מדינת זיקה (Kin State)

"מדינת זיקה"היא מדינה שיש לה עניין או קרבה לפזורה שמתגוררת 'במדינה מארחת'. מושג זה הוא אחד משורה של מושגים במשפט הבין-לאומי אשר עשוי להיות רלוונטי להבנת המעמד המשפטי של הזיקה בין המדינה הפלסטינית העתידית וערביי ישראל.

הגדרה

"מדינת זיקה" (Kin-State) היא מדינה שיש לה עניין או קרבה לקהילה או לקהילות מובחנות (תפוצה או פזורה) שנמצאות במדינות אחרות ('מדינה מארחת').

הקשר בין מדינת הזיקה לתפוצותיה יכול לנוע בקשת שבין מתן הטבות סוציו-אקונומיות ותרבותיות שיש להן מעמד סמלי בלבד, ועד הקלה על מהלך ההתאזרחות של יחידים מן קהילת התפוצות.

רקע

פזורות של מדינות זיקה מתגוררת לרוב1 במדינות שכנות. במקרה כזה, הקשר בין מדינת הזיקה לתפוצתה הוא לרוב אתני, תרבותי או דתי.

קיימים שלושה מודלים מרכזיים לתיאור הקשר שבין 'מדינת זיקה' לתפוצותיה:2

  • מודל המיקוד הלאומי - מדינת הזיקה פועלת לעידוד הגירתה של התפוצה אליה מתוקף היותה המרכז הלאומי. לשם כך היא מחוקקת חוקים המקלים את תהליך ההגירה אליה והקליטה בה (דוגמה לכך הם חוק היסוד בגרמניה3 וחוק השבות בישראל).
  • מודל המיקוד הטריטוריאלי - מדינה הזיקה פועלה לספח לחסותה טריטוריה שבה שוכנות קהילות תפוצתה. במקרה כזה, מקום מושבה של קהילת התפוצה עשוי לשמש עילה לדרישות טריטוריאליות.4
  • מודל המיקוד התרבותי - מדינת הזיקה משמשת כמרכז אתני-תרבותי וחותרת להפיץ ולשמר מרכיבים מכוננים בזהותה. הונגריה,5 למשל, פועלת עפ"י מודל זה. גם בישראל קיימים מספר ארגונים ממלכתיים, כגון הסוכנות היהודית, אשר עוסקים גם בפעילות לשימור וחיזוק הזהות היהודית בתפוצות.

'הכלים' של מדינת הזיקה

הקשר בין מדינת הזיקה לתפוצותיה בא לידי ביטוי מעשי בחקיקה הפנימית של מדינת הזיקה. קשר זה נע בקשת שבין "חוקי הטבות" (Benefit Laws) אשר מקנים ליחידים בקהילות התפוצה הטבות כלכליות, חינוכיות ותרבותיות, ועד "לחוקי אזרחות" (Citizenship Laws) אשר מאפשרים התאזרחות לאנשים מקהילות תפוצה.

1. חוקי הטבות - באמצעות חוקים אלה יכולה מדינת זיקה להקנות זכויות והטבות סוציו-אקונומיות לחברי קהילות הפזורה שלה.

חברי קהילות הפזורה יכולים ליהנות מזכויות אלה כשהם מבקרים במדינת הזיקה, לדוגמה: כניסה חופשית לספריות הלאומיות או למוזיאונים, שימוש חינם בתחבורה ציבורית, גישה לטיפול רפואי ולמערכת החינוך. חברי הפזורה עשויים לקבל בקלות יחסית היתרי עבודה או ויזות מעבר.

במקרים מסוימים, חברי קהילות הפזורה עשויים להיות מופלים לטובה, בהשוואה לשאר תושבי 'המדינה המארחת', בכל הקשור לגישה למוסדות מדינת הזיקה שנמצאים בטריטוריה של 'המדינה המארחת'. במזרח אירופה, חוקקו מספר מדינות חוקי הטבות כאלה או כללו סעיפי 'אחריות לאומית' בחוקתם.6
חוקי הטבות לא משנים את המעמד המשפטי-מדיני של היחידים בקהילות בפזורה.

2. חוקי אזרחות - חוקים אלה מאפשרים מהלך התאזרחות מהיר יחסית לחברי קהילות הפזורה. בדומה לחוק השבות הישראלי, במספר מדינות באירופה המערבית והמזרחית קיימים חוקים כאלה.7 קרואטיה, למשל, מאפשרת אזרוח של קרואטים שחיים מחוץ לקרואטיה, גם אם מעולם לא ביקרו בקרואטיה.

המושג 'מדינת זיקה' במשפט הבין-לאומי

לכאורה, הקשר בין מדינת הזיקה לתפוצותיה חותר תחת 'ריבונות המדינה' - מושג יסוד במשפט הבין-לאומי. ואולם, הלגיטימיות לקשר בין מדינת הזיקה ובין פזורתה נובעת מזכויות המיעוטים וזכויות האדם במשפט הבין-לאומי.

