיות המאפיינים של כל מדינה ואת הצורך להתאים את המדיניות למאפיינים אלו.3 תחת ההנחה שאין "מתכון" לצמיחה מואצת, כותבי הדו"ח גיבשו רשימה של מרכיבי צמיחה שמבוססים על הניסיון של מדינות שהצליחו לחולל צמיחה מואצת מתמשכת. על פי הדו"ח, כל מדינה נדרשת לבחור את המרכיבים התואמים את מאפייניה הייחודים ולרקוח את המתכון הייחודי לה.

עקרונות לצמיחה מואצת

על אף שאין מתכון לצמיחה מואצת, ניתן לזהות עקרונות המשותפים ל-13 המדינות שחוו אפיזודה כזו.4

  • הכלכלה העולמית יוצרת מקפצה למדינות מתפתחות - מדינות המבקשות להוביל תהליך של צמיחה מואצת יכולות לשאוב ידע קיים ולנצל אותו בשלב הייצור (כלומר, אין הן צריכות להשקיע משאבים בפיתוח ידע חדש). כמו כן, הביקוש העולמי יוצר תמריץ להתמחות ולהעלאת הפריון ופותח בפניהן שוק הגדול עשרות מונים מהשוק המקומי.

  • שמירה על יציבות מקרו-כלכלית - המדינות שחוו קפיצת מדרגה הצליחו להימנע מתנודות ומחוסר ודאות אשר פוגעות בהשקעה הפרטית. הן הקפידו על אחריות פיסקלית וריסנו את האינפלציה.

  • תפיסה של מחר על חשבון היום - המדינות הצליחו לשמור על שיעור גבוה של חסכון והשקעה, במיוחד השקעה ציבורית בתשתיות.

  • התבססות על שוק חופשי - המדינות שחוו צמיחה מואצת התבססו על עקרונות הפעולה של שוק חופשי: אינפורמציה מלאה, תמריצים שיוצרים היצע בהתאם לביקושים וריבוי שחקנים בשוק. כמו כן, הצמיחה המואצת חייבה הקצאה מחודשת של משאבים ושינויים מבניים כמו עיור ומעבר של כח אדם מענף אחד למשנהו.

  • הנהגה שמחויבת למטרת-על של צמיחה מואצת - בכל המדינות שחוו צמיחה מואצת שירתה לאורך השנים הנהגה בעלת מחויבות ארוכת טווח לצמיחה. הנהגה זו הצטיינה גם באמינות וביכולת המשילות שלה. יתר על כן היא הפגינה מנהיגות והצליחה לשכנע את האזרחים לחסוך ולהשקיע בטווח הקצר על מנת לזכות בפירות בטווח הארוך.

מה יכולה ישראל ללמוד מהדו"ח?

ככלל הדו"ח מיועד בעיקר למדינות מתפתחות. בד בבד, הדו"ח מחלק את המדינות לקבוצות בעלות מאפיינים דומים בינהן מדינות שמבקשות להתניע צמיחה מואצת ולעבור מהכנסה בינונית להכנסה גבוהה. צמיחה מעין זו נחקרה פחות. עם זאת, ידוע כי צמיחה זו קשה יותר להשגה מכיון שבשלב זה לא די בעקרונות הנ"ל וכל מדינה צריכה להסתמך על סך ההימורים של המגזר הפרטי ולמצוא את נתיב השגשוג שלה בעצמה.

הואיל וידוע כי המעבר של מדינה מרמת הכנסה בינונית לרמת הכנסה גבוהה תדרוש עריכת שינויים מבניים והסתגלותיים, חלק מהמדינות נערכו מראש והקימו יחידות תכנון. יחידות אלו צופות פני עתיד ומסייעות למשק להתכונן לשינויים שידרשו ממנו.5

לדו"ח המלא, לחצו כאן.

למצגת אודות הדו"ח, לחץ כאן.


1 הועדה כללה 2 רה"מ בעבר, 2 חתני פרס נובל בכלכלה, שרים בעבר ובהווה, נגידים של בנקים מרכזיים, חוקרים בכירים מהבנק העולמי ומהאו"ם ומנהלים בכירים בעולם העסקי.

2 הסכמות וושינגטון הן 10 עקרונות מנחים לצמיחה כלכלית של מדינות מתפתחות שגובשו בסוף שנות השמונים על ידי קרן המטבע הבינלאומית, הבנק העולמי ומשרד האוצר האמריקאי. להרחבה ראה: המרכז לחקר הסחר הבינלאומי באוניברסיטת הרווארד.

3 להרחבה ראה: הבלוג של הכלכלן דני רודריק מביה"ס לממשל ע"ש קנדי באוניברסיטת הרווארד.

4 שלוש עשרה המדינות הן: אינדונזיה (1997-1966), בוטסוואנה (2005-1960), ברזיל (1980-1950), הונג-קונג (1997-1960), טאיוון (2002-1965), יפן (1983-1950), מלזיה (1997-1967), מלטה (1994-1963), סין (2005-1961), סינגפור (2002-1965), עומאן (1999-1960), דרום קוריאה (2001-1960), תאילנד (1997-1960).

5 ראה מסמך מכון ראוּת: 'מוח מרכזי' כלכלי חברתי.