אז מהי מדיניות ישראל כלפי עזה?

הניסיון להגדיר יעדים במלחמה נגד החמאס ע"י הקבינט המדיני-הביטחוני היא צעד חיובי בדרך לגיבוש תפיסה להתמודדות כוללת עם האתגר הפלסטיני. ואולם, בין היעדים שהגדיר הקבינט השבוע קיימים מתחים ולכן ספק אם ניתן להשיגם 'בחבילה' אחת.

הקבינט הביטחוני התכנס אתמול לדון במדיניות נגד ירי הרקטות לעבר ישראל והתעצמות החמאס בעזה. מבין היעדים העיקריים שהוגדרו (משרד ראש הממשלה, 5/3/08):


1) להביא להפסקת ירי הרקטות מעזה; 2) לצמצם את התעצמות החמאס, לרבות בתיאום עם מצרים; 3) לקדם את תהליך המו"מ עם הרשות הפלסטינית; 4) לפגוע בשלטון החמאס בעזה; ו-5) להימנע ממשבר הומניטארי בעזה ככל שהדבר תלוי בישראל.

אף כי הניסיון לגבש תפיסה להתמודדות עם אתגר החמאס בעזה הוא חיובי, בין היעדים שהגדיר הקבינט קיימים מתחים לנוכח הדילמות המרכזיות שמציב החמאס בעזה:

מהו המחיר להפסקת ירי הרקטות? לכאורה, אפשר להביא להפסקת ירי הרקטות באמצעות פעולה צבאית מקיפה וכוללת או לחילופין, באמצעות הפסקת אש. ואולם, סדר הגודל הנדרש של פעולה צבאית שמיועדת להפסיק את ירי הקסאם עלול לגרור את ישראל לחידוש השליטה הישראלית באוכלוסיית עזה; מצד שני, חתירה להפסקת אש עשויה לביא להפוגה זמנית בירי הטילים, אך בו בזמן תאפשר לחמאס לבסס את שליטתו ולהתחזק לקראת מחזור האלימות הבא.

פעילות צבאית בעזה מערערת את התהליך המדיני - הלגיטימציה של אבו-מאזן לנהל מו"מ מתערערת כשישראל פועלת צבאית בעזה. אבו-מאזן ומספר דוברים המקורבים אליו, איימו השבוע שהמשא ומתן ייפסק אם תימשך 'התוקפנות הישראלית' (סוכנות רמתאן, 6/3).

אי אפשר לפגוע בחמאס מבלי לפגוע באוכלוסיה - דו"ח אמנסטי שפורסם היום מאשים את ישראל שהביאה למשבר ההומניטארי בעזה החמור מאז 1967 (סוכנות מען, 6/3).

מגבלות הברית עם מצרים - פריצת הגבול ברפיח הפכה את חמאס לציר מרכזי בכל ניסיון להסדיר בעתיד את מעבר הגבול. לפיכך, ישראל ומצרים יתקשו ליישם הסדר בסוגיית רפיח ללא הסכמת החמאס.

זאת ועוד, ככל שישראל תחריף את הפעולות הצבאיות והמדיניות מגבולה נגד עזה, כך צפוי לגבור הלחץ של האוכלוסייה בעזה על גבול מצרים. במקרה זה, דעת הקהל במצרים עלולה להגביל את מרחב הפעולה של הממשלה המצרית לפעול נגד החמאס ובתיאום עם ישראל.