מדינה פלסטינית: פער רלוונטיות במדיניות הישראלית

מכון ראות פרסם לאחרונה מספר מסמכים בהם דוגמאות לכך שעמדותיה של ישראל במו"מ הופכות להיות לא רלוונטיות, לנוכח שינויי תפיסה בקרב הפלסטינים בנוגע לשאיפה לכינונה של מדינה פלסטינית עצמאית.

אחת מהנחות היסוד שעמדה בבסיס תהליך אוסלו הייתה שהיעד המרכזי של התנועה הלאומית הפלסטינית הוא הקמת מדינה פלסטינית עצמאית, ולכן, כינונה של מדינה זו הוא 'קלף' ישראלי בתהליך המדיני.

ברם, הנחת עבודה זו מאבדת בהדרגה את הרלוונטיות שלה: לאחרונה מתרבות הקריאות בקרב הפלסטינים לוותר על הדרישה להקמת מדינה עצמאית לטובת הדרישה לכונן מדינה אחת בכל שטח 'פלסטין ההיסטורית': קולות כאלה מגיעים מכיוונם של זרמים רדיקליים שמאז ומתמיד חתרו לכונן מדינה פלסטינית-אסלאמית על כל השטח, אבל גם מכיוונם של זרמים הנחשבים 'מתונים' יותר שאינם רואים תוחלת בתהליך המדיני וסוברים ש'פתרון שתי המדינות' אינו בר-קיימא (ר' היפוך ביחס לכיבוש: אתגר חדש לתפיסת הביטחון הלאומי של ישראל; מדינה פלסטינית - היפוך העמדות).

לכן, כשלון אפשרי של התהליך המדיני הנוכחי עלול להעמיק את הספקות אודות ישימותו של עיקרון 'שתי המדינות' גם בקרב 'שאריות מחנה השלום' הפלסטיני ולחזק את הקולות הקוראים לפרק את הרש"פ כדי להטיל על ישראל את מלוא נטל 'הכיבוש' (ר' כישלון התהליך המדיני: סכנת פירוק הרש"פ).

מכון ראות פרסם לאחרונה שני מסמכים בהם הוא מצביע על 'פער הרלוונטיות' בין הנחות העבודה הנ"ל לבין המציאות המשתנה. במסמך טענו שפער זה הביא לכך שעמדותיה של ישראל במו"מ ומדיניותה הופכות ללא רלוונטית:

  • המסמך הראשון עסק בחוות הדעת שהציג משרד החוץ לבית המשפט העליון בשבוע שעבר שבה נטען שהרש"פ אינה 'ריבון' לפי החוק הבין-לאומי ולכן ניתן לשפוט אותה בבתי משפט ישראליים. אלא שלנוכח שקיעת רעיון המדינה הפלסטינית בקרב הפלסטינים, עמדה זו עשויה להיות מנוגדת לאינטרס המדיני של ישראל לחזק דווקא את הרש"פ. ולכן השאלה, היא מי מכתיב את מדיניות ישראל בנושא: המדינאים או המשפטנים? (ר' מי מעצב את עמדת ישראל כלפי מעמד הרשות הפלסטינית: המשפטנים או המדינאים??).

  • במסמך השני נטען שדרישות הביטחון של ישראל במו"מ, שמשמעותן פגיעה קשה בריבונות של המדינה הפלסטינית העתידית, הופכות את הסיכוי להגיע להסכם לקלוש. דרישות אלה משקפות את הנחות העבודה של אוסלו שהשאיפה הפלסטינית העזה למדינה עצמאית עשויה להביא אותם להתפשר על סממני ריבונותה - "רק שתקום". הנחות אלה הפכו מאז ללא רלוונטית לנוכח השינוי שחל בעמדות בקרב פלסטינים רבים בנוגע לסוגיית הקמתה של מדינה פלסטינית (ר' לעיל). בנסיבות כאלה, האתגר הניצב בפני מדינה ישראל הוא כיצד לאזן בין הצורך לסיים את השליטה על האוכלוסייה הפלסטינית בגדה המערבית לבין חשיבותם של סידורי הביטחון (ר' האם ניתן לעגן את דרישות הביטחון של ישראל בהסכם מדף??).