מסמך זה מדגים את השימוש במדד החופש העולמי לבחינת שלושה הבטים של איכות חיים: זכויות הפרט, אמון במגזר הציבורי ולכידות חברתית.
תקציר
1. היכולת לבצע קפיצת מדרגה באיכות החיים בישראל תלויה ביכולתו של המשק הישראלי להתחרות על הון אנושי ועל השקעות בזירה הגלובלית.
2. מדיניות יעילה לשיפור איכות חיים נסמכת על בחינה השוואתית של המצב בישראל לעומת מדינות אחרות עמן היא מתחרה על משאבים.
3. מדדים המאפשרים השוואה בין לאומית הם כלי שימושי למקבל החלטות בזיהוי אתגרים ואמדן הצלחת מדיניות המכוונת לשיפור איכות חיים.
4. מסמך זה מדגים את השימוש במדד החופש העולמי לבחינת שלושה הבטים של איכות חיים: זכויות הפרט, אמון במגזר הציבורי ולכידות חברתית.
5. מיפוי האתגרים וההזדמנויות מול המדיניות הקיימת בתחומים אלה מאפשר את זיהוי הנושאים שלא ננקטה פעולה ממשלתית בהקשרם.
שימוש במדדים בין-לאומיים הבוחנים איכות חיים
מדדים בין-לאומיים יכולים לסייע בתכנון אסטרטגי:1
- עיצוב ותכנון מדיניות: מדדים יכולים לספק מידע אמין ורלוונטי בנוגע לתחומי הפעולה הדרושים.
- אומדן הצלחת המדיניות: מדדים מצביעים על השינוי שמחוללת המדיניות בפועל.
כדי שמדד ישמש את מקבל ההחלטות עליו לבחון מכלול של מרכיבים הרלוונטיים לאיכות החיים בישראל. כמו כן, המדד צריך לאפשר השוואה בין ביצועי ישראל בהווה לבין ביצועיה בעבר וביצועי המדינות המתחרות הרלוונטיות.
חשיבות השימוש בחתכים שונים בניתוח מדדים - הדרוג הכולל של מדינה מצייר תמונה מוגבלת של הנושא הנבחן. ניתוח הדירוג בחתכים שונים וברמות מיקוד שונות - רמת המשתנה הבודד, אשכולות של משתנים,2 ועמודי התווך - ייתן תמונה כוללת ויסודית יותר של מצב הכלכלה והממשל ושל הבטים נוספים במדינה הנבחנת.
זיהוי הנושאים הדורשים טיפול - מיפוי המדיניות הנוכחית לנוכח האתגרים תסייע בזיהוי הנושאים הדורשים טיפול שעדיין לא זכו להתייחסות.
שימושיות מדד החופש העולמי לבחינת איכות חיים
שלושה תחומים עיקריים משפיעים על איכות החיים בישראל: ביטחון כלכלי, ביטחון אישי-פיזי, וביטחון חברתי.3
מדד החופש העולמי (Freedom of the World Index, FWI) שמפרסם Freedom House4 בוחן את מרכיב הביטחון החברתי באיכות החיים של תושבי ישראל.5
ביטחון חברתי משקף את הרצון והיכולת של פרטים להזדהות ולהיות חלק מהחברה. גורמים המשפיעים על רצונו של היחיד להשתייך לחברה היא התחושה כי הוא מצטרף לרשת המבטיחה ערבות הדדית ומאפשרת את פועלו כל זמן שאינו פוגע בחברה.
שיקולים בבחירת קבוצת ייחוס רלוונטית לישראל:
מדינות דומות - יש לכלול בקבוצת הייחוס של ישראל מדינות להן מאפיינים המשפיעים על רמת החופשים והיקף הזכויות במדינות הנבחנות, הדומים לאלו בישראל, כגון:
- 'לוחמות' חדשות בשחיתות - קבוצת הייחוס היא מדינות אשר כמו ישראל בונות את מוסדות האכיפה והחקיקה שלהן. יש לצפות שהיקף ותחכום המלחמה בשחיתות במדינות אלו יהיו דומים לאלו שבישראל. בין מדינות אלו ניתן למנות את מדינות מזרח אירופה שבעשורים האחרונים עוברים תהליך דומה לזה שעברה ישראל - מעבר ממשק בעל מאפיינים סוציאליסטיים למשק קפיטליסטי. תהליך זה משפיע על אופן ההתנהלות של המגזר הציבורי ועל רמת השחיתות במדינה בפרט.6
עליה בשיעור שערוריות השחיתות במדינות שהחלו לאכוף חוקים נגד שחיתות לא בהכרח מסמנת עליה ברמת השחיתות, אלא במודעות לקיומה.