יתירה מכך, הקשר בין מדינת הזיקה לתפוצות מעוגן במספר מנגנונים בין-לאומיים. מנגנון כזה הוא למשל הליך הקובלנה הבין-מדינתי שמופיע באמנה האירופית לזכויות אדם (European Convention on Human Rights). אמנה זו מכירה בזכותם של אנשים לקיים קשר מיוחד עם מדינת הזיקה.8

בכוחם של הסכמים בילטראליים בין מדינת הזיקה למדינה 'המארחת' לשמור על זכויות הפזורה ולעגן את יחסי מדינת הזיקה עם תפוצתה. הסכמים כאלה עשויים להיחתם כדי להפיג מתחים במשולש היחסים שבין מדינת הזיקה, פזורתה 'והמדינה המארחת',9 במיוחד במקרים בהם הפזורה נתפסת כאיום ע"י 'המדינה המארחת'.10

במועצת ונציה (Venice Commission) ביטא האיחוד האירופאי את עמדתו בנוגע לחוקי ההטבות וחוקי האזרחות של מדינות הזיקה. במועצה נקבע שלמדינות זיקה יש את הזכות להציע הטבות לפזורתן (External Kin), כל עוד הטבות אלה מתקשרות לטריטוריה של מדינת הזיקה, וכל עוד הן מחזקות יחסי שכנות טובים.

מקורות

Osamu Ieda (editor in chief), Beyond Sovereignty: From Status Law to Transitional Citizenship?

Will Kymlicka, Internationalization of Minority Rights

Alexander Yacobson and Amnon Rubenstein, Democratic Norms, Diasporas and Israel's Law of Return

Zsuzsa Csergo, Kin State Politics in Central and Eastern Europe

Michael Weinstein, Hungary's Referendum on Dual Citizenship: A Small Victory for Europeanism


1 יש כמובן מקרים בהם מדינת זיקה אינה גובלת 'במדינה המארחת' את תפוצתה. למדינות כגון ארמניה, יוון וכמובן ישראל יש קשר עם תפוצות 'רחוקות'.

2 Amitabh Singh, Hungarian Status Law: A Model for Minority Kin Protection? In Osamu Ieda (editor) Beyond Sovereignty: From Status Law to Transnational Citizenship?

3 סעיף 116 בחוק היסוד הגרמני קובע כי ".. 'גרמני' ....הוא מי שמחזיק באזרחות גרמנית או שהיה בטריטוריה של הריך הגרמני בגבולות ה-31 לדצמבר 1937 כפליט או כמגורש על רקע אתני, או בן/בת- זוג או צאצא של אדם כזה".

4 מספר מפלגות בסרביה ורומניה קוראות לספח שטחים שבהם נמצאים מיעוטים סרבים ורומנים במדינות שכנות.

5 החוקה ההונגרית מחשיבה "הונגרים מעבר לגבולות הונגריה" כחלק אינטגראלי מהאומה ההונגרית. חוקי המעמד ההונגריים
(2001) מעניקים הטבות 'להונגרים' כאלה.

6 כך למשל:

  • סלובניה, אימצה ב- 1996 חוק עם סעיף תקציבי לעידוד יחסי גומלין בין המדינה לבין קהילות של הפזורה הסלובנית.
  • החוקה המקדונית מקדמת קשרי תרבות בין המדינה לבין מקדונים אשר חיים במדינות השכנות.
  • חוק סלובקי משנת 1997 מציע הטבות בחינוך, בתעסוקה, ובשימוש בתחבורה ציבורית לחברי הפזורה הסלובקית. כמו כן החוק מקל על חברי הפזורה הסלובקית, שיש להם תעודה שמעידה על מוצאם האתני, להתגורר בסלובקיה.
  • חוק בולגרי משנת 2000 קובע כי על המדינה לסייע לגולים בולגרים לשפר את תנאי החינוך במדינות בהם הם חיים, אפילו אם נולדו שם.

7 מבין הדוגמאות הרבות ניתן לציין את אירלנד, פינלנד, פולין, ארמניה, גרמניה, יוון, רוסיה, אוקראינה, הונגריה, בולגריה, סלובקיה, הרפובליקה הצ'כית וסלובניה.

8 קפריסין השתמשה באמנה זו כדי לטעון נגד יחסה המפלה של בריטניה נגד קפריסאים ממוצא יווני, ואוסטריה השתמשה באמנה זו כדי לטעון נגד הפרת זכויותיהם של שישה אנשים מדרום טירול (השייכת לאיטליה).

9 כך למשל, הסכם בון-קופנהגן מ- 1955, בין גרמניה ודנמרק, הפחית באורח ניכר את המתח בין דנמרק והמיעוט הגרמני שחי בה ובין גרמניה והמיעוט הדני שגר בה, לאחר שעוגנה שמירת זכויות התרבות והשפה של שני המיעוטים.

10 לפני כניסת גרמניה לאיחוד האירופאי ולנאט"ו, אנשים ממוצא גרמני שהתגוררו בבלגיה, דנמרק ואיטליה נתפסו במדינות בהם גרו כמי שנאמנותם היא בראש ובראשונה לגרמניה. לאחר שגרמניה נכנסה לאיחוד האירופאי ולנאט"ו, המתחים בין המיעוטים הגרמניים למדינות בהן הם חיו פחתו בצורה משמעותית.