השיח הקיים מתעלם ממנועי צמיחה אפשריים

מנועי הצמיחה של ישראל לא יתבססו רק על הגדלת הפריון ועל מחקר ופיתוח אלא גם על תעשיות עתירות כח אדם, אשר מתקיימות ברווחיות במדינות מפותחות אחרות.

בכנס הרצליה השמיני (2008) התקיים מושב בנושא מנועי צמיחה של ישראל. במושב הוצגו שני מחקרים שהצביעו על תעשיית הביוטכנולוגיה והתיירות הנוצרית כמנועי צמיחה אפשריים.

בחודש ינואר ארח מכון ראות את פרופסור ריקארדו האוסמן. במפגשיו עם קובעי המדיניות בישראל, הדגים פרופסור האוסמן כיצד מדינות מעודדות צמיחה באמצעות המצאת מוצרים חדשים, (לדוגמה, ביו-טכנולוגיה), ושיפור פריון בתעשיות קיימות (לדוגמה, עידוד תיירות נוצרית).

עם זאת, האמצעי היעיל ביותר לפיתוח מנועי צמיחה לא נידון במושב. האוסמן ציין כי קפיצות מדרגה שהתחוללו במערב אירופה וב"נמרים האסייתיים" התבססו על הרחבה הדרגתית של מרחב המוצרים. כלומר, היכולת לעבור מייצור מוצרים קיימים למגוון רחב יותר של מוצרים. כך למשל, יפן עסקה בתחילה בייצור מקלטי רדיו והתרחבה במהירות לייצור מקלטי טלביזיה.

ישראל מובילה בתחומי חקלאות בוטיק, תעשיות כימיות ובטכנולוגיה עילית. בתחומים אלה היא מימשה את היתרון התחרותי שלה. עם זאת, היא טרם הרחיבה את מגוון המוצרים והשירותים המיוצרים למוצרים ושירותים נוספים, המיוצרים על ידי מדינות עשירות עם כלכלות דומות.

מעבר לדיון בתיירות ובביו-טכנולוגיה, ישראל חייבת לברר: "אילו מוצרים רווחיים אחרים מיוצרים על ידי מדינות דומות לנו ומה הסיבה שאנחנו לא מייצרים אותם?"

מקורות נוספים

מרחב המוצרים מתנה את התפתחותן של אומות

כנס הרצליה 2008 - מנועי צמיחה עתידיים למשק הישראלי