הקלפים של ישראל למימוש הדרישות הביטחוניות שלה במו"מ

בעקבות הידיעות כי ישראל חותרת להבנות עם ארה"ב כדי להבטיח את האינטרסים הביטחוניים שלה, מכון ראות מציע לעצב סדר יום שונה של מו"מ שיאפשר דינמיקה שונה של קח-ותן ועשוי לאפשר לישראל לממש יעד זה.
ישראל חותרת להבנות עם ארה"ב אודות הבטחת האינטרסים הביטחוניים שלה בהסדר הקבע עם הפלסטינים. מקורות ישראלים אמרו ש"...חשוב שהמו"מ יתנהל נכון, כך שישראל תוכל לעמוד על תביעותיה הביטחוניות." (הארץ, 3/1/08).

הפלסטינים צפויים להתנגד לדרישות הביטחוניות של ישראל. מכון ראות מציע לישראל לחתור לעצב סדר יום שונה של מו"מ שיאפשר דינמיקה שונה של קח-ותן ועשוי לאפשר לישראל לממש את תביעותיה הביטחוניות.

מה הסוגיה?

בשם הבטחת האינטרסים הביטחוניים שלה, ישראל מבקשת להגביל את הריבונות של המדינה הפלסטינית העתידית. בין השאר, ישראל דורשת את פירוז המדינה הפלסטינית, שליטה על המרחב האווירי שלה, פיקוח על מעברי הגבול שלה ונוכחות כוח קטן של צה"ל לזמן ארוך בבקעת הירדן.

דרישות דומות נתקלו בהתנגדות פלסטינית בעת המו"מ על הסדר קבע בקמפ-דוויד (1999-2001), אף כי ישראל הגיע לשורה של הבנות אודות חלקן עם ממשל קלינטון.

במקביל להתנגדות לדרישות הביטחון של ישראל, הפלסטינים תובעים מישראל שורה של תביעות שיש בהן משום חדירה למרחב הריבוני של ישראל, כגון הדרישות למעבר בטוח (שלא היה קיים לפני כיבוש הגדה ועזה ע"י ישראל ביוני 67') ואתר התפלת מים לטובת תושבי הגדה.

למה זה חשוב? למה עכשיו?

עפ"י המשפט הבינ"ל, למדינות ריבוניות יש זכויות וחובות מוקנות אשר כוללות, בין השאר את הזכות להחזיק צבא לצורכי הגנה עצמית והזכות לריבונות על המרחב היבשתי, הימי והאווירי של המדינה - ללא כל חובה מוקנית לאפשר למדינות אחרות חדירה למרחבים אלו.

הנחת העבודה של אוסלו: הפלסטינים יסכימו לריבונות מוגבלת - הדרישות הביטחוניות של ישראל נשענו על ההנחה שהפלסטינים יסכימו לשלם מחיר גבוה כדי לכונן מדינה, ואפילו יסתפקו במדינה עם 'ריבונות מופחתת'.

הפלסטינים כבר לא מוכנים לקבל מדינה 'בכל מחיר' - בשנים האחרונות גוברים הקולות בקרב הפלסטינים הקוראים שלא להסכים להקמת מדינה פלסטינית אלא אם יובטחו זכויותיה המלאות עפ"י המשפט הבין-לאומי, גבולותיה הסופיים וסממני ריבונות מלאים (ר' למשל: אחמד ח'אלידי, גארדיאן, 13/12/07).

הביטוי הבולט לתהליך זה הוא ההיפוך הפלסטיני כלפי מדינה בגבולות זמניים: בעבר חתרו הפלסטינים לכונן מדינה (גם אם בגבולות זמניים); מאז פברואר 2005, פת"ח ואש"ף דוחים חלופה זו ומכנים אותה מלכודת.

כיווני חשיבה ופעולה

סדר היום המסורתי של המו"מ ממלכד את ישראל - הגדרת סדר היום של המו"מ וחלוקת קבוצות העבודה לפיו משפיעים על טיב ועל הסיכוי להשיגו. זאת, משום שכל קבוצת עבודה נוטה ליצור 'חבילה' של הסדרים בעלי היגיון פנימי של 'תן וקח'.

בתהליך אוסלו, נדונו הדרישות ההדדיות של ישראל והפלסטינים להשתמש אחת במרחב הריבוני של השנייה בקבוצות מו"מ נפרדות. כך, לדוגמה, הדרישה הפלסטינית למעבר בטוח נדונה בקבוצה העבודה הטריטוריאלית בעוד שהדרישה הישראלית לשליטה במרחב האווירי נידונה בקבוצה הביטחונית.

עיצוב סדר יום שונה - ישראל תוכל 'למנף' את התביעות הפלסטיניות לחדור לשטח הריבוני הישראלי כ'קלף מיקוח' להשגת ויתורים מהצד הפלסטיני. זאת אם תעצב סדר יום שונה למו"מ שייצור מערכת יחסים אחרת של תן-וקח, לפיה הדרישות הביטחוניות של ישראל יהיו שקולות מול הדרישות הפלסטיניות שחודרות את המרחב הריבוני הישראלי, דוגמת המעבר הבטוח או מתקן ההתפלה.

בהרחבה על נושא זה, ר' מסמך מכון ראוּת סדר היום של המו"מ על הסכם קבע.