מדד ההתפתחות האנושית של האו"ם

מדד ההתפתחות האנושית של האו"ם - Human Development Index - בוחן את רווחתם האישית של פרטים במדינות שונות. המדד מסווג ומדרג את המדינות הנבחנות לשלוש קטגוריות שונות של התפתחות אנושית.

הגדרה

מדד ההתפתחות האנושית של האו"ם (Human Development Index) בוחן את רווחתם האישית של פרטים במדינות שונות. המדד מסווג ומדרג את המדינות הנבחנות לשלוש קטגוריות שונות של התפתחות אנושית.1

רלוונטיות

'חזון חמש-עשרה המדינות המובילות' עוסק במכלול הסוגיות והפעולות הכרוכות בקפיצת מדרגה חברתית-כלכלית שתהפוך את ישראל לאחת מ- 15 המדינות המובילות בעולם מבחינת איכות החיים של תושביהן.2

איכות חיים מושפעת מגורמים שונים ומתפיסה סובייקטיבית. בעולם קיימים מספר מדדים המנסים להעריך את איכות החיים במדינות שונות. המדדים הבולטים בהקשר זה הם מדד ההתפתחות האנושית של האו"ם, כמו כן מדד איכות החיים של האקונומיסט (Quality of Life Index), ופרק איכות החיים באוגדן הנתונים של ה - 3OECD. המדדים נבדלים בשיטות האמידה ובמרכיבים שאותם הם בוחנים על מנת להעריך את איכות החיים.

כדי ליישם את חזון הטופ 15, על ממשלת ישראל לזהות את המרכיבים המשפיעים על איכות החיים בישראל. לשם כך, מכון ראות מזהה ארבעה תחומים עיקריים שמשפיעים על איכות החיים בישראל4 ועל השוואתה למדינות אחרות:

  • ביטחון כלכלי - מרכיב זה מתייחס ליכולתו של הפרט לתמוך בעצמו ובמשפחתו ומתבסס על רווחה חומרית (רמת הכנסה), היכולת למצות ולפתח הון אנושי, וקיומה של סביבה תומכת צמיחה.

  • רווחה חברתית - מרכיב זה מתייחס לרצונו ויכולתו של הפרט להזדהות ולהיות חלק מחברה. מכון ראות מזהה שלושה גורמים שמשפיעים על הרווחה החברתית: מידת האמון בין פרטים בחברה וביכולתה של מערכת השלטון לעצב, לתכנן ולבצע מדיניות; מידת ההגנה על זכויות האדם וחירויות הפרט; ועומקה של תחושת השייכות לקהילה ולמדינה.

  • ביטחון אישי-פיזי - מרכיב זה מתייחס למידת ההגנה של הפרט מסכנות הנשקפות לחייו ולרכושו. הגורמים המשפיעים על הביטחון האישי-פיזי הם בריאות, איכות הסביבה, והגנה מאלימות על רקע לאומי או פלילי.

  • ערך מוסף יהודי - מרכיב זה מתייחס לרמת הסיפוק שאדם יהודי בישראל מפיק מהיותו חלק ממימוש החזון הציוני.

מדד ההתפתחות האנושית של האו"ם בוחן משתנים בסיסיים בתחומי הביטחון הכלכלי והביטחון האישי-פיזי.

ישראל לעומת המדינות המובילות

על פי המדד שפורסם ב-52006, ישראל דורגה במקום ה-23 מתוך 177 מדינות. ציונה במדד הוא 0.927, ולכן היא נכללת בקטגוריה של המדינות 'בעלות התפתחות אנושית גבוהה'. מיקומה של ישראל לא השתנה מהותית במהלך השנים 2006-2000. שלוש המדינות המובילות בסדר יורד הן: נורבגיה, איסלנד ואוסטרליה.

הגוף המפרסם

סוכנות ההתפתחות של האו"ם (UNDP) מפרסמת מדי שנה את מדד ההתפתחות האנושית (HDI) כחלק מדו"ח ההתפתחות האנושית.6 סוכנות זו פועלת למימוש החזון של הקהילה הבינלאומית בדבר צמצום מימדי העוני בעולם ושיפור מערכות החינוך והבריאות בקרב המדינות המתפתחות. מימוש החזון, על פי הסוכנות, יתאפשר בעזרתן של המדינות המפותחות מתוך שאיפה משותפת לביטחון קולקטיבי וליציבות בעולם.7

מבנה ומגבלות

מתוך ניסיון למצוא מכנה משותף בין מדינות בעלות מאפיינים שונים, מדד זה מתמקד בשלושה הבטים בלבד המהווים את הבסיס לבחינה השוואתית של התפתחות אנושית :

  • בריאות - היבט זה נמדד באמצעות תוחלת חיים ממוצעת של תושבי המדינה.

  • רמת חינוך - היבט זה נמדד באמצעות בחינת רמת האוריינות8 ומספר שנות הלימוד הממוצע של תושבי המדינה.

