ניסיון לאשרר את הסכם המדף: שירת הברבור של עקרון שתי המדינות?

יו"ר הרשות הפלסטינית אמר שלשום כי כל הסכם שלום עם ישראל יובא לאשרור באמצעות משאל עם. בעת הנוכחית לא נראה שקיימת בשלות לאשרור הסכם מדף. ולכן, דווקא הניסיון לאשרר את ההסכם, עלול להאיץ את קריסת 'עיקרון שתי המדינות' במקום לעגנו.

יו"ר הרשות הפלסטינית, אבו מאזן, אמר שלשום כי כל הסכם שלום עם ישראל יובא לאשרור באמצעות משאל עם (מען, 6/4/08).

בעת הנוכחית לא נראה שקיימת בשלות לאשרור הסכם מדף. ולכן, דווקא הניסיון לאשרר את ההסכם, אשר ינתב את ישראל והפלסטינים לרגע של הכרעה בנוגע 'לעיקרון שתי המדינות', עלול להאיץ את קריסת 'עיקרון שתי המדינות' במקום לעגנו.

מה הסוגיה?

הבסיס החוקתי של אבו-מאזן לניהול המו"מ עם ישראל רעוע מאוד לנוכח שליטת החמאס בעזה, לנוכח התנהלות ממשלת פיאד על בסיס צווים נשיאותיים שתוקפם פג, ומאחר ש'אש"ף חדש' לא הוקם בהתאם לסיכומי העבר בין הפלגים הפלסטיניים. על רקע זה, חותר אבו מאזן להשיג לגיטימציה לתהליך המדיני באמצעות משאל עם.

הנחת העבודה של אבו מאזן וישראל היא שהסכם מדף (שלא מיועד למימוש מיידי) עוקף חלק ממכשולי התהליך המדיני ובהם חולשת הרש"פ ושליטת החמאס בעזה, והוא עשוי לעגן את עיקרון 'שתי המדינות לשני עמים'.

למה זה חשוב? למה עכשיו?

גם אם ייחתם הסכם מדף בין ישראל לפלסטינים, ספק אם יצלח תהליך אשרורו:

האם משאל עם אפשרי מבחינה לוגיסטית? במציאות הנוכחית קשה מאוד לדמיין משאל עם שמתקיים גם בעזה ובפזורה.

ישראל לא תמהר לאשרר - ישראל תחשוש לאשרר הסכם שהפלסטינים עשויים לדחות, משום שאז גמישותה תיחשף ותעוגן כנקודת הבסיס למו"מ עתידי.

צפוי פרק זמן ארוך שבו ההסכם יהיה תלוי ועומד ללא אשרור משום שהפלסטינים צפויים להיקלע למשבר חוקתי בנוגע לאשרור וישראל עשויה להשהות את תהליך האשרור שלה בתגובה. פרק זמן זה 'רע' להסכם משום שאז יוכלו כוחות הסירוב לפעול ולהוקיע את חותמי ההסכם ולהכשיל את אשרורו והרש"פ תתקשה להתמודד בפני לחץ עממי.

כישלון לאשרר הסכם מדף כמוהו ככישלון התהליך המדיני כולו, והוא עלול להאיץ את קריסתו הסופית של 'עיקרון שתי המדינות'. זאת משום שישראל והפלסטינים יידחפו לרגע של הכרעה בנוגע 'לעיקרון שתי המדינות' בזמן שספק אם קיימת בשלות לאשרור ההסכם או יכולת להתמודד עם חזית הסירוב להסכם.

כיווני חשיבה ופעולה

אסטרטגיה להתמודדות עם כישלון - גם אם ישראל אינה יכולה להשפיע השפעה ממשית על מהלך האשרור בצד הפלסטיני, היא צריכה לגבש אסטרטגיה להתמודדות עם אפשרות כישלון התהליך המדיני. היערכות כזו יכולה להתרחש בכמה רמות:

  • מנגנון חלופי מוסכם לשינוי סדר היום של התהליך המדיני - על ישראל לחתור להסכמות עם הקווארטט ובמידת האפשר עם אש"ף, לקביעת מנגנון מוסכם לשינוי סדר היום של התהליך המדיני במידה וייכשל או שייכשל תהליך אשרורו. הצדדים יוכלו להסכים, לדוגמה, שכישלון התהליך הנוכחי יוביל לפתיחת מו"מ על הקמת מדינה פלסטינית בגבולות זמניים בהתאם לשלב השני של מפת הדרכים.

  • חיזוק ושדרוג הרש"פ עשויים למנוע את פירוקה- הפסקת המו"מ או כישלון של מהלך האשרור עלולים לחזק את הקולות הפלסטיניים הקוראים לפרק את הרש"פ כדי להטיל על ישראל את מלוא נטל 'הכיבוש'. ככל שכוחותיה וסמכויותיה של הרש"פ יהיו קרובים יותר לאלה של מדינה ריבונית מלאה, כך מהלך פירוק הרש"פ יהיה קשה יותר לביצוע.
אסטרטגיה להקפאת התהליך - אפשר שישראל תעדיף להקפיא את המו"מ עד לשלב 'הפוליטי הבא' לאחר הבחירות בישראל, ברש"פ או בארה"ב. ישראל חייבת לתאם מהלך זה עם ארה"ב כדי שלא יתפרש ככישלון של התהליך המדיני.