- מבנה המשטר - יש לאתר מדינות בעלות שיטת ממשל, שיטת בחירות, ומערכת פוליטית דומים לאלו שבישראל.
- ריבוי השסעים במדינה - יש לתת משקל לכך שהחברה הישראלית היא חברה הטרוגנית רבת שסעים, במישור הלאומי,7 הדתי, העדתי, האידיאולוגי-פוליטי והמעמדי-חברתי-כלכלי. לעיתים, השאיפה להבטחת חופש הביטוי והשמירה על זכויות הפרט אינן עולות בקנה אחד עם החשש מפני פגיעה בלכידות החברתית.
- המצב הגיאופוליטי - ישראל, כמו טיוואן, היא מדינה קטנה, הנמצאת בסביבה עויינת, ומצבה הביטחוני לא יציב. לכן, במדינות אלו קיים מתח בין שמירה על ביטחון לאומי לשמירה על זכויות וחופש הפרט.
מדינות מובילות - כדי לזהות את רשימת המדינות אליהן נשווה את ישראל, יש להתמקד תחילה במדינות שקבלו ציון גבוה כללי במדד. מהרשימה הזו, יש לבחור את המדינות המובילות בנושאים בהם ישראל מדורגת נמוך שמצבן רלוונטי לזה של ישראל.8
מבנה המדד - מדד החופש העולמי מדרג מדינות על בסיס שני תתי-המדד: 'זכויות פוליטיות', המורכב משלושה עמודי תווך, ו'חרויות הפרט' המורכב מארבעה עמודי תווך. לכול אחד מעמודי התווך ותתי-המדדים יש ציון שמאפשר לנתח את החולשות והיתרונות של המדינה הנבחנת.9 דו"ח שנתי שמפרסם ה- Freedom House סוקר את המאפיינים של כל מדינה מדורגת.
הקשר בין מדד החופש העולמי לאיכות חיים:
- שני עמודי התווך של המדד בוחנים את אמון הציבור בממשלה ובמערכת שלטון החוק והאכיפה: 'תהליך הבחירות' ו'תפקוד הממשלה'.
- חמישה עמודי תווך בוחנים את רמת ההגנה על זכויות האדם וחרויות הפרט ואת מידת הלכידות החברתית: 'פלורליזם פוליטי והשתתפות', 'חופש הביטוי והאמונה', 'זכויות התארגנות והשתייכות', 'שלטון החוק', ו'חופש אישי וזכויות הפרט'.
מגבלות המדד
היעדר ציון למשתנים -Freedom House לא מפרסם את הציון שניתן למשתנים בודדים מהם מורכבים עמודי התווך.
זיהוי אתגרים והזדמנויות
אפשר לזהות את האתגרים וההזדמנויות של ישראל באמצעות ניתוח איכות החיים שבה, על פי מספר רמות: הציון הסופי על-פי המדד, דירוג תתי-המדד, דירוג עמודי התווך, ומתקציר דוח החופש העולמי לכל מדינה.
הציון הסופי - מדד החופש העולמי ל-2007 מדרג את ישראל כמדינה חופשית משנת 1973 עד היום.10
דירוג ישראל בתתי המדד - מדד החופש העולמי מחשב ציון כולל בין 1 ל-7 בתתי המדד: 'זכויות פוליטיות' ו-'חרויות האזרח'. ישראל קבלה את הציון 1 ו-2 בהתאמה ב-112007. מאז 1993 זכתה ישראל לדרוג '1' ב-'זכויות פוליטיות' אך דרוגה ב-'חרויות האזרח' פחות יציב ונע בין 2 ל-4.12
דירוג ישראל בעמודי התווך - ציוני ישראל בעמודי התווך השייכים לתת המדד 'זכויות פוליטיות' הם: 'תהליך הבחירות' (12/12), 'פלורליזם פוליטי והשתתפות' (15/16),'תפקוד הממשלה' (10/12). ציוני ישראל בעמודי התווך השייכים לתת המדד 'חרויות הפרט' הם: 'חופש הביטוי והאמונה' (14/16), 'זכויות השתייכות והתארגנות' (12/12), 'שלטון החוק' (10/16), 'חופש הפרט וזכויות הפרט' (11/16).13
הדוח של Freedom House לשנת 2007 מדגיש את התחומים האלה כחיוביים במיוחד בישראל: הזכות להתכנס ולהפגין, בחירות חופשיות וריבוי מפלגות, זכויות שוות לקבוצות מיעוט, יוזמות לעידוד המלחמה בשחיתות, חופש הדת, חופש העיתונות, חינוך כלל-עולמי, הזכות להתאגד ושכיחות של איגודים להגנה על זכויות עובדים, ועצמאות הרשות השופטת.
