מסמך ביילין-אבו מאזן

המונח מסמך ביילין- אבו-מאזן (10/95) מתייחס ליוזמה פוליטית בלתי רשמית אשר נוסחה בידי פלסטינים וישראלים המשרטטת מסגרת להסכם קבע כולל בין ישראל לפלסטינים.

הגדרה

המונח מסמך ביילין- אבו-מאזן (10/95) מתייחס ליוזמה פוליטית בלתי רשמית אשר נוסחה בידי פלסטינים וישראלים המשרטטת מסגרת להסכם קבע כולל (ר' הסכם מסגרת ישראלי-פלסטיני).

רקע

מסמך ביילין – אבו-מאזן הוא הסכם המבוסס על גישת החבילה, קרי, הסכם אחד כולל המיישב את כל הנושאים ההיסטוריים ומגדיר את העקרונות ליחסי ישראל והמדינה הפלסטינית במצב הקבע.מסמך ביילין – אבו-מאזן הוא אחד מארבעת המודלים הידועים ביותר להסכם הקבע.

המודלים האחרים הם: הסכם מסגרת על מצב הקבע (1/01)1, מסמך ה- ICG להסכם קבע ישראלי-פלסטיני (7/02) ויוזמת ז'נבה (10/03).הפרמטרים להסכם קבע המופיעים במסמך נדונו בחשאי בין אוקטובר 1993 לנובמבר 1995, ע"י צוותים ישראלים ופלסטינים בראשות יוסי ביילין ואבו-מאזן. דבר קיום המסמך נחשף בפברואר 1996 ע”י עיתון ”הארץ".

ביילין לא הספיק להציג את המסמך לרה"מ רבין לפני שנרצח, וממלא מקומו שמעון פרס לא היה מוכן לקדם את ההסכם. גם אבו מאזן לא השכיל להשיג תמיכה בהסכם בצד הפלסטיני, ולבסוף אף התכחש לו. למרות זאת, רעיונות רבים הקשורים לסוגיות התלויות ועומדות המופיעים במסמך נדונו במו"מים הבאים. כך למשל, בשיחות שטוקהולם בחורף 2000 בהם נידון הסכם המסגרת על מצב הקבע, אומצה הנוסחה שעמדה ביסוד ההבנות ביילין – אבו-מאזן בדבר נכונות ישראלית לסגת מרוב השטחים בגדה המערבית תמורת נכונות פלסטינית לסיפוח גושי ההתיישבות.2

תמצית ההסכם

המסמך מאמץ כבסיס את החלטות 242 ו- 338 ואת מתווה הצהרת העקרונות (9/93) שבבסיסו הייתה ההסכמה שהסכם קבע יושג לאחר תקופת ביניים. כמה פרמטרים בולטים מופיעים במסמך:

  • גבולות – מדינה פלסטינית תקום ב- 90% משטחי יו"ש –
  1. ישראל תמסור לפלסטינים שטח בצפון הנגב (חולות חלוצה) בתמורה לסיפוח כ-10% מהגדה המערבית, בהם מרוכזים 70% מהמתיישבים היהודיים;
  2. בקעת הירדן וצפון ים-המלח יעברו בשנת 2007 לידי הפלסטינים.
  • ירושלים – בירתה של המדינה הפלסטינית, אלקודס, תהיה שכונת אבו דיס; ירושלים תישאר מאוחדת, אך דגל פלסטין יתנופף מעל הר-הבית.
  • פליטים – לא תהיה זכות שיבה גורפת לישראל בשל הנסיבות שהשתנו מאז 1948. ישראל תמשיך לאפשר איחוד משפחות ותקלוט פליטים פלסטינים במקרים מיוחדים ומוגדרים, שעליהם יוסכם עם הוועדה הבינלאומית.
  • סוגיית הפירוז – פלסטין תהא מפורזת.
  • מעבר בטוח – ישראל והפלסטינים יסכמו על תוואי והאופן של מעבר בין רצועת עזה לגדה המערבית.

1 שר גלעד, במרחק נגיעה: המשא-ומתן לשלום 2001-1999– עדות, (תל אביב: משכל, 2001), עמ' 444-419.
2 בדיונים אלה לא הושגה הסכמה על הנושאים הללו, אבל נוסחת ביילין- אבו מאזן הייתה הבסיס לדיונים.