במאמר בדה מרקר, יורם גבאי מציג את הויכוח בנושא השכר בסקטור הציבורי. לטענתו, הדיון סביב פערי השכר בין המגזרים השונים בישראל מתמקד בנתונים ולא בגורמים. לדוגמה: בסוגיית פערי השכר על רקע עדתי, יש לבחון האם פערים אלה נובעים מאפליה או שמקורם בגורמים אובייקטיביים כמו פער בהשכלה. רק אחרי ששואלים את השאלות הנכונות ניתן לגבש מדיניות שתוביל למימוש יעדים כלכליים-חברתיים. .

באופן דומה, מכון ראות טוען כי בנוסף להתייחסות לדירוג הכולל של ישראל על פי מדדים בין-לאומיים, יש לנתח את הגורמים לביצועים של ישראל על פי מדדים אלו. במסמך "מקרה בוחן לשימוש במדד לתכנון מדיניות: מדד התחרותיות העולמי", מכון ראות ניתח את חסמי ומנועי הצמיחה בישראל על מנת לזהות הזדמנויות לקפיצת מדרגה.

יתרה מכך, מכון ראות טוען שחזון הוא מצע הכרחי לתכנון אסטרטגי ארוך טווח משום שהוא נותן מסגרת ליעדי מדיניות לאומיים. כך למשל, חזון הטופ 15, מנחה מקבלי החלטות בזיהוי הגורמים המעכבים את הצמיחה ושיפור איכות החיים בישראל. זאת על ידי זיהוי מרכיבי איכות החיים הרלוונטים לישראל ובחינת ביצועי ישראל בתחומים אלו.

מקורות

גבאי, בדה מרקר, 10/17/2007 לכתבה המלאה.