הסכם מדף

המונח 'הסכם מדף' הוזכר לאחרונה כאפשרות ליעד מדיני במו"מ הנוכחי בין ישראל לפלסטינים. במסמך זה מכון ראות מגדיר מהו 'הסכם מדף', ומתייחס למושג זה בהקשר של חידוש התהליך המדיני.

הגדרה1

'הסכם מדף' הוא הסכם אשר משמעותו היא סמלית והוא אינו מיועד ליישום בעת החתימה עליו.

רקע

המונח 'הסכם מדף' מגיע מעולם העסקים. בהקשר המדיני, תכולתו והיקפו של 'הסכם מדף' יכולים להשתנות בהתאם לנסיבות. כך למשל, 'הסכם מדף' בין ישראל והפלסטינים יכול להיות הסכם עקרונות מלא2, כללי או מפורט.

יש מספר סיבות להגיע להסכם מדף כגון:

  • תמריץ להתקדמות מדינית (אמיתית) - הנושאים ונותנים על 'הסכם מדף' אינם נציגים רשמיים של הצדדים המעורבים בסכסוך. משמעות החתימה על ההסכם היא בעיקרה סמלית/הצהרתית ותכליתה להמריץ את הנציגים הרשמיים, בעלי היכולת או הסמכות לחתור להסכם רשמי. כך לדוגמה, יש הטוענים ש'תכנית ההתנתקות' מעזה נולדה בין השאר לאחר יוזמת ז'נבה3 החוץ-ממסדית.4

  • 'מודל להסכם' - הצגת מודל להסכם קבע אשר עשוי לשמש מודל למערכת הפוליטית. כך למשל, לאחרונה התפרסם5 כי לשכת ראש הממשלה גילתה עניין מחודש במסמך ביילין - אבו-מאזן (10/95)6 להסדר קבע, אשר גובש עוד בשנת 1995.

  • 'הצהרת כוונות' ויצירת 'מראית עין' של התקדמות מדינית - המנהיגים הישראלים והפלסטינים עשויים להגיע למסקנה שיישום של הסכם מדיני אינו אפשרי או רצוי בעת הנוכחית. לכן, הסכם מדף עשוי להיות בחזקת הצהרת כוונת או יצירת מראית עין של אופק מדיני, מתוך תקווה שבעתיד התנאים המדיניים-פוליטיים יבשילו להגעה להסכם 'אמיתי'.

האפשרות להגיע להסכם מדף עלתה מספר פעמים לאחרונה - לפי אחת ההצעות7, ישראל תוכל לחתום על הסכם קבע עם הפלסטינים שלא על מנת ליישמו, כדי לחזק את המתונים הפלסטינים וליצור אופק מדיני.



1 תודות - מכון ראות מודה לעו"ד מוטי קריסטל על תרומתו למסמך זה. עם זאת, תוכנו של מסמך זה הוא על דעת מכון ראות ובאחריותו בלבד.

[2] בהקשר זה, הסכם עקרונות מלא מציע פתרון לכל הסוגיות התלויות ועומדות בין ישראל לפלסטינים; סוגיות אלו כוללות בין השאר את מעמדה של ירושלים, סוגיית הפליטים וגבולות הקבע של המדינה הפלסטינית העתידית.

3 יוזמת ז'נבה היא הצעה חוץ-ממשלתית להסכם קבע, אשר נולדה על רקע הקיפאון בתהליך המדיני בין השנים 2000-2003. היוזמה מציעה פתרונות לסוגיות התלויות ועומדות ובהן סוגיית ירושלים, הפליטים הפלסטינים וגבולות הקבע.

4 לראיון של ארי שביט עם דב וייסגלס, לחצו כאן; בנוסף, ר' צור נדיה, האיש שהתיר את הרצועה,צבעונים, 2006, עמ' 121-120

5 ר' רביד ברק, יששכרוף אבי ואלוף בן, הארץ, 11/9/07.

6 מסמך ביילין- אבו-מאזן (10/95) הוא יוזמה פוליטית בלתי רשמית אשר נוסחה בידי פלסטינים וישראלים המשרטטת מסגרת להסכם קבע כולל בין ישראל לפלסטינים.

7 ר' רביד ברק ואלוף בן, הארץ, 25/07/07