חלופת 'הקו השני' להסדר הבא ברפיח

ישראל איבדה לחלוטין את הפיקוח על ציר פילדלפי לאחר קריסת הגבול בין עזה למצרים. המציאות החדשה מחייבת חשיבה חדשה אודות משטר הגבול בין עזה למצרים.

הסכם המעברים (11/05) שהיה אמור להסדיר את המעבר של אנשים וסחורות במעבר רפיח בשליטה של פקחים אירופים ופלסטינים, קבע שישראל תוכל לפקח על היוצא והנכנס לרצועה באמצעות טלוויזיות במעגל סגור. אף כי ההסכם מעולם לא יושם במלואו, ההסכם העניק לישראל סמכות רשמית 'להטיל וטו' על הכניסה והיציאה במעברי הגבול של עזה.


פריצת הגבול ברפיח שחקה את הרלוונטיות של הסכם המעברים. אף כי מוקדם לומר כיצד ייראה ההסדר הבא בגבול עזה-מצרים, אפשר לשרטט מספר עקרונות שצפויים לעצבו:

  • ישראל איבדה את 'זכות הווטו' - נראה שבהסדר הבא לישראל לא תהיה זכות גורפת להטיל וטו על כניסה ויציאה של אנשים וסחורות לעזה וממנה.

  • חמאס הוא השחקן המרכזי - כל הסדר חדש יהיה חייב לזכות בהסכמה מפורשת או משתמעת של החמאס. הסכם המעברים קבע שהאחריות על מעבר הגבול ברפיח תוטל על הרשות הפלסטינית (רש"פ) ועל מצרים (גם אם זו לא הייתה צד רשמי להסכם). לכוח הביצועי של החמאס לא היה תפקיד בגבול. בעקבות השתלטות החמאס על עזה והאירועים האחרונים ברפיח, חמאס צפוי להיות השחקן המרכזי בעיצוב ויישום ההסדר הבא בגבול.

  • נוכחות הרש"פ בגבול מצריכה את הסכמת החמאס - הרש"פ הציעה לאחרונה לקבל אחריות על הגבול בין מצרים ועזה - כמו גם על שאר מעברי הגבול בין עזה לישראל. ואולם, הצעה זו יכולה להתממש רק בהסכמת החמאס.


לנוכח המציאות החדשה, ישראל יכולה לקדם גישה חלופית להסדר הגבול העתידי: 'חלופת הקו השני'. לפי גישה זו, יש לדרוש, ללחוץ או במידת האפשר לשתף פעולה עם מצרים כך שתגביר את הפיקוח על המעטפת החיצונית של הצד המצרי של העיר רפיח באמצעות הקמת מחסומים בכבישים המוליכים לעבר העיר רפיח ולעבר מעבר הגבול. זאת בנוסף לפיקוח לאורך ציר פילדלפי ובמעבר רפיח.


חלופה זו עשויה להוות פתרון חלקי לסוגיית המנהרות התת-קרקעיות, אותן קל יותר לחפור בשטח הבנוי שבין הצד העזתי והצד המצרי של העיר רפיח, מאשר בשטחים פתוחים המקיפים את העיר.


ואולם, הסדר מסוג זה יחייב בחינה מחדש של האילוצים על היקף הנוכחות הצבאית המצרית בסיני, אשר נקבעו בהסכם השלום בין ישראל ומצרים.