מקבלי החלטות ישראליים מנמקים את ההחלטה להטיל סנקציות על רצועת עזה באופן שונה. תופעה זו מעידה על היעדר 'היגיון מארגן' במדיניות הישראלית כלפי הישות החמאסית בעזה.
בשבוע האחרון, שלושה שרים ישראליים נימקו באופן שונה את החלטת ישראל לצמצם את אספקת החשמל והדלקים לרצועת עזה: הסנקציות הוסברו כצעד ענישה; כאמצעי להפעלת לחץ על ממשלת החמאס לפעול להפסיק את ירי הקסאם לעבר ישראל; או כמהלך להשלמת ההתנתקות הישראלית מרצועת עזה.
הנימוקים השונים להחלטת ישראל להטיל סנקציות על הרצועה, מעידים על היעדר 'היגיון מארגן' בהתנהלותה של ישראל מול עזה.
מאז השתלטותו של חמאס על הרצועה, המדיניות הישראלית כוונה 'להחליש' את ממשלת החמאס. עם זאת, לא ברור מהו היעד ארוך הטווח של מדיניות זו. האם ישראל חותרת להפיל את שלטון החמאס בעזה? אם כך הדבר, האם קיימת חלופה לשלטון החמאס בעזה פרט לאנרכיה ביטחונית ופוליטית?
ישראל צריכה לחתור להגדרה ברורה יותר של האינטרסים שלה ברצועת עזה כדי לתת מענה לאתגרים שמציב החמאס בעזה.
מקורות:
- שרה אל-דיב, Associated Press, 29/10/07.
- עמוס הראל, ברק רביד, הארץ, 26/10/07.
- דן וויליאמס, Washington Post 30/10/07.
- גיורה איילנד, Jerusalem Post, 29/10/07.