  • רווחה חומרית - היבט זה נמדד באמצעות תמ"ג לנפש כאשר על מנת להשוות רמת חיים בין מדינות שונות הומרו הנתונים למונחי שווי כח קנייה על מנת לנטרל הבדלי מחירים בין המדינות.

סוכנות ההתפתחות של האו"ם מפרסמת עבור כל מדינה את ציונה בכל היבט, ציונה הסופי, דרוגה העולמי וקטגורית ההתפתחות בה היא נמצאת.9

מספר המשתנים המצומצם ויכולתם לשקף את התחומים הנבחנים באופן חלקי, מגבילים את הרלוונטיות של מדד ה- HDI למדידת איכות חיים בהקשר הישראלי. מפרסמי המדד מציינים כי: "המשתנים בהם נעשה שימוש ב-HDI הם בעלי יכולת אבחנה מוגבלת כאשר בוחנים את המדינות בעלות הדרוג הגבוה. לכן, עבור מדינות מפותחות מומלץ להשתמש במדד חלופי".10

המקורות לנתונים

הנתונים עליהם מסתמך מדד ההתפתחות האנושית נשאבים מ:

  • בריאות - נתוני מפקדי אוכלוסין וסקרים שנערכו במדינות השונות11

  • רמת חינוך - נתוני ארגון החינוך, התרבות, המדע והתקשורת של האו"ם12
    (UNESCO)

  • תמ"ג לנפש - נתוני הבנק העולמי13

שימוש

המדד של האו"ם מספק תמונה השוואית של מדינות העולם על ציר ההתפתחות האנושית: מאפשר סווג מדינות לקטגוריות על פי מידת התפתחותן; בוחן את הגורמים המשפיעים על ההתפתחות האנושית ואת הזיקה ביניהם; עוקב אחר פערים בין מדינות בהקשר של גורמים אלו; מזהה את המדינות בעלות רמת התפתחות נמוכה וכן את החסמים הניצבים בדרכן להתפתחות אנושית.


1 בהתאם להישגים במדד המדינות ממוינות לשלוש קטגוריות: 'התפתחות אנושית גבוהה' (ציון הגבוה מ-0.8), 'התפתחות אנושית בינונית' (ציון בין 0.5-0.799) ו'התפתחות אנושית נמוכה' (ציון מתחת ל-0.5) .

2 ר' מושג מכון ראות: חזון הטופ 15.

3 פרק זה כולל נתונים המצביעים על המשתנים התורמים לרווחתו של האדם. המשתנים הנכללים בו הם רמת הבריאות, איכות פנאי, פעילות חברתית, מידת האי-שוויון, בטחון אישי, ותחבורה. ר' OECD Factbook 2006- Economic, Environmental, and Social Statistics.

4 לסקירת התחומים ר' מסמך מכון ראות: מדדים השוואתיים להערכת איכות החיים.

מדד זה מסתמך על נתוני שנת 2004. [5]

6 למידע נוסף ר': סוכנות ההתפתחות של האו"ם, דו"ח ההתפתחות האנושית, 2006.

7 מלבד ה-HDI, כל דו"ח שנתי מתמקד בסוגיה עולמית בעלת זיקה להתפתחות אנושית. לדוגמה, דו"ח 2006 עוסק בסוגית המים - נגישות, מחסור והיבטים של איכות הסביבה. למידע נוסף ר': סוכנות ההתפתחות של האו"ם.

8 נבחנת היכולת לקרוא ולכתוב בלבד. בסקרים במדינות המתפתחות, נתון זה לא נבדק ועל כן נעשה שימוש של בשיעור של 99% בחישוב ציונם על פי המדד.

9 את ציוני המדינות ודירוגיהן על פי חלוקה זו ניתן לראות בעמ' 286-283 ב-דו"ח ההתפתחות האנושית, 2006.

10 ר': סוכנות ההתפתחות של האו"ם, דו"ח ההתפתחות האנושית, 2006, עמ' 279.

11 המחלקה לסוגיות כלכליות וחברתיות של האו"ם ריכזה נתונים אלו. למידע נוסף ר' : דו"ח האוכלוסין, 2004.

12 לשם יצירת המדד, הסוכנות להתפתחות אנושית הסתמכה על נתוני המוסד לסטטיסטיקה של אונסק"ו (UIS) בדבר אוריינות ומספר שנות לימוד ממוצע בכל אחת המדינות. מוסד זה ריכז את הנתונים העולמיים על סמך סקרי משקי בית שנערכו במדינות השונות שנערכו בין השנים 2005-2000.

למידע נוסף ר': מאגר המידע של אונסק"ו.

13 לשם יצירת המדד, נעשה שימוש בנתוני מחירים על בסיס סקר השוואתי בינלאומי (ICP) וכן נתוני התמ"ג של מדינות השונות. למידע נוסף ר': מאגר המידע והסטטיסטיקה של הבנק העולמי.