מערכת המידע הסטטיסטית של ארגון הבריאות העולמי

מערכת המידע הסטטיסטית של ארגון הבריאות העולמי (WHOSIS) מציגה מדי שנה נתונים אודות מצב בריאות הציבור במדינות שונות.

הגדרה

מערכת המידע הסטטיסטית של ארגון הבריאות העולמי (WHOSIS) מציגה מדי שנה נתונים אודות מצב בריאות הציבור במדינות שונות.1

רלוונטיות

'חזון חמש-עשרה המדינות המובילות' עוסק במכלול הסוגיות והפעולות הכרוכות בקפיצת מדרגה חברתית-כלכלית שתהפוך את ישראל לאחת מ- 15 המדינות המובילות בעולם מבחינת איכות החיים של תושביהן.2

איכות חיים מושפעת מגורמים שונים ומתפיסה סובייקטיבית. בעולם קיימים מספר מדדים המנסים להעריך את איכות החיים במדינות שונות. המדדים הבולטים בהקשר זה הם מדד איכות החיים של האקונומיסט (Quality of Life Index), מדד ההתפתחות האנושית של האו"ם (Human Development Index), ופרק איכות החיים באוגדן הנתונים של ה - 3OECD. המדדים נבדלים בשיטות האמידה ובמרכיבים שאותם הם בוחנים על מנת להעריך את איכות החיים.

כדי ליישם את חזון הטופ 15, על ממשלת ישראל לזהות את המרכיבים המשפיעים על איכות החיים בישראל. לשם כך, מכון ראות מזהה ארבעה תחומים עיקריים שמשפיעים על איכות החיים בישראל ועל השוואתה למדינות אחרות:4

  • ביטחון כלכלי - מרכיב זה מתייחס ליכולתו של הפרט לתמוך בעצמו ובמשפחתו ומתבסס על רווחה חומרית (רמת הכנסה), היכולת למצות ולפתח הון אנושי, וקיומה של סביבה תומכת צמיחה.

  • רווחה חברתית - מרכיב זה מתייחס לרצונו ויכולתו של הפרט להזדהות ולהיות חלק מחברה. מכון ראות מזהה שלושה גורמים שמשפיעים על הרווחה החברתית: מידת האמון בין פרטים בחברה וביכולתה של מערכת השלטון לעצב, לתכנן ולבצע מדיניות; מידת ההגנה על זכויות האדם וחירויות הפרט; ועומקה של תחושת השייכות לקהילה ולמדינה.

  • ביטחון אישי-פיזי - מרכיב זה מתייחס למידת ההגנה של הפרט מסכנות הנשקפות לחייו ולרכושו. הגורמים המשפיעים על הביטחון האישי-פיזי הם בריאות, איכות הסביבה, והגנה מאלימות על רקע לאומי או פלילי.

  • ערך מוסף יהודי - מרכיב זה מתייחס לרמת הסיפוק שאדם יהודי בישראל מפיק מהיותו חלק ממימוש החזון הציוני.

מערכת המידע הסטטיסטית של ארגון הבריאות העולמי מאפשרת להעריך את מרכיב הבריאות בתחום הביטחון האישי-פיזי. תחומי ההשוואה הרלוונטים ביותר לישראל הם תמותה (שעור וגורמים), תחלואה, איכות מערכת הבריאות וגורמי סיכון הרלוונטים למדינות מפותחות.5

עבודה שנעשתה במכון ראות הובילה למסקנה שמדד זה הוא המדד המתאים ביותר להערכת מרכיבים אלה.6

ישראל לעומת המדינות המובילות

המדד מקיף 193 מדינות. הארגון לא מעניק ציון כולל או דרוג לכל מדינה, אלא מציג את הנתונים לפי נושאים שונים. לדוגמה: שיעור הגברים המעשנים בישראל בשנת 2001 היה 38%. מבין מדינות האיחוד האירופי, שיעור המעשנים הנמוך ביותר היה בשוויץ (15%), איסלנד (22%) ואירלנד (23%).

הגוף המפרסם

ארגון הבריאות העולמי (WHO) הוא הסמכות בנושאי הבריאות באו"ם. הגוף אחראי על הובלת מדיניות בנושא בריאות עולמית, הגדרת נושאי מחקר, קביעת סטנדרטים, והערכת מגמות ושינויים בתחום הבריאות העולמית.7

מבנה ומגבלות

הנתונים בדו"ח מאורגנים לפי חמישה עמודי תווך המאגדים 101 משתנים:

  • תמותה - עמוד תווך זה מאגד נתונים לגבי תוחלת חיים וגורמים סיבתיים למוות. הוא מורכב ממשתנים כגון מספר מקרי המוות כתוצאה מאיידס באוכלוסיה.

  • תחלואה - עמוד תווך זה מאגד נתונים לגבי שכיחות מחלות, כגון שחפת, ואיידס. הוא מורכב ממשתנים כגון מספר מקרי השחפת באוכלוסיה.

  • גורמי סיכון - עמוד תווך זה מאגד נתונים לגבי שכיחות הגורמים הידועים כפוגעים בבריאות. הוא מורכב ממשתנים כגון אחוז בני הנוער הצורכים טבק.

  • נגישות לשירותי הבריאות - עמוד תווך זה מאגד נתונים לגבי סוגי הטיפול הרפואי הניתנים במדינה. הוא מורכב ממשתנים כגון אחוז הלידות בניתוח קיסרי, ואחוז התינוקות שחוסנו לחצבת.

  • שרותי הבריאות - עמוד תווך זה מאגד נתונים לגבי היקף המערך הרפואי במדינה ומימונו. הוא מורכב ממשתנים כגון מספר הרופאים במדינה ומספר מיטות האשפוז בבתי החולים.

לגבי חלק מהמשתנים הרלוונטיים לא נמסרו ל-WHO נתונים בנוגע לישראל.8

המקורות לנתונים

הנתונים מבוססים על פרסומים ומאגרי מידע של ארגון הבריאות העולמי.

שימוש

מערכת הנתונים מאפשרת לערוך השוואות למדינות שונות בחתכים שונים; לנתח באופן מערכתי את נקודות החוזק והיתרון היחסי של מערכת הבריאות בישראל; לספק אומדן של מידת השיפור בבריאות הציבור לאורך זמן ולשמש בסיס להגדרת יעדים אופרטיביים.9


1 ר' World Health Organization Statistical Information System באתר ארגון הבריאות העולמי.

2 ר' מושג מכון ראות: חזון הטופ 15.

3 פרק זה כולל נתונים המצביעים על המשתנים התורמים לרווחתו של האדם. המשתנים הנכללים בו הם רמת הבריאות, איכות פנאי, פעילות חברתית, מידת האי-שוויון, בטחון אישי, ותחבורה. ר' OECD Factbook 2007- Economic, Environmental, and Social Statistics.

4 לסקירת התחומים ר' מסמך מכון ראות:מדדים השוואתיים להערכת איכות החיים.

5 לדוגמא, בתחום של גורמי סיכון - מחלות מין, עישון והשמנת יתר רלוונטים למדינות מפותחות בעוד שמלריה ושחפת למדינות מתפתחות.

6 להגדרת מדד שימושי ר' מסמך מכון ראות:מדדים השוואתיים להערכת איכות החיים.

7 ר' אתר ארגון הבריאות העולמי.

8 בין השאר חסרים נתונים בנוגע לשימוש באמצעי מניעה, ונגישות לעובדי בריאות.

9 הכוונה בעיקר למשתנים שקשורים למערכת הבריאות, כגון רמת הנגישות של כוח אדם ומתקנים רפואיים.