אף-על-פי שהציון הכולל של ישראל גבוה יחסית בשני עמודי התווך, התחומים העקריים בהם קיימות הגבלות על החופש והזכויות של אזרחי ישראל, זוהו בידי Freedom House כתחומים אלה:
- בעיית ייצוג - מפלגות ונושאי תפקידים פוליטיים מחוייבים לתמוך בזכות הקיום של ישראל ובשלטון הדמוקרטיה.
- זכויות נשים - נשים אינן נהנות מזכויות מלאות, בעיקר במגזרים הערבי והיהודי-דתי. כמו כן, שכיחה תופעת הסחר בנשים והזנות.
- שחיתות - נכרת מגמה של החרפת השחיתות בקרב פוליטקאים.
- הקצאת משאבים לא שוויונית בהתאם לשיוך דתי - הקצאת המשאבים בתחום החינוך והתמיכה לשירותים דתיים אינה הוגנת.
- הפרת חופש הדת - לקהילה היהודית-דתית מונופול על האינטרס הציבורי היהודי.
- תקשורת - חשופה לצנזורה צבאית בענייני ביטחון.
- ניצול עובדים- שכיחות התופעה של העסקת עובדים זרים בלתי חוקיים.
להלן דוגמה לשימוש במדד החופש העולמי לזיהוי אתגרים בחופשים וזכויות בתחום הדת.
- הדרוג הגבוה של תת המדד 'זכויות הפרט' מראה כי המצב בישראל בהקשר של זכויות וחופשים של הפרט הוא טוב באופן יחסי למדינות אחרות.14
- אולם, דירוג עמוד התווך 'חופש הביטוי והאמונה', בו קיבלה ישראל ציון 14 מתוך 16 ב-2007, מראה כי חופשים וזכויות של תושבי המדינה בתחום הדת נפגעים.
- דוח החופש העולמי של ישראל ל-2007 מציין כי אף-על-פי שתקציב המדינה הרשמי מקצה משאבים לענייני דת, קהילות נוצריות ומוסלמיות מתלוננות על היעדר שוויון בהקצאת משאבים בתחומים כגון שמירה על אתרים קדושים.
אומדן הצלחת המדיניות
אומדן הצלחה במדיניות בתחום החופש וזכויות הפרט אפשרי על-ידי מעקב אחר שינויים בציון בעמודי התווך ובחינה של דוח החופש השנתי של ישראל.
להלן דוגמה לשימוש במדד החופש העולמי לאומדן הצלחת מדיניות בהקשר של מתן הזדמנויות שוות לקבוצות מיעוט:
- השינוי בציון של תת-המדד 'חרויות הפרט' מלמד על שיפור בתחום זה. ב-2003 היה הציון הכולל של עמוד תווך זה 43 מתוך 60 ובמהלך השנים, עלה הציון ל-47.
- אף-על-פי שנושא זכויות המיעוטים הינו נושא בעייתי, דוח מדד החופש לישראל ב-2007 מציין כי חל שיפור במתן הזדמנויות שוות לערביי ישראל בחינוך, דיור, תשתיות ושירותי רווחה.15
זיהוי הנושאים הדורשים טיפול
לנוכח האתגרים באיכות החיים שזוהו יש לבחון את המדיניות הקיימת בתחומים אלו.16
מיפוי המדיניות הנוכחית לנוכח האתגרים תסייע בזיהוי הנושאים שדורשים טיפול ועדיין לא זכו להתייחסות.
1 תפקיד נוסף של מדדים בין-לאומיים הוא יצירת שפה משותפת בתוך המערכת ובמרחב הציבורי כולו. על השימושים השונים של מדדים בין-לאומיים ר' מסמכי מכון ראות: "מדדי התחרותיות הבין-לאומיים: כלי לעיצוב מדיניות", ו"מדדים השוואתיים להערכת איכות החיים."
2 קבוצת משתנים בעלי מכנה נושאי משותף. מקור המשתנים באשכול הוא עמוד תווך מסויים או עמודי תווך שונים.
3 ר' מושג מכון ראות "איכות חיים".
4 המדד סוקר 193 מדינות ו-15 אזורים הנתונים בעימות, ובכלל זה השטחים הפלסטינים. ר' מסמך מכון ראות "שבעה מדדי ליבה לאומדן איכות חיים".
5 קיימים מדדים בינ"ל מוכרים נוספים העוסקים בתחום זה, אך היקף הכיסוי שלהם מצומצם מזה של ה-FWI.
