מסמך ה-ICG להסכם קבע ישראלי פלסטיני

המושג מסמך ה-ICG להסכם קבע ישראל-פלסטיני דן במודל להסכם קבע של ארגון בין-לאומי לא ממשלתי אשר מציע גישת חבילה שתסדיר את כל הסוגיות התלויות ועומדות ותסיים את הסכסוך הישראלי-פלסטיני.

הגדרה

המושג "מסמך ה- ICG להסכם קבע ישראלי-פלסטיני"1 (7/02) (להלן "מסמך ה- ICG") מתייחס למודל להסכם קבע של ארגון בין-לאומי לא ממשלתי. ההסכם הוא עפ"י גישת החבילה, קרי הסכם אחד כולל המיישב את כל הנושאים ההיסטוריים ומגדיר את העקרונות ליחסי ישראל והמדינה הפלסטינית במצב הקבע.

רקע

ה- International Crisis Group הוא מלכ"ר עצמאי ורב-לאומי שמטרתו מניעה ופיתרון של סכסוכים בין-לאומיים. מנהל התכנית לניהול המשבר במזרח התיכון הוא רוברט מאלי שהיה עוזרו של הנשיא קלינטון לענייני המזרח התיכון.מסמך ה- ICG הוא אחד מארבעת המודלים הידועים ביותר להסכם קבע המבוסס על גישת החבילה. המודלים האחרים הם: הבנות ביילין-אבו מאזן (10/95), הסכם מסגרת על מצב הקבע (1/01)2, ויוזמת ז'נבה (10/03).

מסמך ה- ICG הוא אחד משלושה מסמכים של הארגון שנועדו להציע פתרון מקיף וכולל לסכסוך הישראלי-ערבי. שלושת המסמכים התפרסמו בו זמנית והם ומיועדים לצדדים המעורבים בסכסוך ולקהילה הבין-לאומית. המסמך מורכב מ-2 חלקים. החלק ה-1 מתאר בפרטנות, הסכם דו-צדדי ישראלי-פלסטיני. החלק ה-2 מתאר הסכם רב-צדדי מקביל בו מעורבים ה"קוורטט" (ארה"ב, האיחוד האירופי, האו"ם ורוסיה) , מצרים, סעודיה וירדן.

העקרונות המנחים במסמך הם: מעורבות גדולה יותר של ארה"ב והקהילה הבין-לאומית, חילופי שטחים ביחס 1:1 בעבור השארת התנחלויות, ושלילה של זכות שיבה גורפת לתחומי מדינת ישראל.

תוכן ההסכם: חלק ראשון – הסכם דו צדדי ישראלי - פלסטיני

  • טריטוריה – ישראל תיסוג מרצועת עזה ומהגדה המערבית. גושי ההתנחלויות בסך 4% שיישארו בידי ישראל יוחלפו ביחס של 1:1 בשטחים בתחומי הקו הירוק. לפלסטינים יהיה מעבר בטוח בין הגדה לרצועה.
  • ביטחון – המדינה הפלסטינית תהיה מפורזת. יתקיים שיתוף פעולה ללחימה בטרור. לישראל יהיו שלוש תחנות התראה בתחומי המדינה הפלסטינית. לחיל האוויר הישראלי יותר לחלוף בשטח האווירי הפלסטיני בתנאים מסוימים.
  • ירושלים – ירושלים תחולק ותשמש כבירת שתי המדינות. בעיר העתיקה ובמקומות הקדושים, תחולק הריבונות בין הצדדים או שתועבר ליד פרוטקטוראט בין-לאומי מוסכם.
  • פליטים – החלטת העצרת הכללית של האו"ם 194 (12/48) תמומש על ידי חזרת הפליטים למדינה הפלסטינית, לשטחים שיוחלפו בעבור ההתנחלויות ויישובם במדינות שלישיות. לא תהיה זכות שיבה גורפת למדינת ישראל.
  • סופיות התביעות וסוף הסכסוך – ההסדר מיועד להוביל לסופיות התביעות" הנובעות מהסכסוך ההיסטורי ולפיכך לסוף הסכסוך.

תוכן ההסכם: חלק שני – הסכם רב-צדדי

  • כוח רב לאומי – כוח רב לאומי יהיה אחראי על המעטפת של המדינה הפלסטינית ויפקח על יישום ההסכמים.
  • ירושלים – נוכחות בין-לאומית בירושלים. בין אם יוחלט על משטר בין-לאומי ובין אם על חלוקת הריבונות.
  • פליטים – מועצה בין-לאומית מיוחדת תפקח על יישום פיתרון הבעיה ומנגנון הפיצויים.
  • כלכלה – מעורבות בין-לאומית לשיקום הכלכלה הפלסטינית.


1 Middle East Endgame II: How A Comprehensive Israeli-Palestinian Peace Settlement Would Look, Middle East Report N°3, 16 July 2002. See: http://www.crisisgroup.org/home/index.cfm?id=1669&l=1.
2 שר גלעד, במרחק נגיעה: המשא-ומתן לשלום 2001-1999– עדות, (תל אביב: משכל, 2001), עמ' 444-419.