ארגון Transparency International מפרסם שני מדדים העוסקים בנושא השחיתות. ה- CPI בוחן את התפיסה הרווחת בציבור כלפי מידת השחיתות בממשלה, וה- BPI בוחן את שיעור המשוער של מתן השוחד לפקידי ממשל בתחום הכלכלי.
מדד הדמוקרטיה של האקונומיסט )EIU Democracy Index( בוחן את ההגנה על חופש הבחירה של האזרחים ועל השמירה על הפרדת רשויות ופיתוח מוסדות דמוקרטיים.
6 ר'Comparative Economics in a Transforming World Economy, J. B. Rosser, JR, and M. V. Rosser, 2nd Ed. The MIT Press, Cambridge, MA, 2004, p.262.
7 לעובדת היותה של ישראל מדינה יהודית, בה חיים מיעוטים שאינם מזדהים עם חזונה הלאומי, השלכות על מידת האיזון בין דמוקרטיה לבין דרישות להגנה על ביטחון המדינה.
8 כ-50 מדינות קיבלו ב-2006-07 את הדירוג המקסימלי "1" בשני תתי-מדד החופש העולמי. בין המדינות שקיבלו ציון מקסימלי בשני תתי-מדד החופש העולמי ניתן למנות את: פינלד, איסלנד, ליכטנשטיין, לוקסמבורג, נורבגיה, שבדיה, קנדה, הולנד, שוויץ, אוסטריה, בלגיה, דנמרק, בריטניה, צ'ילה, אירלנד, פורטוגל, אורוגוואי, אוסטרליה, גרמניה, ניו-זילנד, וספרד.
בין מדינות אלו ניתן לזהות מספר קבוצות שיש להן מכנה משותף עם ישראל והן רלוונטיות להשוואה, למשל:
(1) מדינות הטרוגנית המורכבת מלאומים שונים ושיש להן שיטת משטר פרלמנטרי, כגון הולנד, שבדיה ונורבגיה (להבדיל ממדינות כגון שוויץ או קנדה שיש בהן חברה הטרוגנית מבחינה אתנית ודתית אך הן מדינות חוקה).
9 לכל עמוד תווך יש ציון מקסימלי. הציון הכולל של כל עמודי התווך הוא 100 נקודות, 40 נקודות עבור תת המדד "זכויות פוליטיות" ו-60 נקודות עבור תת המדד "חרויות הפרט". לכל עמוד תווך 3 או 4 שאלות מדורגות: 10 שאלות עבור "זכויות פוליטיות", 15 שאלות עבור "חרויות הפרט", ובסה"כ 25 שאלות למדד כולו. הניקוד של כל שאלה נע בין 0 ל-4 נקודות.
10 על ידי חישוב הציון הכולל בכל שבעת עמודי התווך ודרוג המדינות על-פי ציון כולל זה, ניתן לזהות את המדינות המובילות בדרוג הכולל על פי מדד החופש העולמי. לפי דרוג זה ישראל נמצאת במקום 62 מתוך 193 מדינות מדורגות.
11 בין המדינות שקיבלו ציון זהה לזה של ישראל בתתי-מדד החופש העולמי הן: יוון, יפן, דרום קוריאה, בולגריה, דרום אפריקה, וגאנה.
12 בעמוד התווך "חרויות האזרח" דורגה ישראל ב- 1992 בציון 2, בין 1993 ל-1998 בציון 3, ב-1999 בציון 2, בין 2000 ל-2004 בציון 3, ומ-2005 מסתמן שיפור - הציון של ישראל הוא 2.
13 הנתונים בסוגריים הם דרוג ישראל ב-2007 בקטגוריות השונות מתוך הציון המקסימלי.
14 חוקי היסוד והכרזת העצמאות מיעדים את ישראל להיות מדינה יהודית דמוקרטית, אך מבטיחים גם את חופש הדת והפולחן לכל אזרחי המדינה. לקהילות נוצריות, מוסלמיות, באהיות, ואחרות סמכויות שיפוט בתחומים כגון נישואין, קבורה וגירושין.
15 ניתן ליחס שיפור זה למספר יוזמות, ביניהן: הכרזתו של אריאל שרון ב-2004 שכל גוף בבעלות ממשלתית חייב ייצוג של לפחות ערבי ישראלי אחד בוועד המנהל שלו. כמו כן ניכרת עליה בייצוג של ערביי ישראל בכנסת ובבית המשפט העליון.
16 כדוגמה, ועדת אור שבחנה את מצב ערביי ישראל אחרי מהומות אוקטובר 2001.